חוק ההסדרה אושר בקריאה ראשונה

על אף ההתנגדויות והמכשולים שבדרך, אמש אישרה מליאת הכנסת את חוק ההסדרה בקריאה ראשונה לאחר דיון ממושך. בעד אישור  הצעת החוק, שלא תמנע את פינוי עמונה, הצביעו 58 ח"כים מסיעות הקואליציה ונגדה 51 ח"כים מסיעות האופוזיציה. עתה תעבור הצעת החוק לוועדה המשותפת, שתכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

השר נפתלי בנט, שהשיב בשם הממשלה, הודיע כי "הצעד הבא יהיה להחיל את החוק הישראלי על מעלה האדומים". ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי), מיוזמות הצעת החוק, שפתחה את הדיון, אמרה כי "הקשר עם ארץ ישראל הוא מהתורה ומעשרת הדיברות. אין עם כובש בארצו". יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), הוסיף: "אני מקווה שבג"ץ יבין את המשמעת של החוק הזה, ולא יפגע במעמדה של הכנסת ויבין שהכנסת היא זו שמייצגת את העם והוא מקור הדמוקרטיה".

ואילו ח"כ בני בגין (ליכוד), שהתנגד לחוק גם בגרסתו המתוקנת - דבר שהביא להענשתו - הבהיר: "אתנגד להצעת חוק זו. 'ציון במשפט תיפדה' אינה רק הנחיה מוסרית, אלא אמת חכמה".

ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) טען כי "יותר מכל מקומם המראה של תושבים שמתכוננים לפינוי על ידי בניית 'ביצורים' ומקומות לינה לאלפים שיבואו לסייע להם להיאבק בפינוי". ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה כי "חוק ההסדרה הוא חוק סיפוח שמנוגד לאינטרס הישראלי, בז לרעיון הציוני וכל תפקידו הוא לרצות קומץ קטן וקיצוני של מתנחלים שמחזיקים את מפלגות הימין במקום רגיש".

לפי הצעת החוק, אם המפקד הצבאי מצא שבתקופה שקדמה לחוק נבנתה התיישבות ישראלית על מקרקעין שזכויות השימוש וההחזקה בהן אינן נתונות למפקד הצבאי או לממונה על הרכוש הממשלתי, והבנייה היתה בתום לב או שניתנה לה הסכמה של המדינה, אם מדובר במקרקעין שלא הוכחה בהן זכות הבעלות - המקרקעין יירשמו כרכוש ממשלתי. במקרים שבהם הוכחה בעלות או הזכות להירשם כבעלי הקרקע, זכויות השימוש וההחזקה בקרקע יופקעו ויועברו לממונה על הרכוש הממשלתי. הפקעת השימוש וההחזקה תהיינה בתוקף עד להכרעה מדינית בדבר מעמד האזור. מי שהוכיח זכויות בקרקע שהופקעה, יוכל לבחור בדמי שימוש תקופתיים או בקרקע חלופית. 

עוד אין פתרון קבע

בתוך כך, המדינה צפויה לבקש היום או מחר מבג"ץ לדחות את פינוי עמונה ב־30 יום, וזאת כדי לבחון חלופה למתווה נכסי נפקדים, שקרס בעקבות ההתנגדויות שהוגשו על ידי פלשתינים שטוענים לבעלות על הקרקע. כזכור, היועמ"ש אישר להעתיק לתקופה של שמונה חודשים את עמונה לשלוש חלקות המקיפות את עמונה. עם זאת, פלשתינים הגישו התנגדויות לשתי חלקות, וכך נותרה רק חלקה אחת ללא התנגדויות, שגודלה פחות מחמישה דונמים. כעת בודקת המדינה אפשרות להעתיק את עמונה גם לחלקה נוספת שגודלה 28 דונם, שהפלשתינים הגישו התנגדויות על 2 דונמים ממנה. בעמונה טרם הגיבו לתוכנית ומעדיפים לחכות ולראות אם מדובר בהעתקה זמנית או קבועה, אם תיתן מענה לכל 42 המשפחות, ומה מתוכנן להיבנות שם. 

נוסף על כך, היועמ"ש אביחי מנדלבליט אישר את אכלוסם של תושבי עמונה באתר מגורים זמני ביישוב עפרה. מדובר בשתי חלקות של קרקע בבעלות המדינה, שאחת מהן יכולה להכיל 25 קרוואנים למגורים והאחרת - 15. שאר התושבים יוכלו להמשיך להתגורר על הגבעה שבה ממוקמת היום עמונה על חלקה שלגביה לא הוגשו הסתייגויות.

לדברי גורמים ממשלתיים, עבודות הפיתוח של המקומות שאושרו יחלו כבר בשבוע הבא. מדובר באתר לקליטת מגורים זמניים, בעוד פתרון הקבע לתושבי עמונה עדיין לא ידוע. בשלב זה קיים נתק במגעים בין המדינה לתושבים, שלא מעוניינים בכל פתרון שבו הם מפונים מבתיהם. 

כמו כן, אתמול קיימו ראש מועצת יש"ע וראש מועצת מטה בנימין, אבי רואה, ומזכ"ל אמנה, זאב (זמביש) חבר, דיון בעפרה בניסיון למצוא פתרון למפונים העתידיים. האחרונים, ששמעו על הדיון - שאליו לא הוזמנו - התפרצו לישיבה והאשימו את הנוכחים כי הם מנהלים דיון על גורלם ועל עתידם - בלי לערב אותם. בתום צעקות הדדיות נרגעו הצדדים, התיישבו והחלו להתדיין.

בהכנת הידיעה השתתפו גדעון אלון, אפרת פורשר ומתי טוכפלד

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו