בסוף הראיון, אחרי שמכשיר ההקלטה כבה, מבקש הרב שלמה משה עמאר להפחית בכתבה את מינון ההתעסקות בסכסוך בינו לבין ש"ס. "הרבה אנשים נפגעים מזה, אין צורך לעורר את זה מחדש", הוא אומר.
כבוד הרב, אתה מבין שאלה הדברים הכי פחות חריפים שאמרת? ציבור גדול עלול להתקומם על האמירות החריפות האחרות.
"כן, אבל שאר הדברים הם אמת. אני לא יכול לשקר ולא יכול לסלף מה שכתוב בתורה".
וזה אולי הקונפליקט הגדול ביותר שבו שרוי הרב הראשי של ירושלים, מי שכיהן עד לפני שלוש שנים כרב הראשי לישראל. מצד אחד הוא לא רוצה להסתכסך עם איש ומשתדל לדבר בנועם ולפלס את דרכו אל לב הקונצנזוס, מצד שני הוא לא מהסס לצאת נגד כל מה שלתפיסתו סותר את עולם התורה.
רוב הזמן, הגישה הפייסנית שלו עובדת. בציבור הדתי־לאומי מעריכים אותו, ציבור ענק בקרב שומרי המסורת מעריץ אותו ממש, החילונים מחשיבים אותו לרב ממלכתי, ח"כים מתייעצים איתו, ובצבא מקבלים את ביקוריו בזרועות פתוחות.
לרב עמאר יש אפילו שיעור קבוע עם שופטים ועורכי דין. "זה שיעור שמתקיים כבר 12 שנה, פעם בשבועיים בהיכל שלמה בירושלים. משתתפים בו אנשים חשובים, ביניהם שופטים מבית המשפט העליון, שופטים מחוזיים ופרופסורים מפורסמים שעוסקים במשפט. בעבר השתתף בשיעור גם שר המשפטים יעקב נאמן.
"אנחנו לומדים שם 'אבן העזר' (מכלול של דינים הנוגעים לנישואים וגירושים, אישות, עגונות, ייבום וחליצה ועוד; י"ש), וגם 'חושן משפט' (דיני ממונות; י"ש). המשתתפים מאוד מתעניינים, שואלים ומתווכחים ומתפלפלים. עצם העובדה שהשיעור מחזיק כל כך הרבה שנים מלמדת שהם מרוצים".
אבל למרות החזות הממלכתית, הרב עמאר (68) מגדיר את הרפורמים "רשעים", את הקהילה הגאה "כת של תועבה." לדבריו, "צריך לחבק את הציבור, אבל צריך גם לומר את האמת בלי להתבלבל".
הקונפליקט הזה ואופיו הבלתי מתפשר עשויים להאיר במשהו גם את הסכסוך שלו עם ש"ס. עד לפני כמה שנים הוא היה מהמנהיגים הרוחניים של התנועה, אחרי הרב עובדיה יוסף. בניו של הרב עובדיה עוד היו ראשי ישיבות כשעמאר כבר לבש גלימה ומצנפת של הראשון לציון, וכיהן כרב ראשי לישראל וכנשיא בית הדין הרבני הגדול. ויש האומרים שעבור הרב עובדיה, הוא היה ממש כמו בן נוסף.
הסכסוך שפרץ ביניהם לפני שלוש שנים, במהלך הבחירות לרבנות הראשית, שינה את הכל. הרב עמאר הריץ מתמודד מטעמו לתפקיד הרב הראשי הספרדי, נגד הרב יצחק יוסף, בנו של הרב עובדיה. מאותו רגע הוא הורחק מבית הרב ומהנהגת ש"ס, והרב עובדיה אף צוטט באמירה: "למה הוא עשה לי את זה?"
המשבר הזה, לצד העובדה שהרב עמאר לא התייצב באופן מוחלט לצד ש"ס במאבק מול אלי ישי, התגלגל לקרב סמוי בין הרב לתנועה. המתיחות בין הצדדים ידעה עליות ומורדות, אם כי בחודשים האחרונים מדווחים כלי התקשורת החרדיים על התקרבות בין הצדדים, וכל מפגש של הרב עם מי ממועצת חכמי התורה של ש"ס מוכתר בכותרת "השלום הספרדי".
עדיין, יש מי שמקפיד להגדיר את הרב עמאר כאופוזיציה לש"ס, וב־3 בנובמבר הוא לא הוזמן לעצרת הרשמית לזכרו של הרב עובדיה, במלאת שלוש שנים לפטירתו. גם כשאירגן עצרת סליחות בכותל, בחודש שעבר, היה מי שדאג להתקשר לרבנים שהוזמנו ולדרוש מהם שלא יבואו.
• • • • •
הוא נולד ב־1948 בקזבלנקה, מרוקו. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר יהודי בעיר, וב־1962 עלה ארצה עם הוריו. הוא נשלח לישיבת בני עקיבא בבאר שבע, ומשם לישיבת תפארת ציון בבני ברק. בהמשך השתקעה משפחתו ביישוב שלומי, הוא המשיך בלימודיו התורניים והגיע אל עולם הרבנות.
כבר בגיל 20 שימש רב עיר, כשמונה לממלא המקום של רב העיר שלומי. שנה לאחר מכן מונה לרב ולמנהל מחלקת הכשרות בנהריה, ובהמשך לרב המושב מגדים שבמועצה האזורית חוף הכרמל. את שירותו הצבאי עשה ביחידה לזיהוי חללים.
ב־1982 סיים בהצלחה את לימודי הדיינות ומונה לדיין בבית הדין הרבני האזורי. הוא כיהן בבתי הדין הרבניים בצפת, בטבריה, בבאר שבע, בחיפה ובאשקלון, ואז מונה לאב בית דין בפתח תקווה.
ב־2002 מונה לרב הראשי של תל אביב־יפו, וכעבור שנה בלבד נבחר לרב הראשי לישראל. ב־2013, לאחר עשר שנות כהונה, סיים את תפקידו ומונה לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים.
מלבד עיסוק בסוגיות ציבוריות כבדות משקל, הרב עמאר נחשב גם לאחד הפוסקים הבכירים בשנים האחרונות - בעיקר במסגרת בתי הדין הרבניים, בכל הקשור לנישואים וגירושים. במשך השנים עסק בגיורי צה"ל, ביהדותם של בני הפלשמורה ובקביעת מוות מוחי.
הרב עמאר נשוי לרבנית מזל, ויש להם 12 ילדים - שמונה בנות וארבעה בנים, כולם נשואים. אחד מבניו הוא רב אזורי, ובן אחר הוא דיין בעיר ליון שבצרפת. עמאר הוא גם מחותנו של הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף: בתו של עמאר, יהודית, נשואה לעובדיה, בנו של הרב יצחק יוסף ונכדו של הרב עובדיה יוסף.
על מתווה הכותל, שכולל הקמה של רחבת תפילה נוספת לתפילה משותפת לנשים ולגברים, יש לו ביקורת קשה. הוא אף הוציא פסק הלכה חריף נגד המתווה, שעליו חתמו רבנים נוספים, ויחד עם הלחץ של הפוליטיקאים החרדים, מעכב את יישום המתווה.
"אני לא מתגאה על החילונים, אבל אני אוהב אותם, מעריך אותם". בפגישה עם שמעון פרס ז"ל // צילום: יונתן זינדל
"כשהממשלה מחליטה לתת הכרה זה הגרוע מכל", אומר הרב עמאר. "זו הכרה לזרם אחר, שהוא לא זרם של יהדות. זה לא 'נוסח שונה' כמו שיש ספרדים ואשכנזים. זה זרם אחר. הם רוצים לעשות משהו נגד ההלכה במקום הכי קדוש.
"בישראל אין באמת כמות גדולה של רפורמים. בשנים האחרונות הם מייבאים את זה, את התרבות הזאת. יש להם עורכי דין, והם מנסים לעשות כנס פה וכנס שם. עכשיו הם החליטו לעלות על המאבק של נשות הכותל. ברגע שנודע לי על המתווה שהוסכם, שבו נותנים להם הכרה, שהם יהיו חלק מהגוף שיפקח על הכותל, הקמתי רעש.
"כרגע הקפיאו את ההחלטה, אבל הם לא מתייאשים. אמרו לי, 'הרי ברור שבג"ץ יאשר להם'. קודם כל, אני לא בטוח בזה. שנית, גם אם בג"ץ מאשר, זה לא חמור כמו שהממשלה נותנת להם הכרה רשמית.
"אני מקווה שגם בבג"ץ וגם בממשלה ישכילו להתנגד. זו בסך הכל פרובוקציה. אני אומר: שיבואו להתפלל כמו כולם. למה לחוד? אתם רוצים להתפלל? בואו להתפלל! כשגוי מגיע לכותל ושם כיפה, מישהו עוצר בעדו?"
יש המון חילונים שרוצים לחגוג בר מצווה בכותל כשבנות המשפחה לידם, ולא מאחורי מחיצה.
"כל זמן שלא הסיתו, אף אחת לא דרשה דבר כזה. האמא עמדה ליד הבן באולם השמחות, בקידוש, ורק בכותל, שזה המקום הכי קדוש ליהודים, עמדה מאחורי מחיצה. כל השנים הבינו שצריך לשמור על הכותל.
"מה שהרפורמים עושים זו הסתה. זה לא עניין של מצוקה אישית, זו פוליטיקה. פעם נפגשתי עם משלחת מהאו"ם, שבראשה עמדה אישה. דיברנו על היחסים שלי כרב ראשי עם ראשי הדתות. שמעו שיש יחסים מצוינים, שנפגשתי עם שייח'ים, ואפילו עם האפיפיור. והיא שאלה אותי: 'איך את כל הדתות אתה מכבד ומדבר איתן, ורק הרפורמים, שהם יהודים, איתם לא?'
"אמרתי לה שעם מוסלמי, נוצרי או הינדי אין לי בעיה. הם חיים עולם אחר. דת אחרת. זה בסדר. פה באים אנשים שאומרים 'אנחנו דתיים', 'אנחנו היהדות' - והם מזויפים. אם הם יחליטו שהם דת אחרת, לא הדת היהודית, הם יקבלו את כל הכבוד. אבל לבוא ולזייף את היהדות? מה להם ולכותל?! הם רוצים הכרה, וכדי שיהיה לזה רקע, הם מבקשים בר מצוות ביחד ולהצטלם בשבת. עד שזכינו במקום הכי קדוש, לבוא ולעשות בו חילול כזה גדול?"
אתה סבור שהדברים האלה מגבירים את האחדות בעם?
"אני מתפלל בעדם יום־יום, שהשם יחזיר אותם בתשובה. כל זמן שהם הולכים ברגל גאה לרמוס את ענייני התורה ולהצר את השלום הפנימי, אני אומר לא להשתתף איתם ולא לקרב אותם. שמעון פרס אמר לי: בשבילי יהודי זה מי שיש לו נכד יהודי. הרבה מהם, לצערנו הרב, אין להם נכד יהודי. כואב לי עליהם מאוד".
מה עמדתך בנושא נישואים אזרחיים?
"בזמנו, כששימשתי רב ראשי לישראל, היתה לי שיחה עם ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, ועם פרופ' דניאל פרידמן, שהיה שר המשפטים. בחנו אפשרות להתיר נישואים אזרחיים עבור אלה שאינם יהודים. כמו שהנוצרים והמוסלמים וגם הדרוזים מתחתנים על פי דרכם, חשבנו לתת גם לאלה שבאו מרוסיה ונחשבים לא־יהודים את האפשרות להתחתן בנישואים אזרחיים. היו שהפריעו בזה וזה לא קרה.
"סתם נישואים אזרחיים של יהודים עם יהודים - אני נגד זה. זה יגרום להתבוללות. יהודים יראי השם יעשו פנקסי יחסים לבד, וזה יקרע את העם לשניים. זאת תהיה בכייה לדורות".
• • • • •
כרב הראשי של ירושלים, יש לך נגיעה יומיומית בחייהם של האזרחים. לדעתך יש כיום יותר התרחקות מהדת או יותר חזרה בתשובה?
"לפני כמה שנים היתה תקופה חזקה מאוד, שבה רבבות חזרו בתשובה. התנופה קצת נעצרה. מצד שני, בעבר אנשים היו מתביישים לומר שהם מאמינים, והיום לא רק שהם כבר לא מתביישים, הם גם באים לבקש ברכה בפומבי, אפילו פרופסורים חשובים.
"בכל המבצעים של הצבא ברצועת עזה באתי לאזורי היציאה של הלוחמים לברך אותם ולהתפלל איתם לפני היציאה לקרב. במבצע עופרת יצוקה עברנו עם המח"ט בין החיילים, והיתה קבוצה בצד, שעליה הוא אמר לי: 'הם קיבוצניקים, לא כל כך יודעים מה זה תפילות'.
"אמרתי לו שבכל זאת ניגש, ורק נגיד להם מילה טובה. ניגשנו לשם ואמרתי להם: 'העם איתכם, כולם מברכים אתכם. אם תסכימו נעמוד ונעשה תפילה קצרה ביחד'. כולם נעמדו, שמו יד על הראש, זו היתה אחת התפילות הכי יפות. ממש בכיתי, זה לא ייאמן. אמרתי 'שיר למעלות אשא עיניי', והם אמרו איתי".
סביר להניח שהקיבוצניקים האלה רוצים תחבורה ציבורית ופתיחת מרכולים בשבת.
"הטענות תמיד היו. כשהייתי רב ראשי בתל אביב התחילו לפתוח עסקים בשבת. הלכתי אז לבעלי הסוּפרים, כמו שאני הולך היום בירושלים.
"השנה, יומיים לפני ראש השנה הלכתי לאלה שפותחים את העסקים בשבת ובחג, הבאנו לכל אחד צנצנת דבש ומכתב אישי, ודיברנו. אף אחד לא זרק אותנו. רציתי להיכנס לחנות מסוימת, אבל אמרו לי שלא כדאי, לא רק בגלל שהוא פותח בשבת, אלא בגלל ששם גם מוכרים חזיר, ויש חשש שיראו רב במקום כזה.
"שלחתי את אחד הבחורים הצעירים שלנו לקרוא למוכר. הוא עזב הכל ובא, ודיברנו שיחה לבבית. הסברתי לו שאנחנו עוברים בין החנויות ומנסים להסביר מה זה שבת, שזו הנשמה של עם ישראל, זה האופי, הזהות. הוא אמר לי: 'אני שומע, אבל אני לא יכול להבטיח'. בשבילי זה גם טוב. לפני שנפרדנו הוא הוריד את הראש וביקש שאברך אותו, בירכתי אותו מכל הלב.
"באחד הביקורים פגשתי יהודי עם כיפה, שאמר שאין לו ברירה והוא פותח את החנות בשבת, אבל גוי עובד שם בשבת. הסברתי לו שזה לא פשוט. שיש חילול השם גדול בכך שהחנות פתוחה בשבת ושהקונים הם יהודים. המשכנו ללכת, ואחרי כמה דקות הוא רץ אלינו ואמר שהוא באמת לוקח את הדברים לתשומת ליבו.
"אנחנו לא מאיימים, לא צועקים. רק מדברים יפה, פונים אל הלב היהודי של האדם. אני מדבר מלב אל לב, וזה משפיע. פתאום אתה שומע שאחד סגר, וגם השני".
אז לדעתך אין מקום לפשרה? צריך לסגור את כל העסקים?
"ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) הביא לי כל מיני רעיונות. צריך לדון. הצעתי לו שיביא את זה למועצת הרבנות הראשית. צריך קבוצה שתדון בזה, לא מספיק אדם אחד".
יש חילונים שרוצים לבקר בני משפחה בשבת ולא יכולים, כי אין תחבורה ציבורית.
"יש אנשים שאצלם לנסוע בשבת זה כמו לנסוע ביום חול. הם לא יוכלו להבין אותנו. בכל מקרה, הרי אם זו בעיה פרטית יש פתרונות, היום אין כמעט אדם שאין לו מכונית פרטית וגם יש מוניות שעובדות בשבת. לא חבל בשביל זה להרוס את הזהות היהודית?
"המדינה מאבדת הרבה מהזהות שלה בגלל כל מיני אמירות בשם הדמוקרטיה, וזה לא נכון. דמוקרטיה לא מתירה להלבין כסף, דמוקרטיה לא מאפשרת לפגוע בביטחון, דמוקרטיה לא מתירה לאדם ללכת עם נשק במקום שאסור. יאסרו עליו, גם אם יטען שזו דמוקרטיה ומותר לו. הרי גם רמזור אדום הוא כביכול פגיעה בדמוקרטיה - אדם רוצה ללכת ואומרים לו לעצור.
"הדמוקרטיה לא צריכה לפגוע בזהות היהודית של המדינה. אם היו מתבוננים בעניין היו מבינים שזה יותר חזק מדמוקרטיה. אין חוק בעולם שלא פוגע בפרט, ככה זה בכל העולם. צריך לדעת: אי אפשר להתיר תחבורה ציבורית בשבת, אין לנו דרכים כאלה. זה לא ברשותנו".
יש ערים כמו תל אביב, שכבר העבירו החלטה הצהרתית שהן מעוניינות בתחבורה ציבורית בשבת.
"ראשי עיר לפעמים רוצים להציג הישג אצל ציבורים מסוימים ולהראות שהם ליברלים. חולדאי הוא אדם לא דתי, אבל מאוד מכבד את הדת. אי אפשר להתיר תחבורה ציבורית. אני נגד זה בכל תוקף. בדברים פרטיים אנחנו לא מתערבים, ולא התערבנו, ולא צריך להתערב. אבל בדברים ציבוריים - העניין חשוב".
מה עמדתך בנושא של גיוס בני ישיבות?
"עוד לפני שביקשו לעשות חוק בעניין נפגשתי עם הנשיא פרס ואמרנו שזה ממילא קורה. קמים ארגונים ותוכניות של חרדים שמתגייסים. טענתי שבלי חוק זה ילך יותר טוב. שאם יקימו חוק, יקימו גם התנגדות, וחבל. ממילא לא כולם יכולים ללמוד כל ימיהם וחייהם, יש אנשים שרוצים להתפרנס".
• • • • •
מצעד הגאווה בירושלים הוא סוגיה נוספת שמטרידה את רב העיר. ויש לו דעה נחרצת בעניין. "כשזה התחיל, בתל אביב, באה אלינו לבית הדין אישה שלא הפסיקה לבכות. היא סיפרה שהיא ניצלה מהשואה ויש לה בן יחיד ועכשיו הוא הלך עם הכת הזו, נתפס למועדון הזה, ועכשיו היא בוכה".
היא קראה לזה כת?
"לא. אני אומר כת. זו כת של תועבה, זה ברור. זו תועבה. התורה מחייבת על זה מיתה. זה בשורה הראשונה של החמורה בעבירות. צריך לדעת את האמת. אומרים 'נטייה', 'סטייה' - שטויות. יש תאווה, ואדם יכול להתגבר עליה אם הוא רוצה, כמו כל התאוות. זה מהתאוות האסורות ביותר. החמורות ביותר.
שירה בנקי ז"ל. "ביקשו שאבוא לאזכרה ולא הסכמתי"
"כשהרגו את הילדה שירה בנקי, עשו 'שלושים' (אזכרה; י"ש). ביקשו שאבוא, ולא הסכמתי. כתבתי להם מכתב, הבעתי צער גדול והתנגדות בלשון הכי חמורה למעשה של אותו אדם. מצד שני אני קורא לכם, אם אתם רוצים לעשות עילוי נשמה, קבלו עליכם לתקן את דרככם הרעה. זה דבר שאסור בתורה. אתם יהודים, אתם חייבים לקבל את דיני התורה.
"התניתי איתם שיקריאו את המכתב במלואו. רצו להקריא את חציו. לא הסכמתי".
למה בחרת לא לבוא?
"אם הייתי בא, היה חילול השם. כאילו יש מקום לדון איתם. זה דבר שאין מה לדון. אם יבואו אלי באופן פרטי לשיחה כמו כל יהודי, אין בעיה. אבל לבוא לכנס..."
זה כנס לזכרה של ילדה שנרצחה.
"הם מנצלים את זה. מצד אחד מגנים את מעשה הרצח, שזה לגמרי צודק, מאידך הם מעצימים את כוחם. הם רוצים להראות שכולם איתם, שאפילו הרבנים באו. אני קורא להם, בלשון של חיבה וידידות, לסור מדרכם הרעה. התורה אסרה וקוראת לזה תועבה ומעמידה בלשון הכי חמורה".
יש כיום הרבה רבנים שמנסים להקשיב להם.
"אין כזה דבר, לגלות הבנה או סובלנות לזה. צריך לומר אמת פשוטה - זה איסור חמור ביותר, ואין שום היתר. צריך לומר דברים ברורים. בעבר, כשדיברתי על הנושא, הרבה אנשים חילונים התקשרו להודות. אנשים לא רוצים את זה. רוצים את הילדים שלהם מתחתנים, יולדים ילדים".
אתה מנסה לפייס ולקרב חילונים, אבל כשישמעו דברים כמו "כת של תועבה", זה לא יגרום לקירוב.
"זו המציאות. בשביל זה אני אשקר? אם התורה אומרת שזו תועבה, זו תועבה. זה מועדון של תועבה. זו המציאות. אני לא יכול לשנות את התורה.
"היום מנסים להלך אימים על הרבנים שלא יאמרו מה שכתוב בתורה. רצו לפסול את הרב קרים (הרב הצבאי החדש, אל"מ אייל קרים; י"ש) כי אמר מה שכתוב בתורה. זה בושה וחרפה. אני מכיר אותו, הוא אדם חשוב, איש הגון וישר.
"אם דיין יאמר לאישה 'את אשת איש ואסור לך להיות עם מישהו אחר' וייתנו לו בראש ויגידו שהוא חשוך - לאיפה נגיע? אם יבוא רב ויאמר שאסור לאכול לא כשר - יגידו לו שהוא רב ראשי של כולם, ואיך הוא אומר דבר כזה?"
כלומר, מחפשים את הרבנים?
"זה לא חדש. תמיד יש ביקורת על רבנים. תמיד יתקפו. על הרב עובדיה היו יושבים ומחכים לשמוע מה אמר בדרשה שלו, והולכים ועושים מזה רעש".
לפני שאתה מתבטא, אתה חושב על התגובות?
"אני משתדל לדבר דברים נוחים, אבל אני לא נמנע מלדבר על הרפורמים והתועבה. אני לא מסכים לשנות מה שכתוב בתורה. הבאתי בשיעור שלי לשופטים ולעורכי דין תשובה של הרב משה פיינשטיין ז"ל, שמכנה את הרפורמים 'רשעים'. אחד השופטים בשיעור שאל אותי למה אני קורא להם ככה. אמרתי לו שאם הרב פיינשטיין ז"ל, שהיה בעל מידות טובות, אמר דברים כאלה, צא וחשוב שלא סתם הגיע למסקנה הזאת. שעל פי ההלכה, זה התואר שלו".
אתה משתמש בשפה הזאת? קורא להם רשעים?
"אני אומר את שכתוב בפסוקים כמו 'סורו נא מאוהלי הרשעים'".
איך הדעות החריפות שלך מסתדרות עם הארת הפנים?
"אני הולך לכל הקהלים, לכל מקום, ומדבר איתם יפה ומקבלים אותי יפה. לפעמים מתווכחים, אבל בידידות. להסביר פנים זה לא אומר להסתיר את האמת או לכחש את מה שכתוב בתורה. צריך להיות אמיתי ולהבהיר את הדברים.
"אני לא מתגאה על החילונים. אבל אני אוהב אותם, מעריך אותם. אני חושב שיש חוסר ידיעה, או שלימדו אותם שהדברים לא כל כך חמורים".
הרב עובדיה יוסף ז"ל. "לא עוסק בענייני ירושה" // צילום: יואב ארי
לא מעט אנשים ראו בך היורש של הרב עובדיה, עד שקרה השבר איתו. אתה מצטער על כך?
"יורש או לא יורש - זה שטויות, אני לא עוסק בזה. שמעתי שהרב עובדיה אמר עלי 'למה הוא ציער אותי'. רציתי להיכנס לרב, להסביר לו את הכל, ואם לא יקבל - אני מייד חוזר בי. אבל לא נתנו לי להיכנס. יותר מזה, אמרו לו שלא הסכמתי לבוא למרות שביקשו. אבל היום אני כבר מעדיף לא לעסוק בזה".
אז הכל בסדר עם אריה דרעי?
"הכל בסדר. מעולם לא היתה לי בעיה עם אף אחד. לא אמרתי מילת גנאי על אף אחד, ולא הגבתי על כל מיני דברים קשים שנעשו ומחלתי מייד. גם כשהרב עובדיה היה בחיים לא התערבתי ולא נכנסתי בעניינים הפוליטיים. אשמח שכולם יעבדו ביחד, באהבה ובהרמוניה שלמה. שיתייעצו עם כל גדולי התורה".
הח"כים של ש"ס מתרחקים ממך?
"חלק באים ומדברים לפעמים, חלק מהם ביחסים מצוינים איתי, וחלק פעם כך ופעם כך. אני לא מרחיק אף אדם ולא כופה עצמי על איש".
איך הרגשת כשלא הוזמנת לעצרת במלאת שלוש שנים למותו של הרב עובדיה?
"זכותם המלאה. אני לא נפגע מהדברים האלה. יש לי מספיק פעילות - נסעתי לבני ברק לעצרת לזכרו, עשיתי שיעור בליל הפטירה. אני מבין אותם, הם חושבים שאני לא איתם".
עד כמה הרב עובדיה חסר לך?
"יש חוסר. אני בצער גדול יום־יום. בצעירותי היה לי את הרב רוזנטל (הרב יעקב ניסן רוזנטל; י"ש), עליו השלום, שהיה מורי ורבי, ואחר כך הכרתי את הרב עובדיה, שהיה לי עולם ומלואו. פסקתי אלפי פסקי הלכה, מעולם לא פסקתי בלי להתייעץ עם אחד מהם.
"מאז שהם הלכו לעולמם אני מרגיש יתמות ממש. כמו תינוק שמלמדים אותו ללכת ובהתחלה מחזיקים, ולאט לאט עוזבים... זה לא קל, אני מרגיש את היתמות. אני מוצא עצמי מתייעץ עם רבנים אשכנזים, שעוסקים ממש בהלכה. עם הרב עובדיה היתה לי התייעצות יומיומית".
אולי אפשר להיוועץ גם בחברי מועצת חכמי התורה של ש"ס - הרב שלום כהן או הרב שמעון בעדני?
"הם ראשי ישיבות. הם ענקים. אבל הם בעצמם אומרים שהם לא פוסקי הלכה. אני מיודד מאוד עם הרב כהן והרב בעדני, ואני גם מיודד מאוד עם הרב מזוז (פטרונו הרוחני של אלי ישי; י"ש) קרוב לארבעים שנה".
ומה עם הבנים של הרב עובדיה?
"הם חכמים, פוסקי הלכות, אבל הרב עובדיה היה יחיד בדורו".
מה עם הרב הראשי יצחק יוסף, שהוא גם המחותן שלך?
"עסוקים כל אחד בענייניו. כל אחד עוסק בתחומים אחרים".
אז אין פוסק הלכה בעולם הספרדי?
"יש פוסקים. אבל אחד שאני יכול להתייעץ איתו כאילו שהוא הרב שלי? אין כמו הרב עובדיה. אין גאון כמוהו".
ש"ס בנויה על קמפיין עדתי. האם לדעתך זה נלחם בתופעת האפליה או רק מעצים אותה?
"צריך להילחם בתופעות המעשיות, כמו בסמינרים או בבתי ספר שלא מקבלים ספרדים. אי אפשר להתעלם מזה שזה קיים".
עלתה לאחרונה יוזמה להגביל את כהונת רבני הערים. עד מתי אתה מתכוון לכהן?
"כבר היום יש מגבלה: רב מכהן עד גיל 70, ואז מועצת הרבנות הראשית יכולה להאריך לו את הכהונה. יש היום יותר מגבלות, ורבנים יוצאים לפנסיה לפי המגבלות האלה.
"אני אהיה בן 70 בעוד שנתיים. אם ארגיש טוב, יכול להיות שאבקש להאריך. הכל תלוי במציאות".
תשקול להתמודד שוב על משרת הרב הראשי לישראל?
"לא. למעשה, גם כשהיה דיבור שאתמודד על כהונה נוספת לא רציתי, אבל הרב עובדיה זצ"ל קרא לי וביקש ממני שאמשיך. בסופו של דבר זה לא קרה. בכל מקרה, לא שייך שאחזור לשם שוב".
judash0@walla.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו