החלטת הוצאת עם עובד להוציא לאור את ספרה הראשון של אגתה כריסטי, "הפרשה המסתורית בסטיילס", בתרגום חדש (ומוצלח) של מיכל חלפון, מעניקה גם לקוראים שלא הכירו את יצירת כריסטי אפשרות להתוודע לסופרת רבת המכר הגדולה בעולם, למעט התנ"ך ושייקספיר.
העלילה נפתחת ברצח בעלת אחוזה קשישה ועשירה, וכל המעורבים בסיפור מצביעים על בעלה הצעיר ממנה כעל החשוד ברצח. עד שמגיע פוארו... הוא יודע הכל ומאתגר את המספר, הייסטינגס (הסייד־קיק הקבוע שלו, כמו ד"ר ווטסון לשרלוק הולמס), כשהוא זורק לו מדי פעם רמז כזה או אחר.
.jpg)
כריכת הספר (עם עובד)
אז מהו סוד הקסם של כריסטי? בזמנה, ספריה היוו תחליף אולטימטיבי לבידור הביתי, לטלוויזיה. ראשית, יש לציין את הנושא המקורי שבו עסקה. כשהספר הזה פורסם לראשונה, ב־1920, ספרות המתח עשתה את צעדיה הראשונים. אמנם אדגר אלן פו כבר היה מפורסם אז, אך את ספריו קשה לכנות "בלשיים". שרלוק הולמס כבר היה קיים, והוא ללא ספק היווה תחרות קשה לגיבורים שלה, הרקול פוארו וגברת מארפל - שניהם, אגב, דמויות מאוד לא צפויות: האחד גוץ בלגי ומנייריסט, והשנייה דודה קשישה וחביבה שגרה בכפר; לא ממש אבות טיפוס ג'יימס בונדיים.
שנית, המבנה הספרותי שנשמר בכל ספריה: הצגת תעלומה - רצח בעיקר - החשדת כל הדמויות, ולבסוף - קתרזיס בדמות פענוח מנומק של התעלומה. משלקחת ליד ספר של כריסטי, ברור שלא תיוותר עם קצוות פתוחים בסופו: הפושע האמיתי יתגלה וייכלא. שלישית, השפה נגישה מאוד ואין בה התחכמויות והתנשאות. במילה אחת: כיף. בשתי מילים: כיף לקרוא. רביעית, מקום ההתרחשות במרבית ספריה של כריסטי, כולל בספר זה, מוגדר גיאוגרפית, ויוצר מרחב מצומצם ואף אינטימי: "רצח על הנילוס" - ספינה, "רצח באוריינט אקספרס" - רכבת, וכאן באחוזה. הקורא יכול לעקוב בקלות אחר האירועים.
מול הפופולריות העצומה של כריסטי עמדה תמיד הביקורת הספרותית. מבקרים טהרנים התייחסו בזלזול לספריה, וכללו אותה תחת ההגדרה של ספרות זולה - בדיוק בשל כל התכונות שצוינו לעיל. השאלה האם ספריה שרדו את מבחן הזמן יכולה לתת אינדיקציה טובה. אין חולק שהדמות של פוארו היא מלאכת מחשבת, אך כזאת שאין סיכוי שהיתה יכולה להתקיים בימינו. קצב האירועים איטי משהו, ובהשוואה לסדרות האלימות והמדממות המוצגות היום בטלוויזיה - מקרי הרצח של כריסטי נראים כמו משהו תמים וכמעט נאיבי. אחרית דבר, שכתב דרור משעני, בעצמו סופר מתח מוערך, מאירת עיניים ונקראת בהנאה. משעני מציע זווית ראייה מרעננת לכמה מהאירועים והדמויות, בייחוד לזו של פוארו. מאחר שאחרית הדבר מלאה בספוילרים, לא מומלץ לקרוא אותה לפני שקוראים את הספר. ראו הוזהרתם!
הפרשה המסתורית בסטיילס / אגתה כריסטי; תרגום: מיכל חלפון; עם עובד, 264 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו