הקמת עיר הזרים

הקמת מתקני השהייה למסתננים בדרום הארץ על ידי משרד הביטחון מציבה בפני משרדי הממשלה השונים והגופים שעליהם תוטל האחריות לנהל אותם, דילמות לא פשוטות. שירות בתי הסוהר, המנהל כיום את מתקן "סהרונים", הוא הגוף שנבחר לנהל את מתקני השהייה לכשיקומו, ובארגון מבינים שעל אף הניסיון שנצבר, מדובר באתגר לא פשוט.

בד בבד עם ההכנות להקמת מתקני שהייה נוספים, זרימת המסתננים לישראל מגבול מצרים אינה פוסקת. חרף מדיניות הגירוש והמעצרים שהחלו, בשלושת הימים הראשונים של השבוע חדרו לישראל כ-250 בני אדם. עם זאת, נדמה כי החלטת בית המשפט על כך שאפשר לגרש חילחלה כבר עד לדרום סודאן. "הדרום-סודאנים הפסיקו להגיע", אומר ל"ישראל היום" גורם ביטחוני ומוסיף כי "מי שממשיכים לחדור אלו הם האריתריאים והצפון-סודאנים, הטוענים להיותם תושבי חבל דארפור, שאיתו אין לישראל קשרים דיפלומטיים ולכן קשה להחזירם".

בישראל מצפים כעת לראות אם התקדמות בניית הגדר, גל המעצרים והעובדה שבעיית המסתננים נמצאת על סדר היום יובילו בחודשים הבאים להקטנת מספרם של מי שיבקשו לחצות את הגבול או שדווקא יאיצו את ניסיונות ההסתננות.

בשב"ס כלואים כיום 20 אלף אסירים. בתוך פחות משנה אמור הארגון לקבל אחריות על עוד 20 אלף בני אדם. מדובר בזמן קצר, ובאופרציה שלא כל ארגון יכול ויודע לבצע. במשרד לביטחון הפנים ובשב"ס מנסים כעת ללמוד כיצד להתמודד עם התופעה ממדינות אירופיות, שגם הן נאלצות להתמודד עם בעיית הזרים.

לפני כשבועיים ביקר השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', באיטליה, שם למד כי הפתרון לסוגיית הזרים יכול להיות הרבה יותר קל אם יימצאו מדינות שיסכימו לקלוט אותם. "לאיטלקים יש הרבה מתקני שהייה", אומר ל"ישראל היום" גורם במשרד לביטחון הפנים, "הם בנו אותם לפני יותר מעשר שנים. למזלם, כשהם הבינו שהולך להיות גל אדיר של מסתננים לארצם, הם עשו הסכמים עם לוב ותוניסיה שהסכימו לקבלם תמורת עשרות מיליוני יורו. בסופו של דבר במדינת ישראל, חוץ מלעצור ולהביא את המסתננים למקומות כליאה, השאלה שתעמוד על הפרק היא: האם תהיה אפשרות לגרש את הזרים לארצם או למדינות אחרות. אם יצליחו בזה, ניצחנו את כולם".

בשב"ס מודים שהמשימה אינה פשוטה, אך מאמינים שעם תקציבים מתאימים, סיוע ממשרדי הממשלה השונים וקליטת כוח אדם נכונה, הארגון יוכל לעמוד במשימה.

פעילות הרחבה

בשבועות האחרונים, עם ההחלטה להרחיב את מתקני השהייה, נדרשים משרדי החינוך, הבריאות והרווחה לסוגיית מתן שירותי חינוך וטיפול רפואי וסוציאלי לאלפים שישהו במתקנים. "צריך להבין מה עושים עם המשפחות", אומר גורם המעורה בסוגיית הזרים, "כיום, למשל, במתקן סהרונים קיימת הפרדה בין גברים לנשים. עכשיו יצטרכו להחליט אם בעקבות העובדה שהשהייה במתקנים החדשים תימשך כשלוש שנים, אפשר לאחד אותם או לא. יצטרכו לתת מענה לנוער המוגדר 'בלתי מלווה'. מדובר בנערים בני 18-12 שהגיעו לארץ ללא הוריהם וככאלו הם כפופים לחוק חינוך חובה. יהיו חייבים למצוא להם מסגרות חינוכית". עוד הוא מוסיף כי "התקצוב כיום אינו מתאים לביקוש ויצטרכו לתת על כך את הדעת".

החל משנת 2007 שב"ס מנהל את מתקן המשמורת סהרונים שבו כ-2,000 מקומות. המתקן הוקם אז בשל הצורך להחזיק במשמורת את מי שהסתננו לישראל מגבול מצרים. לפני כמה שבועות החל תהליך הרחבתו של המתקן בעוד כ-1,000 מקומות. בנוסף, בכלא קציעות הסמוך אושרו כ-2,400 מקומות כליאה נוספים, הנחשבים למקומות זמינים בעקבות שחרור האסירים הביטחוניים בעיסקת גלעד שליט ושחרור האסירים האחרון כמחווה לאבו מאזן. לאחרונה הוחלט לאייש את המתקן במסתננים שנעצרו על ידי אנשי יחידת עוז באילת.

בנוסף, משרד הביטחון החל לפני כחודשיים בהקמתה של "עיר העמים", מתקן שהייה שיהיו בו כ-9,500 מקומות. מסירתו לשב"ס תתבצע בהדרגה, החל מעוד כחודשיים ועד סוף נובמבר הקרוב. גם צה"ל מתכונן להקים באזור מתקן עם כ-4,000 מקומות נוספים.

מענה הולם

אחת ההחלטות העקרוניות שתצטרך להתקבל היא מי יוחזק במתקן משמורת ומי במתקני שהייה. סהרונים נחשב למתקן משמורת מתוקף היותו מתקן מיון וקליטה ראשוני. כל מסתנן שנתפס בידי הצבא מגיע למתקן, ומי שנקבע בזמן שהותו במתקן שהוא בר-הרחקה נשאר במתקן עד להרחקתו. האחרים משוחררים לאחר בדיקות רפואיות ואימות סטטוס שמבצעת רשות ההגירה.

מי שמזוהה כאריתריאי או כסודאני מוגדר כזכאי להגנה קבוצתית. מי שאינו מזוהה ככזה, עובר שימוע נוסף בטרם נקבע עתידו. אלה שאינם מוגדרים כפליטים נכלאים במתקן עד לגירושם. ככל הידוע, "עיר העמים" תיחשב כמתקן שהייה, וככזה יחול בו משטר של יציאות ממנו ובחזרה.

"הבעייתיות המספרית מציבה אתגר בכל הקשור להחזקה לאורך זמן במי שאינם רוצים להיות במתקנים האלה. הדבר מציב אתגר ביטחוני, שכן ללא ספק יצטרכו להתמודד עם ניסיונות בריחה", אומר גורם בכיר במשטרה ומוסיף: "חייבים להבין שמדובר באנשים שבאו למטרה אחת ומושמים מאחורי סורג ובריח. זה לא עושה להם טוב, ויצטרכו לתת לכך מענה הולם".

ככל הידוע, "עיר העמים תכלול מבנים קשיחים ואוהלים. האוהלים ישמשו מקומות לינה. חדרי האוכל, המועדונים וכיתות הלימוד יהיו במבנים קשיחים. "האוהלים יוקמו מחוסר ברירה", אומר גורם המעורה בהקמה, "אם היה זמן וכסף היינו עושים את זה אחרת". לדבריו, גם בסהרונים יש אגפים שבנויים מאוהלים וממבנים יבילים, אבל לדבריו "המסתננים מעדיפים לחיות באוהלים. הם רגילים לזה - התנאים יותר נעימים להם מחדרים סגורים ופחות מאווררים".

לדברי הגורם, הטיפול במספר כזה של אנשים - להלביש אותם, להאכיל אותם ולהעניק להם את הכיסוי הרפואי הדרוש - הוא משימה המצריכה הערכות וחשיבה נכונות, שכן אם הדברים ייעשו בחופזה, הנזק עשוי להיות רב מהתועלת. אחת השאלות שנדונה היא גם מי יישא בהוצאות האשפוז של אלה שיוחזקו במתקני השהייה, והאם תיבנה בסמוך מרפאה או אפילו נקודת משטרה. העלויות הרפואיות נמצאות כעת על כתפיו של שב"ס, אך גורמי מקצוע מדגישים כי העלויות הכבדות האלו לא יוכלו לזרום לאורך זמן מתקציב השב"ס, והמדינה תיאלץ למצוא פתרון גם בהיבט זה.

עוד אומר אחד הגורמים המעורבים בהקמת "עיר העמים": "צריך להבין שעולם התוכן של המסתננים הוא אינו עולם התוכן שמוכר לנו. בהגדרה, המסתננים אינם פושעים, הם לא עשו עבירה שבגללה הם צריכים להיכנס לכלא. הם הגיעו לכאן כדי לשפר את חייהם, אז כפועל יוצא מכך וכדי לדעת איך להתמודד איתם צריך להכיר את המנטליות שלהם".

עולם אחר

הניסיון ששב"ס צבר עד כה נשען על הטיפול במסתננים הנמצאים כיום במתקן סהרונים. "בוא לא נשכח שהניסיון נצבר על 2,000 בני אדם וכאן מדובר בטיפול יום-יומי ב-20 אלף. מרקם החיים של רוב המסתננים עדיין אינו ברור עד תום אפילו לאנשי סהרונים", אומר גורם מקצועי המכיר את תרבותם של המסתננים.

"יש שם דתות שונות, תרבויות שונות ואפילו פערי ידע בינם לבין עצמם. הניסיון בסהרונים מלמד שהמערב-אפריקנים מחשיבים את עצמם כאוכלוסייה חזקה יותר מנטלית, שכלית וכלכלית מהאריתריאים. יצטרכו לפצח את הקוד הגנטי שלהם", אומר הגורם ומוסיף: "כשמדברים על הקמת עיר אוהלים, חייבים לתת את מלוא תשומת הלב, למשל לנושא הרפואי - ליכולת להתמודד עם מחלות כגון שחפת ומלריה. חייבים לדעת להתמודד גם מול מגזרים ומשפחות.

"המספרים גדולים. רבים מהם אינם יודעים מה זו מטרנה, מה זו בכלל אסלה - כל נושא הסניטריה אינו מוכר להם. צריך ללמד אותם מה זו ניאגרה. גם לנושא הקולינרי חייבים למצוא תשובות. זה לא פשוט להתאים להם תפריט שהם אוהבים. האריתריאים, למשל, לא אוכלים מלפפון ירוק כי מבחינתם מדובר במזון לבהמות".

עוד מלמד הגורם: "יצטרכו לשים לב לקטטות שעלולות לפרוץ. הסודאנים והאריתריאים אינם חיים יחד, כי אלה מוסלמים ואלה נוצרים. יש חיכוכים יום-יומיים שנובעים בין היתר גם מבעיית תקשורת, בעיקר עקב ריבוי שפות כגון ערבית, טיגרינאית, אמהרית, אנגלית וצרפתית. בעבר, אחד התנאים ששב"ס הציב למי שביקשו להתקבל לעבודה היה ידע בשפה הטיגרינאית וזה כנראה יקרה גם הפעם".

יותר מ-50 אחוזים מן המסתננים השוהים בישראל כיום הם אזרחי אריתריאה או כאלו הטוענים שהם אזרחי אריתריאה והם זכאים להגנה הומניטרית, שמקורה בחוות דעת של נציבות הפליטים של האו"ם, המעריכה שמבקשי מקלט מאריתריאה נוטשים את המדינה בשל מצב פנימי קשה וגיוס כפוי.

חוק טל לעזרה

ח"כ אריה ביבי, לשעבר נציב שב"ס, טוען ששב"ס יכול לעמוד במשימה. "שב"ס מנהל בתי חרושת - בית סוהר לנשים, לגברים ולנוער, ככה שהניסיון הוא עצום ונותן לארגון אפשרות לנהל מתקן אוהלים ענק".

לדבריו, לשב"ס יש עובדים סוציאליים, רופאים ואפילו מרכז רפואי משלו, וגם הוא סבור שאם יימצאו מדינות שיסכימו לקבל את המגורשים הפתרון יהיה קל יותר: "יש כמה מדינות שמוכנות לקבל אותם, כך שעם קצת כסף אפשר לסדר הכל". ברוח ההווה הוא גם מגייס את חוק טל: "עכשיו, כשדנים בחוק טל החדש, אפשר בהחלט לחשוב על גיוס חרדים לשב"ס כשירות לאומי ולשלוח אותם לטפל במסתננים".

* * *

השר לביטחון הפנים: מתקני השהייה מחכים לאור ירוק

אהרונוביץ': "אסור להיסחף להיסטריה"

השר יצחק אהרונוביץ' סבור כמובן שיש לטפל בבעיית המסתננים, אך מבקש לא להיחפז להיסטריה. הוא ישמח לראות שנותנים לשב"ס את הכלים הדרושים. לדבריו, הדרך שבה תופעל עיר האוהלים למסתננים לוטה עדיין בערפל, ובינתיים הפתרונות ששירות בתי הסוהר העמיד לטובת העניין אינם מנוצלים. "יש היום יותר מ-2,000 מקומות פנויים שאפשר להכניס אליהם מסתננים לשלוש שנים והם עומדים ריקים. אז בואו נתחיל קודם בזה", הוא אומר.

"עיר האוהלים תקום, אבל אני עדיין לא רואה את האלפים מגיעים לשם. ברגע שנקבל את ההוראה ששב"ס יהיה זה שאכן יקבל אחריות על המקום, זה יקרה כמובן בתנאי שהעיר הזו תעמוד בתנאים של שב"ס. יש פה עמדה ברורה שהצגתי אותה לראש הממשלה. לשירות בתי הסוהר יש נהלים ופקודות ויש חוק.

"שב"ס יודע לנהל בית סוהר ולהתמודד מול אסירים פליליים ומחבלים. כאן מדברים על פעולת חירום שהיא בגדר SOS, לעצור אלפים ולהכניס אותם למתקני שהייה. אני עוד לא רואה את זה קורה עם כל ההיסטריה מסביב. אסור להיסחף לתוך ההיסטריה הזו ולרוץ, חייבים למצוא את הדרך הנכונה לעשות את הדברים. אם השב"ס יקבל את הפיקוד על עיר האוהלים, אז יש כללי מינימום שחייבים להתקיים כגון שמירה על תברואה.

"לא יכולים לקחת 10,000 איש למדבר, לשים אותם באוהלים, לגדר אותם ולא לדאוג לתשתית של מערכת ביוב, זה יוביל למחלות. אי אפשר להחזיק מספר כזה של אנשים ללא מרפאה. צריך לחשוב איך מספקים להם מזון, אם מקימים מטבח מרכזי וכו'. מצד שני, אנחנו לא נתקע מקלות בגלגלים.

"שב"ס אינו יכול בלחיצת כפתור לגייס עוד 1,000 סוהרים לטובת העניין, לכן אנחנו בודקים כרגע אפשרות לקבל 1,000 חיילים מצה"ל, שישמשו סוהרי חובה, או שנקבל תקנים או שניעזר בצה"ל ובחיילי מילואים עם תמהיל של שירות בתי הסוהר, לפחות בשלב הראשוני. יכול להיות שבחודשיים הראשונים צה"ל הוא זה שינהל את העניין באמצעות חיילים סדירים, חיילי מילואים ומשטרה צבאית, ואנחנו ניתן סיוע של 30 אחוזים אנשי שב"ס.

"להגיד מה יהיה בסוף איני יודע. מה שאני כן יודע הוא שיש עכשיו 2,700 מקומות פנויים בתוך שב"ס והם עדיין פנויים, אז קודם שימלאו את מה שיש. בנוגע לעיר האוהלים, כשנגיע לגשר נעבור אותו.

"המהלך עם הדרום-סודאנים הוא מהלך נכון. אני לא אוהב איך שהדברים מתבצעים מול המצלמות. לגבי האריתריאים עדיין לא ראיתי שהמהלך קורם עור וגידים. מתחילת השבוע נכנסו לארץ כ-300 אריתריאים. יש אפשרות להוציא להם צווים ולהכניס אותם למתקני שהייה. לצערי, הדבר לא קרה ולא קורה. האחריות היא של משרד הפנים וזה לא עובד. במקום להכניס אותם למתקני שהייה הם נמצאים בערד ובאילת.

"לכן, הפתרון המיידי הוא לסגור את 70 הקילומטרים של הגבול. אם הצבא לא יכול, שיפרסו קונצרטינות, שישימו אמצעי אל-הרג, וכך ייכנסו רק 30 אחוזים. זהו המשפך ואותו צריך לסגור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו