עשור של פעילות מתנקז לשאלה אחת: אתמול דיווח העיתון האמריקני ה"ניו יורק טיימס" כי בימים אלה מקיים הסגל באקדמיה הצבאית של ארה"ב בווסט פוינט, שהכשירה במשך יותר מ-200 שנים את סגל הפיקוד העתידי של הצבא האמריקני, "דיון קיומי" ותוהה מה השיגה ארה"ב אחרי עשור של לחימה בשתי זירות - עיראק ואפגניסטן. במסגרת הדיון עלתה השאלה אם האסטרטגיה שיישמה ארה"ב בשתי המדינות הללו עדיין רלוונטית, ואם יש לתורת הלחימה הנוכחית של ארה"ב זכות קיום. הדוקטרינה, כפי שפורסמה בספר "מדריך ללחימה נגד התקוממות", שמה את הדגש לא על ניצחון צבאי, אלא על זכייה באהדת התושבים המקומיים באמצעות בניית תשתיות, בתי ספר ומוסדות ממשל תוך כדי פריסה מקומית רחבה של חיילים למשך שנים ארוכות. כעת, לאחר טריליון דולר ויותר מ-6,000 חיילים אמריקנים הרוגים בעיראק ובאפגניסטן, כאשר לא ידוע מה בדיוק השיגה ארה"ב בעיראק וספק מה יהיו פני הדברים באפגניסטן לאחר הנסיגה, החל חשבון נפש נוקב בווסט פוינט, ובצבא האמריקני בכללו, בשאלה אם הדוקטרינה האמריקנית הובילה להישגים כלשהם, או שמא מן הראוי להחליפה לקראת העתיד. "אנחנו לא ממש בטוחים מה בעצם תפקידו של הצבא", אמר גנרל שצוטט בעיתון ה"ניו יורק טיימס". לפי הוויכוח, שכרגע הוא בעיקרו אקדמי, סבור ראש התוכנית להיסטוריה צבאית בווסט פוינט כי הדוקטרינה נכשלה וכי כדי שתצליח אמורים חיילי ארה"ב לשהות באפגניסטן עוד 70 עד 90 שנה - מה שכמובן אינו אפשרי, והנסיגה קרובה. מנגד טוענים אחרים כי ארה"ב בכל זאת תשאיר לאפגנים את האפשרות לעצב לעצמם מדינה מסודרת, לאחר שכוחו של ארגון אל-קאעידה נחלש. יצוין כי ספר הדוקטרינה חובר בשעתו בהשתתפות הגנרל דיוויד פטראוס, לשעבר מפקד כוחות ארה"ב באפגניסטן, וכיום ראש ה-CIA.
