לאחר שנעלם והוכרז כנעדר לפני כ־70 שנים, הכריזה ממשלת שבדיה בשבוע שעבר רשמית על מותו של הדיפלומט השבדי ראול ולנברג, שהוכר כחסיד אומות העולם לאחר שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים במהלך השואה.
בשנת 1947 נעצר ולנברג בהונגריה על ידי הסובייטים, וההערכה היתה כי הוחזק על ידי המשטר הסובייטי שהשתלט על מזרח אירופה. בספר זיכרונות של ראש הקג"ב הראשון איוון סרוב, שפורסם השנה, נטען כי מנהיג בריה"מ יוסף סטלין הורה על חיסולו של הדיפלומט. "אין לי ספק שהוא חוסל ב־1947", כתב סרוב ביומנו. שנים לאחר מכן הורה לסרוב יורשו של סטלין, ניקיטה חרושצ'וב, לחקור את נסיבות מותו של ולנברג מתוך רצון לשפר את היחסים עם השבדים, אך סרוב לא מצא ראיות חותכות לגורלו.
לבסוף, תחת לחץ שבדי ובינלאומי, הוציאו הסובייטים ב־1957 מסמך שמעיד לכאורה כי ולנברג מת ב־16 ביולי 1947 בתאו שבכלא לוביאנקה. מנגד, נשמעו עדויות הסותרות טענה זו.
רשות המסים השבדית, האחראית לרישום לידות ומוות, הודיעה כבר בחודש מארס האחרון כי היא מוכנה להכריז על מותו של ולנברג, שמשפחתו היא מהעשירות בשבדיה.
מנהלת המחלקה המשפטית ברשות המסים השבדית אישרה כי ולנברג הוכרז כמת לפני כשבוע, ב־26 באוקטובר, וכי תאריך מותו נקבע ל־31 ביולי 1952 בהתבסס על חוק שבדי הקובע את תאריך מותו של אדם חמש שנים לאחר שנעלם.
