כל אזרח שני בישראל לא מתגייס לצה"ל, וככל הנראה, בשנת 2020 לא יתגייסו לצה"ל 60% מכלל אזרחי המדינה - זוהי התמונה הקודרת שמצטיירת מנתוני אגף כוח האדם. לפי הנתונים שפורסמו בסוף 2011, מתוך חייבי הגיוס לצה"ל אחד מתוך ארבעה גברים אינו מתגייס. 13% מהגברים אינם מתגייסים מסיבת "תורתו אומנותו", והיתר - כ-12% - מסיבות אחרות, בהן פטור מסיבות רפואיות (6.3%). נוסף על כך, 40.9% מהנשים אינן מתגייסות לצה"ל, מתוכן 35% בשל הצהרת דת. בצה"ל מודאגים מאוד מנתונים אלה, ובעיקר מהתחזיות לעתיד. כיום משרתים בצה"ל כ-2,000 חרדים בכמה מסלולים ייחודיים, בהם שח"ר (שילוב חרדים), שהוקם ב-2007 ונועד לחרדים בני 26-22, שרובם בעלי משפחות. לאחר קורסים מסוימים הם מבצעים תפקידים טכנולוגיים ומקצועיים במשך שנה וחצי עד שנתיים, בהתאם לפרמטרים משתנים כמו גיל ומקצוע. יש לציין כי מפעל שח"ר כרוך בעלויות גבוהות משום שהמשרתים בו זכאים לתשלומים גבוהים בשל היותם נשואים ובעלי משפחות. באכ"א מציינים כי עלותו של חייל חרדי במסלול זה גבוהה פי ארבעה מעלותו של חייל רגיל, אך עם זאת העלות משתלמת למדינה שכן חיילים אלה רוכשים מקצוע. מסלול נוסף לשירות חרדים בצה"ל הוא גדוד "נצח יהודה" בחטיבת כפיר, שהוקם לפני יותר מעשור ומבצע משימות של ביטחון שוטף ביו"ש. לגדוד זה מתגייסים כ-500 חרדים בכל שנה, וגם דתיים-לאומיים המעוניינים בתנאי דת מחמירים מגיעים אליו. כבכל שנה, כ-8,500 חרדים אינם מתגייסים לצה"ל, ובצבא מציינים כי כל אחד יוכל להיקלט בשורותיו אם יתבקש לכך. עם זאת למרות ההצלחות במסגרות לחרדים, בכירים באכ"א מדברים כבר תקופה ארוכה על כך שהצבא אינו מעוניין ביחידות סקטוריאליות נוספות. באשר לגיוס כלל ארצי, מנתוני אכ"א שפורסמו בסוף שנת 2011 עולה עוד כי העיר המובילה בשיעור הגיוס ומיצוי הקצונה בצבא היא מודיעין-מכבים-רעות, שקיבלה את הציון 64.9%. תל אביב נמצאת במקום ה-52 מבין הערים הגדולות עם ציון משוקלל של 47%, ואת הרשימה סוגרת העיר בני ברק עם ציון משוקלל של 15.8%. שילוב החרדים בצה"ל • 25% מהגברים שחייבים בגיוס לא התגייסו בשנה החולפת • 13% מתוכם בגין "תורתו אומנותו" ו-12% מסיבות אחרות • כ-2,000 חרדים משולבים כיום בצה"ל במסלולים שונים • כ-8,500 חרדים אינם מתגייסים בכל שנה מהו חוק שירות הביטחון- בחורי הישיבות קיבלו פטור על סמך "טעמים אחרים" וק שירות ביטחון הוא חוק המסדיר את הוראות הגיוס לצה"ל. החוק קובע כי כל אזרח או תושב שמלאו לו 16 וחצי, ושטרם התייצב לשירות ולא קיבל פטור, חייב להתייצב לרישום ולבדיקה לפני גיוסו. בסיומה של הבדיקה הרפואית נקבע אם המיועד לשירות ביטחון כשיר לשירות, בלתי-כשיר באופן קבוע לשירות, בלתי-כשיר ארעית לשירות או כשיר לשירות בתנאים מיוחדים. משך השירות שנקבע בחוק הוא 30 חודשים, אולם בכל שנה מאריכים את תקופת הוראת השעה הקובעת כי משך השירות יהיה 36 חודשים. הנשים משרתות שנתיים. סעיף מיוחד בחוק מקנה לשר הביטחון סמכות לפטור משירות "מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא ההגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים". בעבר נעשה שימוש בסעיף זה כדי לפטור משירות בחורי ישיבות, בהסתמך על המילים "מטעמים אחרים", אבל בג"ץ קבע כי הסדר זה פוגע בשוויון ובעקבות זאת הוקמה ועדת טל. גדעון אלון
* * *
* * *