גנץ ואבו מאזן סיכמו: הסדרת מעמד של אלפי פלשתינים והלוואה של חצי מיליארד שקלים לרש"פ

"אמרתי לעבאס ואני אומר גם לכם - לא אנחנו ולא הפלשתינים הולכים לשום מקום מחר בבוקר": שר הביטחון בני גנץ שוחח היום (שני) עם כתבים צבאיים, לאחר הפגישה עם אבו מאזן.

"הגעתי לפגישה כדי לבנות אמון ולשמור על האינטרסים של ישראל, והקשרים החשובים שלנו עם הרשות הפלשתינית שאני מאמין שצריך לחזק אותה", ציין. "ככל שהרשות תהיה חזקה יותר, חמאס יהיה חלש יותר. ככל שתהיה לו יותר משילות, יהיה יותר ביטחון ואנחנו נצטרך לפעול פחות".

הצעדים בוני האמון מול הרשות

כאמור, גנץ נועד אתמול עם אבו מאזן ברמאללה, בפגישה רשמית ראשונה של שר בכיר עם יו"ר הרשות מאז 2010. השניים דנו בנושאים ביטחוניים ואזרחיים-כלכליים, וביחסים הבילטרליים בין ישראל לרשות.

בין הצעדים בוני האמון שסוכמו בין הצדדים: הסדרת מעמד הומניטרי של אלפי אנשים ששוהים באזור ללא תיעוד, אנשים שהגיעו מעזה ומבקרים אחרים, וכן מעבר להתחשבנות דיגיטלית במע"מ – כל עסק פלשתיני שרוכש ממדינת ישראל יעשה את זה באופן דיגיטלי וכך חשבוניות מחוקות/שחוקות/לא תקינות יביאו לגבייה נכונה. עוד סוכם על הלוואה של חצי מיליארד שקלים, שתוחזר מכספי הסילוקין מיוני 2022.

כל אלו בנוסף לצעדים שכבר ננקטו, כמו הגדלת היתרי תעסוקה ב-15,000, תוספת 1,000 עובדי תיירות ואישורי בנייה שניתנו בשטחי C.

נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, הגיבה למהלך: "לא ייתכן כי שעתיים בלבד לאחר שהתבשרנו על מותו המר של הלוחם בראל חדריה שמואלי, ממשלת ישראל מחליטה להעניק פרס לטרור. זוהי החלטה הזויה ותלושת כל מציאות. את מחיר חיזוק הרשות הפלשתינית משלמת מדינת ישראל בדם הקורבנות".

במסגרת השיחה גנץ התייחס גם למתיחות בגבול עזה, טרם היוודע דבר מותו של הלוחם. לדבריו, "אמרנו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, ומה שהיה הוא לא מה שקורה. זה מתבטא גם באופי התגובות שלנו ועוצמתן, גם בהעברת הכסף הקטארי שהמנגנון שלה שונה, וגם בנושאים האזרחיים והתלות של השיקום בשבויים והנעדרים כפי שאמרתי בסיום המערכה".

גנץ הדגיש כי "התקיפות שלנו בעזה ממוקדות, פוגעות ברכיבי התעצמות שכואבים לחמאס ושוללות לו יכולות. אני לא יכול להבטיח שלא נמשיך מהיום ה-12 של שומר החומות", הצהיר.

על המערכה מול איראן: "אנחנו מקצים משאבים כדי לחזק את יכולות הפעולה מול אתגרים באזור, ובראשם איראן. אם איראן תגיע לסף גרעין, אין לי ספק שמדינות רבות ינסו גם הן לרכוש את היכולת הזו וייווצר מרוץ חימוש, שיסכן מדינות רבות בעולם ולא רק במזרח התיכון. בנוסף, איראן תחת מטריה גרעינית תגביר את התוקפנות באזור".

שר הביטחון התייחס גם ליחסים עם ארה"ב ואמר: "ארה"ב וישראל חולקות מידע מודיעיני, ושיתוף הפעולה באזור עם ארצות הברית הולך ומתחזק. אנחנו עובדים גם כדי להגדיר מה זה Plan B ולראות שאם אין הסכם, יתחילו פעולות אחרות כפי שאמר הנשיא ביידן".

באשר ללבנון: "המצב ההומניטרי מאוד מטריד, אבל גם ההתעצמות של חיזבאללה. אנחנו נערכים לתרחיש לחימה גם בזירה הצפונית, וגם למצב שבו אנו נלחמים בשתי חזיתות בצפון ובדרום. אנחנו רואים שחמאס העולמי מנסה לייצר תשתית גם בלבנון".

"מאמין שנביא להעלאת שכר החיילים"

בהתייחסו לסוגיית תקציב הביטחון, אמר גנץ: "תקציב הביטחון מאפשר את ההתעצמות והמענה המבצעי שאנחנו צריכים, ולצד זאת בעל מאפיינים חברתיים חשובים. בין השאר אנחנו מתחילים במיגון הצפון והקמת המכשול שעוכבו שנים. אנחנו מממשים את רפורמת 'נפש אחת', עיגנו את תוכנית 'ממדים ללימודים' בתוך התקציב, אנחנו דואגים לתחבורה ואני מאמין שגם נביא להעלאה של שכר חיילי החובה, בדגש על המערך הלוחם. הצלחנו גם בשנת קורונה להגדיל את הייצוא הביטחוני ולחזק את התעשיות שמספקות עשרות אלפי מקומות עבודה".

בסוגיית רפורמת השירות אמר: "יש לנו עשור לעשות רפורמות או שנצטרך לעבור לצבא מקצועי ולוותר על צבא העם - מה שייתן פחות ביטחון ויעלה יותר. חוק הגיוס הוא גשר שמתכתב עם מתווה השירות שאנחנו פועלים להביא. במסגרת המתווה הזה השירות הצבאי יהיה המוביל, ולצידו יהיה שירות ביטחוני, אזרחי וקהילתי. רוב אזרחי ישראל יתבקשו לתרום, ומי שיתגייס לשירות קרבי או שירות צבאי משמעותי וארוך יתוגמל בהתאם. המטרה היא להגיע ליותר מ-70% משרתים מקרב מחזור, כאשר היום אנחנו עומדים על כ-50% בלבד. זו רפורמה שלוקח זמן לעשות, וצריך לדאוג שהיא שומרת את צה"ל חזק ואת המוטיבציה לשרת בו".