ראש הממשלה נתניהו: "הקריה למחקר גרעיני תקרא על שם פרס"

טקס האזכרה וגילוי המצבה במלאות 30 יום לפטירתו של הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, שמעון פרס ז"ל, יתקיים הבוקר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים.

"הקריה למחקר גרעיני תקרא על שם פרס"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לפרס במלאות 30 ימים לפטירתו, ואמר: "בשנים שבהם שרתתי כקצין הובלתי את חיילי וחרשנו את המדינה לאורכה ולרוחבה".

"אני זוכר מסע אחד - בו תכננתי ניווט בדימונה. אמרו לי שבמקום הזה - אתם לא עוברים. הייתי רגיל לכך שהיחידה עוברת היכן שהיא מעוניינת. לקח לי כמה עשרות שנים טובות להיכנס לדימונה בסמכות וברשות, וכראש ממשלה נחשפתי למלוא חשיבותה של הקריה למחקר גרעיני - בעל חשיבות אדירה לנו – ולדורות".

נתניהו ציין בנאומו כי לפרס זכויות בעידוד החדשנות, בעלייה, ועוד. אבל למפעל הזה יש חשיבות מיוחדת. לביטחון ישראל. פרס התהלך בינינו כמגדלור של ידע וחדשנות. "הקריה למחקר גרעיני תקרא על שם פרס", קבע נתניהו.

"מתוך הערצה - גם אני חוטא ומחקה את שמעון"

"בשבועות שחלפו מאז נפרדנו אני חושב עליו רבות ונזכר בשיחות המעמיקות, בהתנצחויות, בהסכמות, במשפטים השנונים ולעתים המצחיקים עד מאוד ששמעון ירה מפיו בחיתוך דיבורו המיוחד. כולם מחקים את שמעון – גם אני חוטא בכך מעת לעת – מתוך הערצה", אמר ראש הממשלה.

נתניהו סיפר כי "אחת העוזרות הנאמנות של שמעון אמרה שהוא מרגיש שהקרבה ביניהם נוצרה מאוחר מדי. הקרבה בנינו התחזקה מאוד בשנים האחרונות, ומשום כך תחושת האובדן שאני מבטא היא לא רק לאומית – אלא קודם כל אישית".

אתמול קיבלתי ממשרד הביטחון עותק של מכתב ששלח אבי לשמעון יומיים אחר נפילתו של אחי באנטבה. "לא אוכל לדחות ביום נוסף אחד את ביטוי הערכתי על ההספד הכביר שנשאת על יוני – מיצית בו את הרגשת העם כולו – יהי זכרך ברוך", כתב.

נשיא המדינה ראובן ריבלין נשא דברים בטקס גילוי המצבה במלאת 30 ימים לפטירתו של הנשיא התשיעי שמעון פרס. הטקס נערך בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים.

ריבלין: "שוב ושוב הוזכרו זכויותיך בדברי הקמת המדינה"

הנשיא ראובן ריבלין בטקס לזכרו של שמעון פרס ז"ל // צילום: מארק נוימן - לע"מ

ריבלין ספד לפרס ואמר: "כובד ראש ויגון עמוק עוטף אותנו, שמעון, ברגעים אלו, במלאת שלושים יום, לפטירתך. בימים שחלפו מאז לכתך, התרבו, מטבע הדברים, הסיפורים עליך ועל מעשיך. שוב ושוב הוזכרו זכויותיך בדברי הקמת המדינה הזו, הקריה למחקר גרעיני בדימונה, התעשייה האווירית, התעשיות הביטחוניות, מבצע אנטבה, מערך ההגנה הישראלית וההתיישבות".

"חיסול האינפלציה והתכנית הכלכלית, המהלכים המדיניים והאמונה בשלום. גם תְאריךָ ותפקידיך הרבים חזרו שוב ושוב, חבר הכנסת ויו"ר תנועת העבודה, מנכ"ל משרד הביטחון, שר האוצר, שר הביטחון, שר החוץ, ראש הממשלה, נשיא המדינה התשיעי. אך מעל לכל התארים והתפקידים, נדמה לי שניסינו כולנו, מקרוב ומרחוק, לנסות ולעמוד על האדם שבך, ועל הרוח הגדולה שהיתה בך", אמר ריבלין בנאומו.

ריבלין ציטט את משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק שכתב: "אין רואים את הרוח. אין רואים את הרוח אבל היא הנוהגת את הספינה. ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כל". 

"הרוח הניעה את מפרשי העשייה הציבורית שלך"

"אצלך, שמעון, זו הייתה הרוח. רוח הסקרנות והלמידה, רוח האנושיות, הרוח הגדולה שהיית. הרוח הזאת היא שהניעה את מפרשי העשייה הציבורית שלך במשך כמעט שבעים שנה, בלי להתעייף ובלי לנוח, זו הרוח שהנחתה אותך", אמר ריבלין. 

ריבלין סיפר כי "בראש השנה האחרון, עת עמדתי בתפילה, מחשבותיי נדדו אליך. נזכרתי, בסיפור המצמרר על הפרידה מסבך, הרב צבי הירש מלצר. לא פעם ולא פעמיים, שמעתי אותך מספר את הסיפור הזה. היית חוזר עליו, שוב ושוב, במיוחד ברגעי קריאת שמות הנספים, בטקס 'לכל איש יש שם'. הכרתי את סיפורך בעל פה. הכרתי את המילים בהן תבחר". 

"ובכל שנה הקשבתי לך, מספר את הסיפור הזה, בהתרגשות, בעוצמה, כאילו זו הפעם הראשונה. ילד בן אחת עשרה, בדרכו לארץ ישראל, נפרד מסבו הגדול, שמוסר לו צוואה בת שלוש מילים: 'בני, תהיה יהודי'. אני זוכר שיום אחד, שאלתי אותך, איזו מידה הדברים הללו, עדיין מהדהדים באוזנך? ואתה ענית לי תשובה שהפתיעה אותי 'ללא הרף'. כך אמרת", סיפר הנשיא ריבלין.

"הצוואה של סבא שלך היא צוואה עבורנו - להיות יהודים"

ריבלין הוסיף כי "חשבתי על הסיפור הזה, גם ברגעי הפרידה ממך, ילד יהודי, מוקף במנהיגי העולם כולו. חשבתי על המתח הזה, בין מחויבות יהודית לאומית, לבין היותך איש העולם הגדול, אדם עם חזון גלובלי, קוסמופוליטי. שאלתי את עצמי איך יישבת בין השניים. וחשבתי, על תפילת ראש השנה, שבה יש ביטוי מובהק, לכמיהה הזו ממש, לכמיהה היהודית, לתקן, לא רק את העם שלנו, אלא לתקן עולם". 

"ממרחק הזמן", סיכם ריבלין, והוסיף: "ברור לי שצוואת הסבא, היתה גם צוואתך עבורנו: להיות יהודים, יהודים הנאמנים לעמם ולמורשתם, ויהודים החפצים באותה נשימה ממש, בטובת העולם, בתיקונו, ובבניין עתידו, שהוא גם עתידנו. נזכור את דבריך שמעון, ותהא נשמתך ורוחך צרורות בצרור החיים, ובלב העם אמן".

נכדתו: "לא יהיה פה יום אחד בלי שמעון פרס"

נכדתו, מיקה אלמוג סיפרה: "לימדת אותי לשחות. נכנסנו ישר למים העמוקים. לא האמנת במצופים אך הנחת יד על בטני לתמיכה. עשיתי את התנועות הנדרשות. אחרי כמה תנועות נכונות הזזת את היד ונלחצתי ובלעתי המון מים".

מיקה הוסיפה בהספדה: "כולנו מגורשי ספרד, כולנו ניצולי שואה, כולנו אנוסים, כולנו פליטים וקורבנות מלחמה. כולנו הוכחה ניצחת לתקווה. אם אל היינו לוקחים סיכונים, גם בעיתות מלחמה ולא פחות מכך בעיתות שלום לא היינו כאן היום. לכן מותו של פרס הוא לא מותה של התקווה. הוא ציווי - לסרב להאמין שלעד נחיה על חרבנו".

מיקה חזרה לסיפור הבריכה, וסיפרה: "באותו היום בבריכה אמרת לי 'לשחות זה לא לא לטבוע, בדיוק כשם שלחיות אין פירושו לשרוד בין מלחמה למלחמה. לשחות כמו לשרוד זה לעשות את התנועות הנכונות".

"כמו שאין בנין בלי יסודות – כמו שאין עתיד בלי תקווה – לא יהיה פה יום אחד בלי שמעון פרס", סיכמה מיקה.

בטקס השתתפו בני משפחתו של פרס, חבריו ומכריו, ויישאו דברים הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונכדיו של פרס. 

במסגרת הטקס נחשף להקהל הרחב למצבתו של פרס, שעליה מופיעים שלושה ביטויים שונים, על פי בקשת המשפחה: הפסוק מן התנ"ך "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו פרק ב'); ציטוט של ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, העוסק בצביונה הרוחני של המדינה: "דמותה הרוחנית של ישראל ואיתנותה הפנימית יהוו בעתיד הגורם הראשי בביטחוננו ובמעמדנו הבינלאומי" וציטוט של חיים נחמן ביאליק: "עוד מזמור אחד היה לו - והנה אבד המזמור לעד". 

 

 

 

 

המצבה של שמעון פרס ז"ל // צילומים: מירי צחי

בחזית המצבה כתוב על פרס: "מהאבות המייסדים של המדינה, אותה שירת כל חייו. כיהן כנשיאה התשיעי של ישראל וכראש ממשלתה, מילא שורה ארוכה של תפקידים בראשם שר הביטחון, שר החוץ ושר האוצר. ממניחי התשתיות ליכולות ההרתעה וההגנה של המדינה וממקימי הכור בדימונה והתעשיות הביטחוניות.

 

 

הנהיג את ישראל כמעצמה מובילה בטכנולוגיה ובחדשנות. פעל ללא לאות לקידום הסכמי השלום בין ישראל ושכנותיה ולחיזוק חיים משותפים וסובלנות בתוך מדינת ישראל. בוגר 'בן־שמן' וממייסדי 'אלומות'. מדינאי, אוהב ספר, שירה ואמנות, חתן פרס נובל לשלום, איש חזון ומעש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו