אפקט עמונה במזרח ירושלים

אפקט עמונה: בעקבות פסיקת בג"ץ, המורה לפנות את עמונה ללא דיחוי עד שיתבררו החלופות, ביקשה עיריית ירושלים צווי הריסה שיפוטיים מיידיים ל־14 מבנים בלתי חוקיים בבית חנינא.

על פי הבקשה שהגיש היועץ המשפטי לעירייה, במבנים, היושבים על קרקע פרטית בניהול האפוטרופוס הכללי, מתגוררות כ־40 משפחות. הפנייה כוללת דרישה לבטל עיכובי ביצוע לצווי הריסה בחלקות המנוהלות על ידי האפוטרופוס הכללי מטעם המדינה וכן בקשה להסמיך את הוועדה המקומית לביצוע ההריסה.

מדובר בחלק מבעיה רחבה יותר, שבה מאות משפחות יושבות במזרח ירושלים על קרקעות פרטיות יהודיות, בניהול של האפוטרופוס הכללי - מקרים שבגינם כבר הוגשו בשנים האחרונות כתבי אישום ובחלקם אף ניתנו צווי הריסה. עד לבג"ץ עמונה, נהגו הרשויות ובתי המשפט לתת לדיירים, שבנו באופן בלתי חוקי על הקרקעות האמורות, ארכות כדי למצוא חלופות או פתרונות. כעת, בעקבות פסיקת בג"ץ עמונה, תהיה מחויבת עיריית ירושלים לבצע את צווי ההריסה שהוציאו בתי המשפט.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, אמר לאחרונה כי הוא תומך בהסדרה של סוגיית עמונה באופן חוקי, דבר שיאפשר הסדרת קרקעות גם לטובת תושבי מזרח ירושלים. "פסק דין עמונה לא מותיר לנו יותר שיקול דעת לאפשר גם למי שאינו בעלים במקרקעין לנסות להכשיר עבירות בנייה", אמר ברקת, "אם לא תוסדר עמונה, ידינו כבולות וניאלץ להגיע גם בירושלים להרס של מאות או אלפי בתים. אין חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים".