ועידת פיסגה

"למה לעזאזל אתה הולך לשם אם אין שלג-" שאל אותי צעיר תושב וינה לפני המסע הארוך לאלפים האוסטריים. לעיירה הקטנה שרונז מגיעים שלושה סוגים של אנשים: כאלה שהלכו לאיבוד או מעוניינים בקצת בדידות, כאלה שנורא אוהבים סקי ומחפשים באתר משובח. ויש סוג שלישי, הסוג שבגינו עלינו את כל הדרך הציורית מווינה לשרונז. קוראים להם שחקני נבחרת ספרד.

אלופת אירופה והעולם, בשבילכם. אין שער כניסה ספציפי לשרונז, אבל לאורך כל הדרך האדם הופך קטן מול הנוף הציורי עוצר הנשימה. פעם היו קוראים לזה נוף של גלויות. היום זה בטח נופי מצגות פאוור פוינט.

בין הירוק של הטבע והשאריות הלבנות של השלג בפסגות, הגענו בעיקר כדי לחפש צבע אדום. הצבע של נבחרת ספרד, "לה רוחה".

קשה שלא לתהות מה סוד הקסם של המקום הרדום הזה - שנחשב לביתם של 4,000 תושבים ביום אופטימי - שסייע לספרד לזכות במונדיאל בדרום אפריקה ב-2010. הטריק חשוב פחות, אבל הרעיון הוא הקובע. בספרד מקווים לשחזר את ההצלחה גם ביורו, שמתחיל בסוף השבוע, והעיירה המנומנמת הזאת קיבלה מעמד של נכס צאן ברזל.

אפילו הרכבת שקטה

ספרד לא זכתה במונדיאל בגלל האוויר הצח של שרונז או הגבינה המקומית המדהימה, אלא בגלל השער של אנדרס אינייסטה בדקה ה-115 מול הולנד. מה שכן, יש באזור המדהים הזה את כל הנתונים כדי להסביר מדוע הוא נבחר, בין השאר, על ידי יוון, ספרד, פולין ואוקראינה. "זה מקום רגוע מאוד, בלי כל הבלאגן שיש במקומות אחרים, וזה מאפשר להם להתרכז בהכנות", מסביר כריסטוף גיילר, עיתונאי מהעיתון האוסטרי "קורייר". שרונז מבודדת כל כך שזו הפעם הראשונה שגיילר, תושב אוסטריה להזכירכם, מבקר בה.

מאמן הנבחרת ויסנטה דל בוסקה הוא סבא שמכור לטכנולוגיות חדשות ולגאדג'טים, אך ממש לא אוהב מהפכות. לדעתו, אם משהו עובד כמו שצריך - לא נוגעים בו, בעיקר כשמדובר בנבחרת שתמיד הפסידה ברגעים החשובים. השינוי החל כשפרננדו טורס (כן, לפני כמה שנים טורס היה מבקיע בחסד עליון) הבקיע את השער שהכריע את הגמר ביורו 2008. זה קרה בווינה, סיבה נוספת לירח הדבש שבין ספרד לאוסטריה.

הספרדים, שרגילים לרעש תקשורתי עצום, נהנו בשרונז, שהשקט שבה מופר רק עם צלצול פעמוני הכנסיות. אפילו המכוניות נוסעות בה לאט יותר, כאילו מבקשות סליחה על הרעש שהן עושות. אפילו הרכבת הקטנה שמגיעה מהעיר אינסברוק שומרת על מינימום רעש. את העובדה שהיא מדייקת כמו שעון שוויצרי כמעט מיותר לציין.

להתחבק עם צ'אבי

המקום והזמן היחידים שבהם השלווה הופכת לשיגעון והשקט למסיבה הם באימונים המתקיימים במגרש הקטן של שרונז. פתאום מעודדים את ארבאולה כאילו הוא דיוויד בקהאם. חצי שעה לפני שהשחקנים יורדים מהאוטובוס, המקום מלא בילדים ובהורים.

כדי להגשים חלומות צריך לשלם, וכניסה למגרש עולה עשרה יורו. כל הילדים שוכחים את היותם שוויצרים שקטים ועושים הכל כדי לקבל חתימה, ואם אפשר גם תמונה. מתיאס בן ה-12 כבר לא צריך להילחם והוא מסתובב גאה במתחם. זה כמה ימים שהוא לובש את אותה חולצה אדומה, החתומה על ידי איקר קסיאס וסרחיו ראמוס. "אני מת על הדרך שבה משחקת ספרד. היא הקבוצה של שרונז", אמר לי לאחר שוידא שאיני מפספס את שתי החתימות.

מתיאס לא יודע, ולא גיליתי לו, שעד לא מזמן ספרד היתה הלוזרית של אירופה. אף שהיו לה שחקנים ברמה עולמית דוגמת לואיס סוארז (שנות ה-70), בוטרגניו (שנות ה-80) וראול (שנות ה-90), תמיד חזרה הביתה מושפלת.

בתקופה שבה התאהב מתיאס הצעיר בספרד הוא נהנה מכוכבים כגון אינייסטה, צ'אבי וקסיאס, אך גם מסגנון משחק המבוסס על מסירות ועל יופי. לא מפתיע ששבעה שחקני סגל הגיעו מברצלונה, ללא פויול ו-וייה הפצועים.

נא לכבות טוויטרים

במחנה הספרדי יש עניין אחד לא סגור - היריבות המרה בין סרחיו ראמוס מהבלאנקוס לג'רארד פיקה מברצלונה. ביורו הקרוב הם ינגנו דואט בהגנה, למרות המטענים שהשניים סוחבים מהליגה.

"אם הם לא בקשר טוב, עליהם להיות בקשר כי במגרש הם צריכים להיות בקשר טוב. סרחיו וג'רארד צעירים שלא תמיד מסכימים על הכל, אך בסופו של דבר הם בחורים מצוינים ואני בטוח שלא תהיה שום בעיה. קרה מה שקרה, אך הם כבר שיחקו יחד, והכי חשוב, יש להם לב טוב", אמר דל בוסקה, ששוב הוכיח שלפני הכל מדובר בסבא חביב.

בסיום האימון דל בוסקה נוגע בשפמו ומהרהר, כשלצידו סרחיו ראמוס, שמחייך לאוהדות ובודק בידיו המקועקעות שכל שערה במקום.

"הגענו כדי להכין את עצמנו, אך לא אשקר לך, תמיד נחמד שעוקבים אחריך ומוחאים לך כפיים", אמר ראמוס. החל מהיום אסר דל בוסקה על השחקנים לצייץ בחשבונות הטוויטר שלהם. הדלפות מחדר ההלבשה לא תמצאו ברחבי הרשת.

המבחן האחרון של האדומים יתקיים הערב (23:00, שידור ישיר בספורט 2) מול נבחרת סין, שאותה מאמן הספרדי חוסה אנטוניו קמאצ'ו.

אחרי אוויר ההרים הצלול שממנו נהנו בשרונז, הספרדים למאני טיים. בשנים האחרונות, זה בדיוק מה שהם אוהבים.

* * *

מתכוננים ליורו

איטליה מגמגמת, הולנד דורסת

סוף השבוע שלפני פתיחת יורו 2012 נוצל למשחקי הכנה אחרונים, שאם לשפוט על פיהם, יש כמה נבחרות שממש לא מוכנות לאליפות אירופה.

איטליה היא הראשונה לדאוג. שלשום בציריך היא ספגה תבוסה מחפירה 3:0 מול רוסיה, שמצידה תיסע במצב רוח מרומם לפולין. שחקני זניט סנט פטרסבורג, אלכסנדר קרז'אקוב ורומן שירוקוב (צמד), כבשו במחצית השנייה נגד הסוואדרה אזורה, שספגה רק שני שערים בכל קמפיין המוקדמות.

ייתכן שהראש של האיטלקים מסובך בפרשת השחיתות בארץ המגף. לפני המשחק עוד אמר מאמן איטליה צ'זארה פראנדלי: "אם ירצו שלא ניסע ליורו בגלל ענייני השחיתות, זה בסדר מבחינתי".

אוקראינה איכזבה בהפסד חוץ 3:2 לאוסטריה. אולג גוסב הישווה פעמיים לאוקראינים, שספגו בדקה ה-89 שער הפסד מרגלי מארקו ארנאוטוביץ' שכבש צמד לאוסטרים.

צ'כיה הושפלה כשבאה להיפרד מאוהדיה בפראג והפסידה 2:1 להונגריה. בכך בא לקיצו רצף של שישה משחקים בלי הפסד של הצ'כים, דווקא במשחק האחרון לפני היורו, שאותו תפתח צ'כיה ביום שישי נגד רוסיה.

רוי הודג'סון, מאמן נבחרת אנגליה, ערך את הבכורה שלו בוומבלי בניצחון 0:1 על בלגיה. דני וולבק כבש אחרי בישול של חברו ממנצ'סטר יונייטד אשלי יאנג.

הולנד, אחרי שני משחקי הכנה רעים, סוף סוף הרשימה והביסה בבית 0:6 את צפון אירלנד משערים של ואן פרסי ואפאליי (צמד כל אחד), סניידר ו-ולאר.

תוצאות נוספות: דנמרק - אוסטרליה 0:2; פולין - אנדורה 0:4; נורבגיה - קרואטיה 1:1; פורטוגל - טורקיה 3:1.

מוקדמות גביע העולם דרא"מ: אורוגוואי - ונצואלה 1:1.

עמית לוינטל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו