ארץ קטנה־גדולה

על סלובניה אי אפשר להגיד שמדובר באוצר שטרם התגלה על ידי הישראלים. רק בשנת 2015 היתה עלייה של 37 אחזים (מקום 11 בעולם בתיירות הנכנסת) - אבל לא בטוח אם התגלה גודל האוצר. ומה שמפליא עוד יותר - לפחות את המבקר במדינה לראשונה - הוא היחס בין כמות החוויות, שמציעה סלובניה כמעט לכל טעם יחסית, לשטח הצנוע שלה (20,273 קמ"ר; מקום אחד מתחת לישראל). 

ליובליאנה, שמספר הטיסות (צ'רטר) אליה גדל השנה לשלוש שבועיות (עד החודש), היא מקום טוב להתחיל בו. כיאה למדינה שמתגאה בקטנותה, גם הבירה ליובליאנה צנועה (כ־200 אלף תושבים) ויום וחצי־יומיים בהחלט אמורים להספיק כדי לראות בה את הרוב. בקרו בפארק טיבולי, אל תוותרו על הטירה שמשקיפה אל העיר (שנבחרה השנה לבירה הירוקה של אירופה), קיפצו לשוק סמוך לגשר הדרקונים ופנקו את עצמכם בתנובת השדות והיערות (קופסה גדושה של פטל טרי תעלה כ־10 שקלים) או צאו לשיט לאורך הנהר ליובליאניצה, שחוצה את העיר. 

פעילות סאפ באגם // צילום: bananaway.si

עוד דרך טובה לראות אותה היא טיול אופניים. בחודשים מארס-אוקטובר בימי שישי בין 10:00 ל-22:00 (בהנחה שמזג האוויר מאפשר), נערך במרכז העיר "המטבח הפתוח" (Odprta Kuhna) - מתחם, שבו כ־50 מהמסעדות הטובות בסלובניה מציעות במקום אחד את תפריטן לכל טעם ולכל כיס. הרפתקה גסטרונומית, שתהיה נקודת פתיחה למי שאוהב להכיר את המדינה דרך מטעמיה.

 

האגם הקסום

אבל יש כמה מקומות בסלובניה שהם בגדר חובה לכל מבקר, גם אם אתם מעדיפים להתרחק ממקומות מתוירים. אחד מהם הוא אגם בלד (Bled), שמרוחק כ־40 דקות נסיעה בכביש מהיר מהבירה. מדובר באגם שהיקפו 5.5 ק"מ, ולאורכו מסלול הליכה מהציוריים והירוקים שאפשר לדמיין, ובו פזורים ספסלים וברבורים וברווזים מטיילים כאחד האדם. 

מרכז ליובליאנה // צילום: דוד ברון

המים באגם כה צלולים שממש מתחשק לשתות ממנו, ועבדכם לא מצא בו אפילו בדל סיגריה או בקבוק פלסטיק זרוק אחד לחרפה. אפשר לרחוץ, אפשר להפליג בסירה לאי הקסום במרכזו, ואפשר גם לחוות את האגם (ולאתגר את יציבותכם) בחתירה בעמידה על סאפ (פרטים באתר  banaway.si/en). האגם משופע מסעדות שמציעות גם את עוגת הקרם של בלד ("קרמשניטה") - מהסמלים של האגם בפרט ושל סלובניה בכלל. 

אל תוותרו על הטירה (Blejski Grad), שמשקיפה מצוק אל האגם כולו, ובה בית דפוס עם דגם של מכונת הדפוס של גוטנברג, מוזיאון עם ממצאים ארכיאולוגיים מהסביבה, ואיך לא, מסעדה עם נוף חד־פעמי. לאורך החוף אפשר למצוא שפע אטרקציות כגון פיינטבול ביער, טובוגן (מגלשת הרים; 8 יורו לנסיעה, 11 לשתיים - בשנייה נהנים יותר. בדוק!), כדור פורח ועוד. מקום שהוא גן עדן לבודדים ולמשפחות. 

מרחק של חצי שעה נסיעה מדרום־מערב מסתתר אגם גדול יותר ומרשים מאוד, בוחין. אם בלד הוא אטרקציה תיירותית יותר, לבוחין ולאזורו מגיעים כדי לעסוק יותר בבילויים ספורטיביים - מראפטינג על האגם ועד לסקי באתר ווגל (Vogel) בגובה של 1,537 מ', שאליו מגיעים ברכבל. בכלל, סלובניה היא גן עדן לסקי, להליכה רגלית בטבע, לרכיבה על אופניים, לשחייה ועוד. אולי מכאן גם הפופולריות הגדולה של אורח חיים ספורטיבי, והבסיס לכך שהמדינה נמנית עם המובילות בעולם ביחס של מדליות אולימפיות לנפש. מבחינת האירוח, אפשר ללכת על מלון Bojin Eco Hotel, שמציע את כל פינוקי הספא, ואפשר למצוא צימר מבין העשרות המוצעים בכפרי האזור. 

מתחם המטבח הפתוח בליובליאנה // צילום: משרד התיירות הסלובנית

 

הריביירה הסלובנית

לסלובניה יש רצועת חוף ים קטנה, מעין ריביירה מקומית, המשופעת בתי מלון, מכוני ספא וגם בתי קזינו. בחופי פיראן מפיקים את המלח המקומי, ששמו הולך לפניו בכל העולם, והוא בהחלט שווה טעימה. אל תחמיצו גם את חוות הדגים "פונדה", שמגדלת דגי לברק (sea bass) בשיטה ייחודית (ללא זרזי גדילה ובמאגרים המשוקעים בים) ומעבירה את דגיה מהים לצלחת בתוך 12 שעות לכל היותר.

חוות הדגים פונדה // צילום: משרד התיירות הסלובנית

בדרככם אל החוף או בחזרה לליובליאנה הקדישו לפחות יום לאזור פוסטוינה, שמציע שתי אטרקציות סמוכות. הראשונה היא טירת פרדיאמה (Predjama), שנבנתה והורחבה החל מהמאה ה־13 ואילך בתוך מערה בסלע בגובה 123 מ' ומשלבת באופן מעורר השראה בנייה אנושית עם יתרונות הטופוגרפיה. לא בכדי הטירה היתה בלתי ניתנת לכיבוש כמעט, והיתה במאה ה־14 מבצרו של האביר ארזם. כיצד בכל זאת הובס תוכלו לשמוע - בעברית - במדריכי אודיו המסופקים למבקרים. בטירה גם חנות ומוזיאון אבירים חביבים ביותר.

 הרכבל מעל אגם בוחין // צילום: משרד התיירות הסלובנית

מרחק לא רב משם נמצא פלא בקנה מידה עולמי: מערכת מערות הקארסט פוסטוינה (Postojna) - גן עדן של נטיפים וזקיפים, מנהרות וחדרים - שאורכה כ־21 ק"מ. גודלה האמיתי התגלה רק ב־1818 ומאז ביקרו בה יותר מ־37 מיליון איש. לקראת הביקור, התלבשו בהתאם: הטמפרטורה במערה קבועה ואינה עולה על 10 מעלות. 

והערה אחת לסיום: אולי אחד הסודות לפופולריות של סלובניה, גם בקרב הישראלים, הוא לא רק הקומפקטיות שלה, המגוון או הביטחון האישי (כאב הראש המרכזי של משטרת ליובליאנה הוא גניבת אופניים), אלא העובדה שהיא פשוט זולה. המשכורת הממוצעת בה היא כ־1,016 יורו (4,280 שקלים) - והמחירים בהתאם. 

פרטים רבים נוספים באתר הידידותי מאוד של לשכת התיירות הסלובנית: slovenia.info

הכותב היה אורח של לשכת התיירות הסלובנית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו