קצת אחרי שזהות הזוכה הטרי ב"אמריקן איידול" מוכרזת, וזמן קצר לפני מסיבת הסיום החגיגית של חברי ההפקה לרגל סוף העונה, ממהרים אנשי יחסי הציבור של התוכנית להסתיר את השופטת ג'ניפר לופז מעיני העיתונאים שהתקבצו כדי לנסות ולברר אם הכוכבת, שהוכרזה לפני שבועיים כסלבריטי הכי משפיע בעולם על ידי מגזין "פורבס", תמשיך לעונה הבאה בתוכנית. לופז ואנשיה דואגים לספר שההחלטה הסופית תינתן, איך לא, רק למחרת בבוקר בתוכנית הרדיו של מנחה התוכנית ראיין סיקרסט. למחרת לופז אכן מוסרת התייחסות אבל התשובה עדיין מעורפלת. זהו כנראה האירוע שמסמל יותר מכל את "איידול" בפרט, ואת ריאליטי הזמר למיניהם בארה"ב בכלל: העניין והדרמה סביב התוכנית נעים פחות סביב המנצחים והמפסידים אלא יותר סביב השינויים בהרכב השופטים - מי ילוהק, כמה הוא ישתכר וכמה אורך רוח נותר למותג שב-11 ביוני יציין עשור מאז עלייתו לאוויר בטלוויזיה האמריקנית. סוגיית לופז היא למעשה רק יריית הפתיחה במקצה הנוכחי. ההבדל הבולט ביותר בין הסטטוס של "איידול" בשנת 2002 לזה בשנת 2012 הוא נתוני הרייטינג. אם לפני עשר שנים היתה זו הצלחה במגמת עלייה בתחילת הדרך, הגמר של העונה ה-11 היה הכי פחות נצפה בתולדות מפלצת הרייטינג, ששיניה קהו. הבריחה של סיימון מאחורי הקלעים של תוכנית הגמר ההתרגשות בשיאה, אבל אפשר גם לראות את המנהלים הגדולים, לובשי החליפות, מסתודדים. לפניהם קיץ עמוס ובעיקר מותח. וככה זה בשלוש השנים האחרונות מאז שסיימון קאוול, הדמות הכי מזוהה עם "אמריקן איידול", חתם על הסכם עם רשת הטלוויזיה פוקס שהוא אמנם ימשיך בה, אך עם הפורמט הפרטי שלו - "אקס פקטור". בעונת הפרידה שלו כבר החלה הדרמה. פאולה עבדול חתכה, אלן דג'נרס הוקפצה אבל סבלה, ליהוקה של קארה דיוגארדי האנונימית הוכח ככישלון, וכצעד מונע הוחלט ללכת קודם כל על השבתו הביתה של המפיק היוצר נייג'ל לית'גו. לית'גו הבריטי, אשר עם המפיק הראשי סיימון פולר היה האבא של "איידול" ושותף בשבע העונות הראשונות, חזר בראש ובראשונה כדי לתת תחושת יציבות למפרסמים ובשלב השני כדי להיות אמון על ליהוק השופטים החדשים. לאחר קיץ ארוך, בשנת 2010, הוכרז על ג'ניפר לופז וסטיבן טיילר, סולן אירוסמית'. חוסר היציבות היה הסימן הראשון להיחלשות של "איידול". "אני חושב שאיבדנו קצת פוקוס והתרכזנו יותר מדי בסוגיית השופטים. ברגע שהיו ארבעה לא תמיד היה לסיימון זמן להתבטא, וסטינו מההתמקדות בהבאת כישרונות ראויים", מנסה להסביר לית'גו בראיון על סט גמר "אמריקן איידול", שאחריו הוא קופץ לחזרות לעונה החדשה של "נולד לרקוד", שם הוא משמש שופט. "הפאנל צריך לעבוד ברמת הכימיה ביניהם ולא רק האינדיבידואלים עצמם ואיך שהם נתפסים בחוץ. הרעיון הוא להיות מפוקסים על העבודה שהם באים לעשות. התקווה היא גם שהתקשורת לא תתמקד רק באספקט הזה, אלא יותר בילדים שבאים להיבחן עבורנו". מה בעצם היה האתגר שלך כשהגעת לקדנציה השנייה שלך בתוכנית- "מי שחשב על 'אמריקן איידול' תמיד דמיין דבר ראשון את הפנים של סיימון קאוול. אולי במדינות אחרות ברחבי העולם, כמו אצלכם, זה לא בהכרח בראש ובראשונה סביבו, אבל בארה"ב כן. ואין ספק שהשינוי הזה לפני שנתיים השפיע על הצופים ועל החלטתם אם להמשיך לצפות בתוכנית או לא. ועם זאת, השינויים בפאנל השופטים בתוכנית קיבלו המון אזכורים בחדשות ולהערכתי פתאום הרבה נבחנים הרגישו נוח לבוא לאודישנים כי סיימון קאוול לא יהיה שם להקניט אותם". אבל הצופים איבדו עניין לאחר שהם התרגלו כל שבוע אל הרוע של הדמות שלו- "אני לא רואה בזה רוע אלא יותר שנינות חדה. מה שהיה חסר הוא החיבור לדמות כמו ג'ניפר לופז, שגדלה בברונקס ובמשך שנים טיפחה את הקריירה והיא מודל לאותם צעירים שמאחלים לעצמם מסלול כזה. התוספת שלה היתה דבר חדש עבור התוכנית. סטיבן טיילר בעצם הגיע עם הקריירה הארוכה שלו, שמאפשרת לו את הניסיון והקרדיט לשפוט את המתמודדים". האם לדעתך הביקורת שהשופטים לא "מספקים את הסחורה" היא מה שפוגע בנתוני הצפייה- "גם כשהשופטים טובים אבל עדיין יש לך בעונה מתמודדים חלשים, אף אחד לא יתעניין בתוכנית. הם לא יצביעו או ייצאו מגדרם כדי לעקוב שבוע אחר שבוע. כמובן, חשוב ששני המרכיבים במשוואה יהיו חזקים, אבל בעיניי היתרון הוא ללא ספק המתמודדים, הם אלה שמעניקים לתוכנית אמינות ובעיקר אם יש רקורד של כאלה שהצליחו מאוד בקריירה לאחר השתתפותם ב'איידול'". וכשמנגד יש לכם גימיקים חדשים בתוכניות המתחרות, יש מחשבה לרענן את המתכונת בצורה משמעותית- "אין ספק שתמיד אפשר לעשות שינויים קלים בפורמט, אבל בסופו של דבר אלה חבר'ה צעירים שעומדים על במה ושרים והעם הוא זה שמצביע ושופט אותם. זה הפורמט שלנו וזה לא ישתנה". "המתמודדים דואגים לעצמם" מאחורי הקלעים, מתמודדים מעונות קודמות מעודדים מתמודדים מהעונה הנוכחית. השופטים המפורסמים חולפים מהר, עם חיוך ותו לא ושומרים על דיסטנס. בין לבין אני תופס את בוגרת העונה התשיעית, דידי בן עמי. היא אמנם הודחה בשבוע השלישי של ההופעות החיות, אך זכורה לנו דווקא בגלל העובדה שמשפחתה ישראלית במקור. אחותה אף לומדת כיום באוניברסיטת באר שבע. בן עמי בת ה-25, שנולדה בשם ורד ואימצה כינוי ידידותי יותר עבור האמריקנים, סיקרה את העונה החולפת בתוכנית אינטרנטית וליוותה את כל המתמודדים במהלך החודשים האחרונים. "אתה חייב להיות מעניין כדי לייצר עניין, ואני חושבת שדווקא בעונה החולפת היו הרבה מאוד כישרונות מגוונים", היא מספרת, "הייתי בצד הזה ואני מבינה מה עובר עליהם וכמה קשה כל הילדים האלה עובדים מדי יום". כמה באמת יש אינטראקציה בין מתמודדי עבר למתמודדי הווה- "ההפקה שומרת על כולם כמו משפחה אחת גדולה, ואנחנו נפגשים. וזה גם תלוי במה שכל אחד בוחר לעשות עם עצמו אחרי שהתוכנית מסתיימת, מה הצעד הבא שאתה אישית לוקח. אתה לא בהכרח חייב להוציא אלבום, אתה מרוויח מהעובדה שאתה משתתף בתוכנית כמו 'אמריקן איידול' בעיקר חשיפה. יש שלל אופציות אם נקרית ההזדמנות המתאימה, לא בהכרח של שירה. התוכנית נותנת לך פלטפורמה". בעונה הראשונה של "דה וויס" השתתפה מתמודדת מהעונה השנייה של "אמריקן איידול" שלא הצליחה אחרי ההופעה בתוכנית. נראה שהשתתפות בתוכניות האלה לא באמת מבטיחה דבר לגבי הקריירה. "מבחינת המתמודדים, בסופו של דבר הם חייבים להבין שרק הם דואגים לעצמם. יש נקודת מוצא ענקית שממנה מתחילים ואני אישית תומכת בכל דרך לגיטימית שמישהו מצליח לפלס את דרכו באמצעותה. בסופו של דבר המאמץ הוא להצליח ובתכניות כמו 'איידול' או המתחרות שלה, יש אופציה להשתחל לתעשייה גם כאשר אחת התוכניות לא עזרה ויש מי שמוצא את דרכו דרך תוכנית נוספת - למה לא. כל אחד רוצה לעשות שם לעצמו וכל דרך נאותה מכבדת את עצמה. תחרות היא חלק לא מבוטל בעסק הזה". הבאזז בקרב יודעי הדבר באמריקה מדבר על כך שהירידה החדה ברייטינג של "איידול" ושל "דה וויס" מסמנת אולי ירידה בז'אנר, שיהיו חייבים להמציא מחדש. "תשכחו מקלי קלרקסון או ג'ניפר הדסון, כבר בשנות ה-30 היו תחרויות שירה רדיופוניות. אחת התגליות שלהן היתה לא אחר מאשר פרנק סינטרה", מספר פרופ' רוברט תומפסון, מייסד וראש מכון בלייבר ללימודי טלוויזיה ותרבות פופ באוניברסיטת המחקר הפרטית סירקיוז שבמדינת ניו יורק, "התחרויות האלה נמשכו קרוב ל-40 שנה ברדיו ובשנות ה-70 הגיעו לפורמט טלוויזיוני. אם לשפוט לפי ההיסטוריה - זה תמיד היה פופולרי בקרב הקהל". כלומר לפורמט של "אמריקן איידול" נכונות עוד שנים רבות- "אפשר לומר כבר ש'אמריקן איידול' נקודתית מתחילה להתיישן, ללא ספק אחוזי הצפייה בירידה מגמתית, אבל כפורמט של תחרות שירה אי אפשר לחזות שזה הולך להיעלם. אני לא חושב ש'אמריקן איידול' מסוגלת לחזור להיות הלהיט האדיר של לפני חמש שנים ובטח שלא תחזיק מעמד עוד הרבה זמן, אבל בהחלט יהיו חלופות, שיצוצו בתוך הז'אנר המאוד עמיד הזה. בדרך כזו או אחרת הוא לא יכול שלא להיות בעל נוכחות בתרבות שלנו גם בעתיד, בגלגול מעט שונה". אפשר כבר לראות את הסוף של הגלגול הנוכחי- "התאגיד של 'אמריקן איידול' מראה כבר סימני בלאי, מאחר שאותו סיפור של בחירת מנצח שנה אחר שנה, עם רף ציפיות גבוה, מעלה את השאלה כמה אותו מנצח הוא יחיד ומיוחד עם אותו תואר של 'אמריקן איידול', כאשר כבר יש עשרה אחרים שבאו לפניו, ולא בהכרח מצליחים מאוד ברובם. זה כמו שיהיה מעמד של טקס האוסקר מדי שבוע, הכוח והערך דועכים. ההבטחה שבסופו של דבר הצופה הולך 'לחסל' דמות מרכזית בעלילה מדי שבוע היא דרמה די גדולה. העניין הוא שזה התחיל קצת לעייף. עם זאת, היתרון של תוכנית שכזו היא שהיא כן מסוגלת לייצר כוכב של ממש, בטח שלא כל הזמן או באופן גורף. "הכוונה היא לא בהכרח לכישרון של המועמדים הנבחרים, אלא החיבור שלהם לקהל. הרבה מאוד לא מצליחים לייצר קריירה משמעותית כיוון שזה לא רק מידת הפרסום או יכולת השירה, אלא כמה הם מצליחים לשרוד בתעשיית הבידור בחוץ וכמה יש להם אפיל לסחוף אחריהם קהל רב לטווח הארוך. זו מציאות נפרדת". הכיסא המסתובב מאחורי הקלעים של תוכניות הגמר היה אפשר להבחין בהוריו של הזוכה, פיליפ פיליפס, ובעוד צעירה ברונטית שקטה ששמה האנה בלאקמן. כפי שההפקה השתדלה שיהיה, רבים מהצופים לא ידעו כי אותה צעירה היא חברתו. אחרי הכל, אין זה סוד שחברה שמעודדת מהצד לא מצטלמת טוב כאשר מדובר בבחור החמוד וחביב הבנות, שצריכות לאכול את הפנטזיה שהמפיקים מכינים להן. פיליפס נחשב בעיני רבים לכישרון מוסיקלי שבהחלט מסוגל לצמוח כאמן מוערך ונמכר בחוץ. הצבעות בעדו של קהל המתבגרות יכולות לתרגם עצמן לקריירה רווחית שתעשה שירות טוב למותג המדמם. אבל זוהי אינה מציאות ודאית, כפי שההיסטוריה הוכיחה. סיפור ההצלחה הכי גדול של התאגיד היא קרי אנדרווד, זוכת העונה הרביעית, כוכבת קאנטרי-פופ עטורת פרסי גראמי שמינפה את מעמד הסלבריטאות שלה עם הכנסות של כ-20 מיליון דולר רק בשנה שעברה, לפי מגזין "פורבס". כך עברה אנדרווד את קלי קלרקסון, הזוכה הראשונה אי פעם בתוכנית, שחרף הצלחה בינלאומית רבה יותר מאנדרווד, הוציאה שני אלבומים כושלים בשנים האחרונות כאשר ניסתה ללכת לכיוון של רוק יותר בועט, ורק בשנה האחרונה הצליחה לחזור לפיסגה עם אלבומה החמישי, שהחזיר אותה למקומות נאים יותר בכל הקשור להשמעות ברדיו ולנתוני מכירות. אלמנט מעניין נוסף הוא שבשבוע שעבר קלרקסון גם הפציעה בתוכנית ריאליטי מוסיקלית חדשה ששמה "דואטים", שם היא משמשת מנטורית, כעשור לאחר שהיא עצמה התגלתה בתוכנית מאותו הז'אנר. לפני כמה חודשים היא אף התארחה כיועצת אורחת בעונה השנייה של "דה וויס" האמריקנית וגרמה ללא מעט הרמות גבה על שחצתה את הקווים אל המתחרים החדשים. "דה וויס" יצאה לדרך בארה"ב באביב שעבר והיתה הצלחה, כאשר למעשה רשת NBC שבה היא משודרת זיהתה את המותג הקורס "אמריקן איידול" ושלפה את המתחרה ההולנדי כדי סוף כל סוף לתת תחרות לחברים בפוקס. "בהפקה של 'איידול' מאוד לא אהבו את הרעיון של 'דה וויס', שהביאה רייטינג גבוה והם מאוד הופתעו לרעה", אומרת שירלי הלפרין, ישראלית לשעבר, מחברת הספר "אמריקן איידול: חגיגה של 10 שנים" וכתבת מגזיני השואוביז הנחשבים "הוליווד ריפורטר" ו"רולינג סטון", "זה ללא ספק גרם להם להבין שהתפיסה החיובית של 'דה וויס' תבוא בהכרח על חשבון הדעיכה של 'איידול' בעיני כולם". מה המצב בתום עונה נוספת של "דה וויס", שלמעשה ברובה שודרה במקביל ל"איידול" ? "בסופו של דבר בעונה החולפת של שתי התוכניות, 'איידול' ירדה ב-20 אחוזים, אבל 'דה וויס' צנחה ב-40 אחוזים ואין להשוות בין 19 מיליון צופים בממוצע של 'איידול' לעומת 11 מיליון של 'דה וויס'. התוכנית עצמה לא הדאיגה אותם כמו האזכורים בעיתונות של כוכבי 'דה וויס' וכמה יש בציבור התעניינות גדולה בהם". כמה השיקול להעלות את "דה וויס" בין העונה הקודמת של "איידול" לבין "אקס פקטור" (שתיהן משודרות ברשת פוקס) בסתיו שעבר היה משמעותי- "NBC ראו שיש איזשהו חור שהם חייבים לנצל ולמשוך את הקהל האדיר שממילא נמשך לז'אנר וצופה באדיקות ב'איידול'. אבל מעבר לזה, אחד הקווים המנחים ב'דה וויס' וגם ב'אקס פקטור' הוא ההחלטה ללכת על אופי מוסיקלי יותר אורבני. הטופ 12 של 'איידול' כמעט מדי שנה הם חבר'ה לבנים ברובם, ובתוכניות האחרות פתאום הלכו עם ראפרים וזמרי נשמה וסול ממוצאים אתניים מגוונים יותר בחברה. זוהי בעצם הקונטרה שהם ניסו לתת - רבגוניות תרבותיות שב'איידול' אין". המפיקים של "איידול" בעונה הנוכחית ניסו לשנות משהו במערך הקיים- "אני יודעת שזה הרגיז אותם לא מעט, אבל ב'איידול' לא בונים על שינויים דרמטיים בפורמט. גם עם הירידה המשמעותית כל כך של רייטינג בעונה הזאת, עדיין 19 מיליון צופים זה הרבה מאוד, בטח כאשר כל יתר תוכניות הריאליטי בדעיכה. כך שלדעתם המותג 'איידול' עוד שורד יפה ולא מתכננים לשנות אותו בצורה קיצונית". אז הדעיכה היא גם תוכניות שכביכול גונבות קהל זו מזו אבל בתהליך נחלשות בעצמן- "זה מה שנקרא קניבליזם עצמי. למען האמת, אני לא צופה מצב שכל התוכניות ממשיכות לעוד הרבה זמן ואם לבחור, ההשערה שלי היא ש'אקס פקטור' לא תחזיק מעמד עוד זמן רב. היא סיפקה רייטינג נאה, אפילו שהרבה קראו לה מאכזבת מכיוון שלא הצליחה לשחזר את ימי הזוהר של 'אמריקן איידול' כמו שסיימון קאוול עצמו חזה, אבל מדובר בתוכנית מאוד יקרה וכנראה בסופו של דבר היא לא תהיה מספיק כדאית עבור פוקס", מסבירה הלפרין. "רק אם יצליחו לייצר סופרסטאר של ממש, כמו קלי קלרקסון או קרי אנדרווד, זה מה שיכול לקנות לה כמה שנים, בשקט. בינתיים זה לא קורה ודווקא הזוכה הקודם של 'איידול' מהעונה העשירית, זמר הקאנטרי סקוטי מקרירי, הצליח עוד איכשהו ומכר מיליון עותקים מאלבום הבכורה שלו, וזה נחשב להישג מכובד במצב הנוכחי של תעשיית המוסיקה. כי במצב כמו ב'דה וויס' כשעד עכשיו לא שמענו כלום מהבוגרים שלהם, הצופה פשוט יפנים וישאל את עצמו למה בכלל לטרוח ולצפות. במילים אחרות: זה שיקול בולט בהחלטה אם להוריד את התוכנית". והם לפני סיום בעצם השיקול הוא בעלויות של חוזה ההקלטות המובטח- "ב'אקס פקטור' נותנים חוזה בשווי 5 מיליון דולר. זה לא הגיוני. אף אחד לא מקבל כזה חוזה. ואנחנו רואים יותר ויותר מתמודדים וזוכים שבזה אחר זה מבטלים להם את חוזי ההקלטות. בשורה התחתונה, השאלה היא כמה העסק הוא כלכלי". מהי, אם כן, התובנה הכלכלית מאחורי ליהוק מתוקשר לפאנל השופטים, דוגמת 15 מיליון דולר לבריטני ספירס ב"אקס פקטור" או ג'ניפר לופז ב"איידול" שמרוויחה כ-20 מיליון דולר- "לדעתי 'איידול' צריכים לרענן את הפאנל יותר כי הם לא לוקחים סיכונים וזה פוגע בהם. למשל בגירסה הבריטית של 'אקס פקטור' יש הרבה מאוד שינויים בהרכב השופטים מעונה לעונה, ולדעתי זה כל הזמן ממשיך לייצר עניין. אני בעד לחדש כל עונה ולכוון הכי גבוה כדי להביא כוכב גדול באמת, שנמצא בין אלבום לאלבום ויכול להתחייב לארבעה חודשים בלבד. גם אם ג'ניפר לופז תעזוב, כפי שטוענות השמועות בשבועות האחרונים, זו לא מכת מוות. ומצד שני גם אם היא תישאר זה לא בהכרח מה שיציל אותם". האם הקונוטציה של כוכב גדול שחותם על השתתפות בתוכנית ריאליטי כזו היא שלילית לדעתך- "ממש לא. אם ניקח לדוגמה מישהי כמו קייטי פרי, שבשנתיים האחרונות היתה לה הצלחה פנומנלית עם סיבוב הופעות מצליח, שבעה סינגלים שהגיעו למקום הראשון במצעדים וכעת היא בהפוגה כדי לכתוב את האלבום הבא - עבורה לשלב בהפוגה הזאת הכנסה מהשתתפות בתוכנית כזו זה עסק מאוד משתלם. פעם היתה לזה סטיגמה לא טובה, זה היה אפילו טאבו, אבל אנחנו במצב שזה לא פוגע בקריירה. להפך, שם זה החיבור המיידי הטוב ביותר אל הקהל. כך או כך, אנחנו כנראה על סף קיצו של הגלגול הנוכחי של התוכניות האלה, מכיוון שלבני הדור הצעיר זה כבר מאוד לא נחשב לצפות במשהו שההורים והסבים שלהם צופים בו. זו הבעייתיות של 'איידול'. היא כבר לא במרכז הרלוונטיות של תרבות הפופ של ימינו".
