ליקויים בפעילות להפחתת הסיכונים בדרכים

עלייה במספר ההרוגים בדרכים: נכון להיום (שלישי), 313 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, לעומת 309 בתקופה המקבילה אשתקד. דו"ח מבקר המדינה העלה כשלים רבים בפעילותם של משרד התחבורה והרשות, וגם בהיבטים מסוימים בפעילותם של גופים אחרים העוסקים אף הם במאבק, בהם המשטרה ומשרד החינוך.

"הרשות לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים, בין היתר עקב קציבת זמן פעילותה, היעדר סמכויות מספיקות להובלת הנושא, הרכב חסר ולא מקצועי דיו של המועצה, ירידה בתקציב הרשות במשך השנים וכשלים שונים בתפקודה". הכשלים בדוח זה, קובע מבקר המדינה, פוגעים במאבק בתאונות דרכים. 

נציין כי מיום הקמת המדינה ועד סוף שנת 2015 נהרגו בתאונות דרכים בישראל למעלה מ-32,000 בני אדם. בשנת 2015 נהרגו 356 בני אדם, גידול של כ-11% לעומת שנת 2014 ושל כ-15% לעומת שנת 2013. העלות השנתית הכוללת של נזקי תאונות הדרכים למשק הישראלי, כולל תאונות ללא נפגעים, הוערכה בשנת 2012 ב-15 מיליארד שקלים.

בביקורת הנוכחית בדק משרד מבקר המדינה בחודשים אוגוסט 2015 - ינואר 2016 את פעילות הרשות ופעולות של גופים נוספים שהרשות מסייעת להם במימון פעילויות בתחום המאבק בתאונות הדרכים. הביקורת נעשתה ברשות. בדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ, במשטרת ישראל, במשרד החינוך, בלמ"ס וברשות החברות הממשלתיות.

 

הליקויים העיקריים

ליקויים בפעילות להפחתת הסיכונים בדרכים: מבקר המדינה מצא לדוגמא כי חברת "נתיבי ישראל" לא ניצלה את מלוא התקציבים השנתיים שהוקצו לה לצורך טיפול בכבישים ובצמתים מסוכנים. וכן כי המשטרה לא החלה לאכוף תקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל במעברי חציה, שם נהרגו עשרות, והן טרם נכללו בצו התעבורה (עבירות קנס).

עוד נמצא כי בכל הקשור לבדיקות רכב, ואף על פי שבבדיקות של כלי רכב שמבצעות ניידות הבטיחות של משרד התחבורה במהלך השנה בכבישי ישראל הועלו ליקויים רבים בכלי הרכב שנבדקים, מספר הבדיקות פחת במידה ניכרת עם השנים – מ-50 אלף בדיקות בשנת 2012 ל-37 אלף בשנת 2014. מספר הבדיקות היה נמוך מזה שנקבע בתכנית העבודה השנתית בין הרשות לבין משרד התחבורה. 

 

אין חינוך ויש פחות ניידות משטרה מהתקן

כן נמצא כי החינוך התעבורתי הנידון בבתי הספר התיכוניים צומצם באופן ניכר. ההפחתה בפעילות זו פוגעת בחינוך לבטיחות הנהיגה ובהכשרת הנהגים הצעיר. עם השנים פחתו במידה ניכרת ניידות המשטרה בכבישים הבין-עירוניים. בסוף שנת 2015 יועדו לאכיפה בתחום הבין עירוני 113 ניידות תנועה בלבד. מצבת הניידות והשוטרים באגף התנועה במשטרה בספטמבר 2015 אפשרה הפעלת 75 ניידות בלבד בשתי משמרות בשעות היום ו-37 ניידות במשמרת הלילה. כך קטנה ההסתברות למפגש של נהג עם ניידת תנועה בכביש בין עירוני וקטנה יכולת האכיפה וההרתעה של המשטרה. טרם הוקמה במשטרה יחידת אכיפה מיוחדת לטיפול בכלי רכב כבדים בכבישים.

 

הבעיות בהפעלת הרשות

משנת 2007, מועד הקמת הרשות, התחלף יו"ר מועצת הרשות ארבע פעמים. כמו כן, במשך השנים פעלה המועצה בהרכב חסר, ובמועד סיום הביקורת, ינואר 2016, כיהנו בה רק חמישה חברים, במקום 15 חברים כנדרש בחוק. ישיבות רבות של המועצה התקיימו ללא המניין הנדרש בחוק הרשות, ולכן לא היה ביכולתה לקבל החלטות כדין. הישיבה האחרונה שקיימה מליאת המועצה הייתה ביולי 2015, אף שנדרש בחוק כי תתכנס אחת לחודש. היא עדיין לא אישרה את תקציב הרשות לשנת 2016, ולכך שלעתים התקבלו החלטות עקרוניות באישור בדואר האלקטרוני בלבד ללא קיום דיון מעמיק. יתרה מזו, המחסור בחברי מועצה, פגע ביכולת המועצה להתוות את קווי הפעולה של הרשות ולפקח על ביצוע מדיניותה ותכניותיה.

 

הפחתת תקציב הרשות

תקציב הרשות פחת בהדרגה במידה ניכרת במהלך השנים: בשנת 2008 היה תקציבה 550 מיליון ש"ח, ובשנת 2015 - 230 מיליון ש"ח. הרשות הקטינה בהתאם במהלך השנים את התקציב שהיא מעבירה למשרדי הממשלה ולגופים אחרים לצורך סיוע במאבק בתאונות הדרכים.

תגובת משרד התחבורה: "בשנת 2008 תוקצבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-550 מיליון שקלים, אולם בפועל היא ניצלה רק מעט יותר ממחצית הסכום. מאז, תקציב הרשות עומד על כ-300 מיליון שקלים. תקציב האכיפה של משטרת ישראל, מועבר כיום במלואו ישירות דרך המשרד לביטחון פנים ולא באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בתחילת השנה מונה אלוף (מיל'), גיורא רום, לתפקיד יושב ראש דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובקרוב ימונה לרשות גם מנכ"ל חדש. כניסתו של רום לתפקיד, צפויה לשפר באופן משמעותי את תפקוד הרשות ויכולותיה להתמודד עם המשימות הניצבות בפניה.

"משרד התחבורה אחראי על תשתיות הדרכים ובטיחות כלי הרכב ומשקיע מדי שנה באופן חסר תקדים מיליארדי שקלים, בסלילת כבישים חדשים, הקמת מחלפים, פיתוח תשתיות בטיחותיות, הקמת מעקות בטיחות לאורך הכבישים וסימוני בטיחות, ועוד. כל אלה הם פרויקטים מצילי חיים ממדרגה ראשונה. כמו כן, מוקצים מידי שנה מאות מיליוני שקלים לשיפור מוקדי סיכון וכבישים אדומים בכל רחבי הארץ. במקביל מקודמים פרויקטים של מערכות הסעת המונים בכל הארץ בהיקף כולל של עשרות מיליארדי שקלים".

"למרות העלייה במספר ההרוגים שנרשמה בשנים האחרונות, מספר ההרוגים בישראל עדיין נמוך בכ- 50 אחוזים ממספר ההרוגים שנרשם לפני פחות מעשור. זאת, למרות גידול של עשרות אחוזים במספר כלי הרכב והנסועה (קילומטרז') בישראל. הטענה כי משרד התחבורה משקיע בפרויקטים תחבורתיים, שאינם בעלי אלמנטים בטיחותיים, לעומת השקעה מופחתת בכבישים אדומים, היא מגוחכת ונובעת מבורות מוחלטת".

תגובת אור ירוק: "דוח מבקר המדינה הוא כתב אשמה חמור נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והעומד בראשו. לצערי המבקר מצדיק את הביקורת שאנו מותחים על מחדלי המדינה ובראשם השר האחראי על הבטיחות בדרכים, מחדלים שגבו את חייהם של ישראלים רבים. במשך ארבע שנים ברציפות יש עליה קבועה במספר ההרוגים בכבישים ומשרד התחבורה והבטיחות מקצץ בכספים שהוא מעביר – לניידות תנועה, לחינוך לבטיחות בדרכים, לטיפול במוקדי סיכון ולהכשרת נהגים חדשים. תאונות דרכים הן לא גורל, ממשלת ישראל חייבת לשים בראש סדר העדיפויות שלה את הצלת החיים בכבישים. אסור לנו לחכות להרוג הבא".

תגובת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לומדת את הדו"ח ומסקנותיו בכל הקשור לפעילותה. ממצאי דו"ח מבקר המדינה מדברים בעד עצמם בדבר נחיצותה של רשות לאומית קבועה (שאינה במעמד זמני), חזקה ובעלת סמכויות.  מאז הקמת הרשות הלאומית בשנת 2007, היא לא קיבלה את המעמד הראוי לה כגוף חזק וקבוע כמצופה במדינה בה נהרגו מיום היווסדה 32,944 בני אדם. קיים צורך הכרחי לקבע את נושא הקטל בדרכים כמשימה לאומית של כלל הגורמים ורק רשות לאומית חזקה בישראל יכולה להוביל משימה כזו."

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו