שלוש ולהתראות

כמו מין זעקה שבוקעת מבעד מסך הטלוויזיה שלכם, המשיכה לכתוב על "The Fall" היא כמעט בלתי נשלטת. גם בביקורת אמש נכתבה כאן התייחסות לעשייה הטלוויזיונית הבריטית. וזה לא שכותב שורות אלו הוא כזה חובב של טלוויזיה בריטית המעדיף אותה על פני כל טלוויזיה אחרת, כמו שהוא מתקשה להתמודד עם החומר שמצמיחה הטלוויזיה האמריקנית בשנתיים האחרונות. 

מספיק לכתוב את המילה "ווסטוורלד", שתרגומה לעברית רגע לפני סיום העונה הראשונה הוא "איך לכל הרוחות ביזבזתי את הזמן שלי על עוד טמטום מבית היוצר של האנשים שהביאו לנו את 'לוסט' לפני עשור. מה, לא למדתי כלום בחיים האלה?" אז במעמקי ה־VOD של יס, ממש כמו בזה של הוט, מסתתרת לה פנינה קטנה לאלו שעדיין לא התייאשו מהטלוויזיה שלהם. והיא פתחה השבוע את עונתה השלישית בישראל.

למי שלא צפה בסידרה הבריטית הזו בשתי עונותיה הראשונות, הנה תקציר העלילה בזריזות. בלשית מוצלחת (ג'יליאן אנדרסון, עוד רגע בת 50 ועדיין כל מה שזוכרים לה זה את "תיקים באפילה" מאמצע שנות ה־90 של המילניום הקודם) נשלחת מלונדון לבלפסט באירלנד כדי לצוד רוצח נשים אכזרי ששמו פיל ספקטור (ג'ימי דורנן החתיך, המשתבח עם הזמן, שנצפה לאחרונה בין היתר ב"50 גוונים של אפור"), איש משפחה וסדיסט רציני שמשליט אימה על הנשים בעירו. 

אין כאן סוד וכבר בעונה הראשונה הבנו מהר מאוד שיש כאן משחק של חתול ועכבר. ולפעמים לצערנו, מתוך היצרים החבויים שבתוכנו, אנחנו מגלים לא אחת שאנחנו בעד העכבר ופחות בעד החתול. גם אם החתולה במקרה הזה לא פחות ערמומית מהעכבר שאחריו היא רודפת.

ההחלטה לקחת את הסידרה הזו לעונה שלישית היא מעניינת. קודם כל, כי היתה דרישה רצינית מאוד דווקא מקהל לא בריטי. האמריקנים קיבלו את הסידרה הזו בנטפליקס והתאהבו בה לגמרי, מה שלא כל כך נפוץ כשמדובר בסדרות שמגיעות לארצו של הדוד סם מעבר לים. 

הם לא ביקשו רימייק, הם רצו את האיטיות, את הצילומים הארוכים והקלוז־אפים הבלתי נגמרים, את הדיאלוגים העמוקים. אף על פי שמדובר בסידרת מתח משטרתית, היא לא שופעת בסצינות אקשן מרובות. כמו כן, הסידרה זכתה לאחרונה לרימייק צרפתי, ככה שלהוריד אותה בעונתה השנייה היה קצת בזבוז. אז ככה הגענו לעונה השלישית, שככל הנראה תהיה העונה האחרונה בהחלט, כי בכל זאת גם לשחקנים וגם לצופים יש גבול לכמה אפשר למשוך עלילה קטנה שבה רודפים אחרי רוצח שזהותו כבר ידועה.

אבל אם להאמין לתחושות הבטן הלא מבוססות, העונה הזו תסיים בקתרזיס מושלם. מכיוון שלכל אורך הדרך שלה היא הביאה מבט שונה, ועם זאת כזה שמתכתב עם מותחנים וספרי בילוש קלאסיים, הרי הדרך שבה הסידרה תסתיים תשאיר אותנו, הצופים שעקבו אחר כל העונות, עם מלוא תאוותנו בידנו. 

ואם תרצו, הנה לכם עוד הבדל בין הטלוויזיה הבריטית לטלוויזיה האמריקנית, המאוסה כל כך. כאן ביבשת הישנה יודעים איך לגמור סידרת טלוויזיה וגם לעשות זאת בצורה יפה שמתחשבת ברצונו של הצופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו