השטח עוד במתח

למרות ההסכמות שהושגו השבוע לגבי עמונה, השקט טרם הושג. למעשה, הבעיה הפוליטית הקשורה בפינוי עמונה מעולם לא היתה תלויה בהסכמות בין המפלגות. הרי רק לפני שבועות התקיימו בין ראש הממשלה וראשי הבית היהודי דיונים אינטנסיביים על מנת לפתור את בעיית עמונה, בלי שהדבר עמד כחיץ ביניהם מבחינה פוליטית - עד להודעת התושבים כי הם מחרימים את נפתלי בנט. זה גרם לו לקפוץ כנשוך נחש על עגלת חוק ההסדרה ולנסות להצטייר כנץ יותר מהליכוד. עד אז הרי כל הצדדים היו בתמימות דעים כי מדובר בבעיה משותפת הטעונה פתרון משותף. אין למעשה כל חדש בשיתוף הפעולה בין נתניהו ובנט, מה שהוביל את ההצבעה על חוק ההסדרה, שאינו כולל את עמונה. הבעיה היתה ונותרה אותם מראות של פינוי אלים, שאותם עשויה הממשלה שלא לשרוד בתנאים מסוימים. 

זה נכון שכאשר הליכוד והבית היהודי הולכים יחד, ומנסים לגייס לצידם גם את רבני הציונות הדתית, נותרים למעשה תושבי עמונה בדד במערכה וללא מנהיגים, אבל ביום פקודה, כשיקראו לאלפי נערים להתבצר על הבתים ולהתנגד לפינוי, אין לדעת מה יהיה ואיך זה ייגמר. לא יעזרו לבנט אותן הכרזות על החוק החשוב ביותר שעבר ב־77', כשנערים יחטפו מכות מאלות על ידי שוטרים ונשים עם ילדים בידיהן בוכות מול החיילים. 

לדברי גורמים ממשלתיים, הסיפור של עמונה מורכב כי בניגוד למרבית יישובי יהודה ושומרון שנבנו על אדמת טרשים שוממה, עמונה הוקמה על גבי מקום שככל הנראה היה מיושב. לא ברור אם הערבים שטוענים כעת לבעלות על ידי עתירות שהוגשו באמצעות ארגוני השמאל, הם אכן הבעלים. טענה זאת הרי מעולם לא הוכחה בשום ערכאה משפטית.

שר האוצר כחלון. דרש להסיר את חוק ההסדרה // צילום: אורן בן חקון

‫זו הסיבה שאחרי הסיכום הדרמטי וההודעות הגרנדיוזיות, המשיכו הצדדים בדיונים הקדחתניים כדי למצוא פתרון אמיתי - לא כזה שמיועד רק לעיני התקשורת - כאילו לא הושג דבר. כי אם להיות כנים, באמת לא הושג עד כה דבר.‬‎

ראש הממשלה דיבר בנאומו על בעיית ה"עמונות", שבשונה מבעיית עמונה עצמה, יכולה לבוא לידי הסדרה באמצעות חוק ההסדרה, זאת בתנאי שאין החלטת בג"ץ חלוטה בעניין. בנט אמר ש"סוף־סוף הימין התחיל למשול" והתייחס לכך שמדובר בחוק היסטורי שיסדיר את כל ההתיישבות ביו"ש. הוא טרח לסייג כי דבריו נכונים "במידה שהחוק יאושר". ההסתייגות במקומה. בנט יודע הרי שהחוק לא יאושר. על פי הסיכום בינו לבין נתניהו, חוק ההסדרה, שממילא אינו כולל את עמונה, ייעצר אחרי הקריאה הראשונה ולא יקודם. 

יש כמה נקודות אור שעשויות להוות פתרון לבעיית ההתיישבות ובג"ץ; הרי בסופו של דבר המצב הנוכחי, שבו לא נדרשת אפילו הוכחה על בעלות על הקרקע כדי להשיג צו פינוי מבג"ץ, הוא בלתי נסבל. שלא לדבר על הסיכון הביטחוני הכרוך בכך שיהודים נאלצים לפנות את יישוביהם, הרי אלה בדיוק הדברים שגורמים לטרור להרים ראש.

השר דרעי. חיכה ב"אקווריום" // צילום: אורן בן חקון

ביום שני זימן נתניהו את ראשי המפלגות לדיון בלשכתו. כשהגיעו, העדיף רה"מ לשוחח עם כולם אחד־אחד, כששניים עניינו אותו במיוחד: נפתלי בנט, שדרש את חוק ההסדרה, ומשה כחלון, שדרש להסירו. לאחר שהושגו ההסכמות עם השניים לא היה עוד טעם למעשה להיפגש עם השאר. כך מצא את עצמו אריה דרעי ממתין ב"אקווריום" מחוץ ללשכה חסר מעש. בשלב מסוים החליט לחזור לכנסת. ראש הלשכה יואב הורוביץ חשש שדרעי עוזב בזעם והחל לדלוק אחריו. התברר שהחשש היה מוצדק. "אל תקרא לי אריה, אני לא חבר שלך", הטיח בזעף.

 

חוק כבל

אחרי יותר משש שנים יעזוב חיליק בר את תפקידו כמזכ"ל מפלגת העבודה. לפרק הזמן הזה, שיא בפני עצמו, נכנס בר כמזכ"ל הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד והראשון שנבחר מחוץ לכנסת. לדברי בר, "זכיתי לשקם את המפלגה מבחינה כלכלית ומבנית, ועזרתי לחסל את חובותיה ההיסטוריים. למרות כל הלחצים החלטתי שלא להתמודד לתקופת כהונה נוספת".

הודעת בר היתה יריית הפתיחה לקרב עקוב מדם, על תפקיד היורש. בקלחת הזאת כולם נגד כולם ולאינטריגות ולאינטרסים אין סוף. 

הרצוג. תומך במועמדות של כבל // צילום: יהושע יוסף

יצחק הרצוג מעוניין במועמדותו של איתן כבל, שטרם הודיע אם בכוונתו להתמודד. עוד בטרם הודעתו של כבל מיהר הרצוג להסיר את הסעיף הקובע כי מזכ"ל לא יוכל לשמש במקביל חבר כנסת, כפי שנקבע בשינוי שביצעה שלי יחימוביץ' כיו"ר המפלגה. הסעיף היה אמור לחול על המזכ"ל שיבוא אחרי בר אולם כאמור זה עומד להשתנות. המהלך נועד ככל הנראה לאפשר לכבל להחליט על התמודדות בלי שייאלץ לוותר על חברותו בכנסת. 

ח"כית נוספת שעשויה ליהנות מכך היא ח"כ מיכל בירן, המתכוונת גם היא להתמודד לתפקיד. בירן, לשעבר ממחנה שלי יחימוביץ', תתמודד נגד יאיר (יאיא) פינק, יועצה הפוליטי הוותיק של יחימוביץ'. אם פינק ינצח תשוב יחימוביץ' לעמדת המפתח רבת העוצמה שהיתה לה במפלגה, דבר שיסייע לה להתמודד לראשות ההסתדרות או לראשות המפלגה. 

אך כדי לשנות את הסעיף צריך הרצוג לקבל את אישור ועידת העבודה. כאן חברו כמה פעילים ובהם כאלה המתמודדים בעצמם לתפקיד המזכ"ל כדי לטרפד את אישור הסעיף. אחד המועמדים, אמנון זילברמן, אף עתר למוסד לבירור עתירות ומשלא נענה הכתובת הבאה מבחינתו היא בית המשפט המחוזי. 

מזכ"ל המפלגה חיליק בר. קרב על הירושה // צילום: נועם ריבקין פנטון

אך כמו נגני הטיטאניק שהתעקשו לשבת בסיפון עד הרגע האחרון, כך חברי העבודה לא מסוגלים להפסיק את ההתקוטטויות הפנימיות. השבוע פתחה המפלגה בקמפיין חדש נגד תקציב המדינה, כשבמוקד הוצבו המסים הסמויים שאותם הממשלה מבקשת ליטול מאזרחי ישראל. הפרזנטור שנקבע הוא ח"כ מנואל טרכטנברג, הנחשב למומחה בכלכלה וששמו זכור היטב מימי המחאה החברתית.

חברי הכנסת שלא הוזמנו לדבר נעלבו. מה עם מובילי המחאה סתיו שפיר, איציק שמולי ואחרים? שאלו, ובכלל מישהו רוצה להשכיח את העובדה שטרכטנברג בכלל מונה מטעם רה"מ כדי לכבות את המחאה ולא היה אחד ממוביליה? 

ביום ראשון תתכנס הוועידה לדון בסוגיית הבחירות למזכ"ל. על פי הנוהל עד כה, מזכ"ל המפלגה משוריין למקום השביעי ללא צורך בפריימריז. בהנחה שהוועידה תאשר את כפל התפקידים, כנראה המזכ"ל הבא ישוריין גם הוא. לפי הסקרים האחרונים, המקום השביעי ברשימה עודנו במקום ריאלי. אלה החדשות הטובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו