ספק אם יכולתם למצוא השבוע נושא שיחה אחר בירושלים מלבד גומא אגייאר. זה סיפורו של בחור צעיר, ששדה נפט אחד בטקסס הפך אותו למולטי-מיליונר בגיל 26, אבל הכסף הפך לקללה הגדולה שלו. זה סיפורו של בחור צעיר, שרק ניסה לתרום למדינה ולארץ שאותה גילה באמצע שנות העשרים לחייו. וזה סיפור על אהבה וספורט ונשים יפות והיעלמות אחת, סיפור שסופו, נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא ברור. ב-19 ביוני, לפני עשרה ימים בדיוק, התקבלה הידיעה הראשונה על מציאת סירתו הנטושה של המולטי-מיליונר בן ה-35 בחופי פלורידה. תמונות שהגיעו מהטלוויזיה המקומית לא השאירו ספק: הים הסוער ברקע הקטין את הסיכויים שאגייאר ייצא בחיים מהמסע שלו אל מעמקי הים. אבל בעוד בפלורידה עברו במהירות לחדשות הבאות, שעסקו בזכייתה של מיאמי היט המקומית באליפות ה-NBA, בארץ הקודש הפכה היעלמותו של הפילנתרופ היהודי לנושא החם במהדורות החדשות. ולא במקרה: אגייאר היה אחד הסלבריטאים המוכרים בירושלים, דמות צבעונית שפועלת חזק בתחומי הדת אבל יודעת גם ליהנות מסושי טוב ומחברה של יפים ויפות. הוא תרם לקבוצות הספורט בירושלים (בית"ר בכדורגל והפועל בכדורסל) סכום שמוערך ב-6 מיליון דולר, ועוד 10 מיליון תרם לגופים יהודיים מחוץ לעולם הספורט. הונו הכולל הוערך לפני חמש שנים ב-100 מיליון דולר. הוא עצמו טען שהוא שווה הרבה יותר. "מי שאמר שההון שלי מוערך ב-100 מיליון דולר צריך לחזור לבית ספר", אמר בראיון שהעניק ל"דה מרקר" באוגוסט 2009. ברוך מרזל והבילויים אגייאר נכנס לרחוב הירושלמי בסערה בקיץ 2009. ארקדי גאידמק, הגביר הקודם של העיירה, נעלם מהשטח, והצעיר האמריקני, שנולד בברזיל וגדל לאב נוצרי ולאם יהודייה, תפס את מקומו. הוא ניחן בכריזמה, רצון טוב ויד קלה על הארנק, והתקבל בכבוד מלכים. "גומא ניזון מהאהבה שהוא קיבל בירושלים", סיפר השבוע אחד מחבריו. "היה לו חשוב להיות מחובר לעיר. הוא הרגיש מאושר כשהלך בשדרות ממילא וכולם נישקו וחיבקו אותו. אנשים אהבו אותו, והוא היה צריך את האהבה הזאת. בתקופה האחרונה לא ראינו אותו בירושלים, ומהיכרות קרובה עם גומא אני בטוח שזה היה חסר לו מאוד. הוא גם הרגיש שהוא שגריר של ישראל בחו"ל, ועשה את זה בגאווה גדולה". לאחר שהגיע לישראל יצר אגייאר קשר עם ברוך מרזל, יו"ר משמר השכונות, המתגורר בחברון. "גומא הגיע אלי הביתה בשבוע של השבעה על אבא שלו", נזכר מרזל. "עשיתי לו סיור בחברון והוא נדלק. הוא רצה לתת לי כסף, אבל אמרתי לו שאני מסרב. הוא עזר להחזיק תלמוד תורה במערת המכפלה, היה קשור אליהם והקפיד לראות אותם לומדים. בכל פעם שהיה לו אורח, הוא היה מביא אותו לשם. הוא רכש דירות ואדמות בעיר העתיקה, והתחיל לעודד אנשים לעלות להר הבית, והוא אפילו מימן אוטובוסים בחינם. השב"כ עלה על זה והזהיר אותו, אז הוא ויתר. בשלב מסוים שלחתי אותו לרב מרדכי אליהו, שייעץ לו לא לקנות את בית"ר בגלל חילול שבת". אגייאר נהג להשתטח על קברי צדיקים והירבה לתרום לגופים המזוהים עם ישראל ועם העם היהודי, ובהם "נפש בנפש", חב"ד ומצעד החיים. לפני פסח תרם ביד נדיבה לקמחא דפסחא. מרזל מספר כי באחת השנים העביר אגייאר לקראת פסח כ-2 מיליון שקלים לנזקקים, בתלושים שחולקו בכל רחבי הארץ. את סך התשלומים שהוא נתן לצדקה מעריך מרזל ב-100 מיליון שקלים לפחות. "הוא היה איש שכולו טוב ואדם חכם מאוד, שהיה יכול להגיע רחוק מאוד", משחזר מרזל, "הבעיה היתה שהוא הלך עם אנשים שרצו את כספו וראו בו טרף קל, והם השתלטו עליו והפילו אותו. ראיתי אותו מעשן סמים קלים מדי פעם". אגייאר הפך לשם קבוע במדורי הרכילות. פעם אחת נכתב שהגיע עם השורדת מרינה קבישר לאיגוד הטניס, כדי לתרום לענף. אחר כך הוסיפו הנשמות הטובות כי "בעת שאשתו ג'יימי נמצאת בארה"ב ומטפלת בארבעת הילדים, הוא חוגג בברים בירושלים". בראיונות שנערכו איתו רמזו הכתבים שאגייאר הגיע במצב מעורפל. מצד אחד הוא היה המרואיין הקלאסי, זה שמספק ציטוטים מצוינים לרוב, ומצד שני כולם היו מוכנים להישבע שמשהו רע עובר על השם החדש בעולם הספורט הישראלי. צ'ייסרים עם האוהדים ממש כמו גאידמק לפניו, אגייאר כבש את ירושלים דרך הספורט. במשחק הפתיחה שלו כבעלים של בית"ר, בעונת 2010-2009 מול הפועל תל אביב, הוא נתן הצגה. לאחר שלבש חולצה שעליה נכתב "איפה השליט שיחזיר את גלעד", חשף את עכוזו בפני אוהדי הפועל. בהמשך העונה הודיע שהוא הבעלים האמיתי, וש"גאידמק כבר לא פקטור". בראיון שנתן לרדיו 103FM אמר: "אני אוהב להכאיב לאנשים ואוהב לכאוב. אולי אני חולה. אולי אני צריך לדבר עם איש מקצוע, יש לכם על מי להמליץ לי-" הרמזים הראשונים על בעיותיו הגיעו בשנת 2009, כשנעצר על ידי משטרת פלורידה במהלך נהיגה, ואז נתגלתה כמות קטנה של מריחואנה במכוניתו. השוטרים טענו שהוא התנגד למעצר, ובצילום שפורסם נראו פניו חבולות. בינואר 2010 סיפר אגייאר בראיון הזוי לחברו-מראיינו איציק זוהר (שרק השבוע הסתבך בצרות משלו והכריז על פשיטת רגל), כי נפגש עם גלעד שליט בעזה. בראיון נראה אגייאר מנותק מהמציאות, ופניו נפוחות. למחרת החליטה משפחתו לאשפזו בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי. לאחר יותר מחודש באברבנאל ובתל השומר שוחרר אגייאר לביתו, מלווה באשתו. "התחושה שלי היא שהחלק הקשה מאחוריי", מסר בהודעה הרשמית לתקשורת, והוסיף: "לעת עתה, בכוונתי לשהות בסביבה שקטה ופרטית עם אשתי ושלושת ילדיי, במטרה לאגור כוחות מחודשים. לעת עתה, זה הזמן להסיט את אהבתי מקבוצות הספורט לתקופה מוגבלת ולהתמודד עם המצב שאני ומשפחתי נקלענו אליו". לאחר האשפוז הודיע אגייאר, בסוף פברואר 2010, כי יפסיק את תמיכתו הכלכלית בקבוצות הירושלמיות מסיבות אישיות, ולא יפעל עוד לרכישת הבעלות על בית"ר. אבל אז הגיע טוויסט נוסף: הוא החליט לעזור להפועל ירושלים בכדורסל. לפני שנה רכש 60 אחוזים מהקבוצה. בחודשים האחרונים התפתח מאבק על השליטה במועדון, והמרפקים בין נציגיו של אגייאר לבין הגווארדיה הוותיקה שניהלה את הקבוצה הובילו להתפטרותו של היו"ר ב-18 השנים האחרונות, דני קליין, שבאופן אירוני היה דווקא אחד האנשים הקרובים לגומא. "מערכת היחסים האישית בין גומא לדני לא נפגעה, למרות כל מה שקרה", אומר גורם המקורב לשניים. "דני ידע שלא גומא עמד מאחורי המאבק ביניהם. בכלל, כל ההסתבכות התחילה בגלל האנשים שהשתלטו על נכסיו של אגייאר. הסכם הרכישה נחתם בין גומא לבין ראשי המועדון, אחרי שישבו יחד בבית קפה באווירה חברית. הבעיה היתה שבשלב מסוים השליטה עברה מגומא למקורביו, ולמערכת היחסים החברית הזאת נכנסו פתאום עורך דין ורואה חשבון, והכל הסתבך. הם החליטו לבצע מהפכה, אבל אנשי הקבוצה ידעו שזה לא על דעתו, ולא כעסו עליו". אגייאר לא שכח לקליין את התמיכה בו ברגעים הקשים. בעת שהיה מאושפז וחש מותקף מכל עבר, יו"ר הפועל היה זה שנשאר לצידו. "אני בוכה בלילות", סיפר השבוע קליין על תחושותיו. "אני לא מבין מה קרה לגומא ואיך זה קרה, ונתלה בזיק של תקווה שמשהו עוד ישתנה. אני רואה איך אנשים כבר רוקדים לו על הדם, וזה כואב לי. הוא האדם הכי חם ומדהים שפגשתי מימיי. אדם שבאמת ובתמים אהב את ישראל ואת ירושלים. ביום מן הימים, כל האמת תצא לאור". אגייאר נהג להגיע לפאב "טוביה" בעיר הבירה, כדי לצפות שם עם האוהדים השרופים במשחקים של הפועל ירושלים, ושתה איתם צ'ייסרים. "האהבה מהציבור היתה חשובה לו מאוד. הוא היה אחד שקורא טוקבקים, והעליהום עליו בשנתיים האחרונות הפריע לו. זאת גם הסיבה שהוא ניתק קשר עם כל העיתונאים. הוא נפגע מהם עד עמקי נשמתו". אחד האנשים שעבדו תחת אגייאר מספר כי בכל פעם שהגיע למשחקים באולם מלחה, הוא לא היה מתיישב בכיסאו עד שסיים להתחבק עם כל האנשים המועסקים במועדון ולשאול לשלומם. "כזה הוא היה. הלב שלו היה במקום הנכון, והוא באמת רצה לעזור. את זה אי אפשר לקחת ממנו. אנשים זיהו את זה והתנפלו עליו, ובעיקר על הכיסים שלו". לאחרונה היה ברור לכולם שמצבו של גומא שוב התרופף. הוא הירבה להתבודד בדירתו, שממנה נשקף הכותל המערבי. על דלת הכניסה בביתו הופיע תמיד שם משפחה אחר; הבית עצמו היה מלא בספרי תורה. נדמה היה שגם ההתלהבות שלו מהפועל ירושלים לקראת העונה החדשה כאילו נעלמה. אז מה קרה- ב-2003 ייסד אגיאר עם דודו, תומס קפלן, את "ליאור אנרג'י". הם חפרו במזרח טקסס, שלוש שעות נסיעה מיוסטון, ונפלו על תגלית ענק, שהחלה להזרים נפט בכמויות אדירות מדי יום. החברות הגדולות התלהבו מהצמד הצעיר והשאפתן, והחברה שלהם הפכה לשם דבר בעולם חיפושי הנפט. קפלן היה הנשיא ואגייאר סגנו, אבל החברים ידעו לספר שאגייאר היה לגמרי בעניינים, והשניים היו שותפים לכל דבר ועניין. חלוקת התפקידים התבססה בעיקר על חברות ופרגון הדדי. חברת הענק "אנקנה", ספקית הגז הגדולה ביותר בצפון אמריקה, רצתה לעשות איתם דיל על השטח שהחזיקו, וכך היה. ב-2007 מכרו השניים את השטח תמורת 2.5 מיליארד דולר, ומאז לא הצליחו לחיות בשלום. בינואר 2009 הגיש קפלן תביעה נגד אגייאר בבית המשפט של פורט לודרדייל, פלורידה, בטענה שהוציא כסף מהחברה המשותפת שלהם כדי לתרום לגופים בישראל. הדוד דרש לקבל בחזרה 200 מיליון דולר. בין היתר טען ש"גומא סובל משיגעון גדלות וחושב שהוא המשיח". מקורביו של גומא טענו אז שלתביעה היתה השפעה פסיכולוגית קשה עליו. "הדוד הפעיל טרור פסיכולוגי כבד", הם אומרים. הם לא הבינו כיצד אפשר לקחת את האדם שמימן לילות סדר ענקיים למוצ'ילרים ישראלים ברחבי העולם, שתמיד נענה לכל בקשה, ולשפוך כך את דמו. גם מקורבי אגייאר בישראל מספרים שהמאבק עם הדוד היה קשה עבורו. "גומא לא היה באמת איש עסקים מוצלח", הם אומרים, "ואפשר להבין את זה בדיעבד. הוא היה אחד שהרוויח יותר מדי כסף במעט מאוד זמן, והתקשה להשתלט על חייו". ואכן, במבט לאחור נראה שתגלית הנפט שהפכה את גומא לאיש עשיר, היתה גם תחילת ההידרדרות בחייו הפרטיים. לפני חודשים אחדים החליטו בסביבתו של אגיאר לוותר על המאבטחים, משיקולים כלכליים. על פי מקורביו, עלות האבטחה עמדה על כ-100 אלף שקלים בחודש. "מהיום שהוא הגיע לארץ היה איתו צוות ישראלי של יוצאי יחידות מובחרות", מספר בן קדמון, חוקר פרטי ובעל משרד החקירות "קדמון-יהלום מודיעין וחקירות", שנשכר כדי לחקור את היעלמותו של אגייאר. "האבטחה סביבו היתה ברמה גבוהה מאוד, כי הוא רצה לשמור על הפרטיות שלו, וגם הרגיש מאוים. חלק מזה בגלל המריבה הכספית שהיתה לו עם הדוד שלו, וחלק מזה היה כדי להגן עליו מפני עצמו. האיש לא תמיד היה בריא. "המאבטחים היו חלק מהמשפחה, ואנשי סודו. הם הצילו אותו הרבה פעמים מלעשות דברים שיכלו לסכן אותו. תמיד, גם בארה"ב, היה איתו מאבטח ישראלי. הם איבטחו גם את המשפחה עצמה, עשו לילות כימים איתו ועם המשפחה". גורם בכיר בצוות האבטחה, ששמר על אגייאר עד לאחרונה, אומר כי "אנשי האבטחה הם יוצאי יחידות עילית ואנשי מקצוע מהמובילים בתחום. מוסר העבודה והנאמנות שלהם קודמים לכל אינטרס אישי. העובדה היא שבמשמרת שלהם זה לא קרה, וכיום החוקרים במשטרת פלורידה נעזרים בהם ובציוד שהם התקינו כדי לאתר את גומא. הוא נעלם במשמרת של האנשים שהחליטו להוריד ממנו את האבטחה". מקורבים לאגייאר ציינו השבוע כי "עכשיו כולם רואים שהיה כדאי להשאיר את האבטחה סביבו. בחצי השנה האחרונה בנו לו כלוב מזהב, לא נתנו לו לנהל אלא ניהלו אותו. היה לו הכל ולא היה לו כלום. הוא לא עשה מה שהוא אוהב, אלא מה שהם רוצים". ליאור חורב, יועצו האסטרטגי של אגייאר, טוען שמדובר בהכפשות. "זו טענה לא רצינית של אנשים שמגלים בורות, אי ידיעה וניסיון לחיפוש כותרות על גבו של אגייאר. האבטחה של גומא הותאמה לצרכיו, כפי שהוא קבע אותם מעת לעת, ובכלל זה במהלך ביקורו האחרון בישראל. היעלמותו של גומא לא היתה קשורה כלל למידת האבטחה סביבו. הוא נהג להסתובב בפלורידה ללא ליווי כלשהו, והאבטחה התמקדה בביתו ובבני ביתו. "בשנה האחרונה שוחרר אגייאר מחיבוק החנק של גורמים אינטרסנטיים, שחמדו את כספו ואת נכסיו. בסיוע אנשי מקצוע בארץ ובפיקוח מנהלי הכספים שלו בחו"ל נערך סדר בנכסיו, טופלו הכשלים המשפטיים והפיננסיים שנתגלו בהם ונבנתה מערכת פיקוח, שמנעה ניצול לרעה של נכסיו. כל הפעולות האלה נעשו בהוראתו ובפיקוח הדוק שלו". ויש גם העניין המשפחתי. קרב משפטי מכוער מתרחש זה זמן בין אלן אגייאר, אמו של גומא, לבין אשתו ג'יימי על כספו ורכושו. האם, שדורשת כי כל הונו ונכסיו יועברו אליה, טענה באמצעות עורך דינה כי זמן קצר לפני שאגייאר יצא להפלגה הגורלית דרשה ממנו אשתו גט, וייתכן שהדבר "דחף אותו אל הקצה". לפני שלושה חודשים הפך אגייאר את אמו לאפוטרופוסית הראשית של כספו, וכך למעשה נישל כליל את אשתו מהירושה, בסך 100 מיליון דולר, והכניס לירושה את אחיו. הדבר הזה, לטענת מקורבי האם, הרגיז מאוד את ג'יימי. בחצי השנה האחרונה האם והאישה מסוכסכות ומנהלות קרב מכוער, ואף גידולם של ארבעת הילדים עלה על הפרק. התקשורת האמריקנית ידעה לספר שאשתו הגישה נגדו תלונה על אלימות קשה כלפיה. ככל הידוע, לאגייאר מניות וכסף נזיל בשווי 65 מיליון דולר, 35 מיליון דולר בנכסים שהוא מחזיק בישראל, בית בפלורידה בשווי 5 מיליון דולר, ועוד יאכטה ושבע מכוניות פאר, בשווי כולל של 3 מיליון דולר. אשתו, אגב, נישאה לו עוד לפני שהתעשר, ולא ויתרה עליו בשום שלב. "היא ניסתה לתת לו סביבה משפחתית רגועה, כי האמינה שגומא הישן יחזור בכל רגע", אמרה לעיתונות האמריקנית קרובת משפחה. חברו ווס שלטון סיפר כי "גומא היה בחודשים האחרונים בסערת רגשות גדולה, עוד לפני הסערה שקידמה את פניו בים". אבל אנשי ספורט בביצה הירושלמית אומרים: "מדובר בחוכמה שבדיעבד. גם אם גומא היה נתון למצבי רוח לפעמים, מכאן ועד להיכנס עם הסירה לים ביום סערה, יש מרחק גדול". בביקורו האחרון בירושלים נפגש גומא עם גלעד שליט, שעימו טען שנפגש בעת שגלעד היה בשבי חמאס. הפעם הפגישה היתה אמיתית, וגורמים שנכחו בפגישה סיפרו שגומא היה נרגש מאוד. מישראל הוא המריא למיאמי, ובצילומים האחרונים בחייו הוא נראה במצלמות האבטחה של ביתו טרוד ועצבני. "מה שעצוב הוא שבזמן שהצוללנים עוד חיפשו אותו במימי האוקיינוס, בני משפחתו כבר רבו על הירושה שלו", צוטט קרוב משפחה באחד מעיתוני מיאמי. הרב משה מאיר ליפציק מבית חב"ד בפורט לודרדייל אמר: "אני עדיין מקווה שהנס יתגשם ושהאיש טוב הלב הזה בסדר והכל ישוב על מקומו כפי שהיה". רוב מקורביו של אגייאר איבדו את האמונה שהוא יימצא בחיים. אמו ניסתה להישאר אופטימית ולומר ש"אולי הוא עדיין חי, ורק נמצא במקום רע מבחינה נפשית". מאוחר יותר הוסיפו בני המשפחה שהם מקווים שאגייאר נחטף ומוחזק בתנאים טובים עבור כופר. החיפושים אחריו הופסקו. "אני לא זוכר שראיתי את גומא אי פעם במצב דומה לזה של השבועות האחרונים", אמר לתקשורת האמריקנית בוב דניסון, חבר ילדות של אגייאר. אשתו ג'יימי הודיעה שאינה מוכנה עוד להתראיין בנושא. אין שום ספק שקולה, כמו קולם של רוב הנשים והגברים בסביבתו, יישמע גם יישמע בחודשים הקרובים בבתי המשפט. גומא לא לבד אגייאר הוא לא הדמות הראשונה ששמה נקשר בקבוצות הספורט של ירושלים ובתרומה נכבדה למוסדות העיר. בתחילת שנות ה-90 שם של מיליארדר חדש הופיע בשמי התקשורת הישראלית. איל התקשורת רוברט מקסוול. הבריטי הפזרן החליט לקנות את שתי קבוצות הכדורגל של ירושלים, בית"ר והפועל, ולאחד אותן לקבוצה אחת. בנוסף, הוא תרם רבות למוסדות יהודיים שונים בבירה. ב-31 באוקטובר הפליג מקסוול ביאכטה שלו "ליידי גיזליין" לשיט באיים הקנאריים. בבוקר 5 בנובמבר נעלם מקסוול מסיפון היאכטה וגופתו התגלתה כעבור שעות אחדות, צפה במי הים. אז החלו להופיע הגרסאות השונות סביב מותו המסתורי של האיש: הגירסה הרשמית דיברה על נפילה מהסיפון, אבל עד ימים אלה, יותר מ-20 שנה לאחר מכן, עלתה כמעט כל תיאוריה אפשרית לגבי המחסלים הפוטנציאליים: המוסד, טרוריסטים ערבים ואנשי עסקים שמקסוול נשאר חייב להם כסף.
* * *
