פחד ברחובות

'שטח הפקר' - כינוי לשטח אדמה שאין עליו שליטה בפועל, בדרך כלל עקב היותו נושא מחלוקת בין שני צדדים לוחמים (ויקיפדיה).

אזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב הפך כבר מזמן לשטח הפקר. הממשלה והרשויות ויתרו על המקום לטובת הזרים. המשטרה מקדישה מאמץ כדי להתמודד עם גל האלימות - אבל כוח האדם אינו מספיק ושוטרי תל אביב מתקשים להתמודד עם התופעה.

מדובר בשטח שלא עולה על יותר מק"מ רבוע בודד. ובכל זאת, שיעור הפשיעה בו הוא מהגבוהים ביותר בעולם בהשוואה לגודל השטח. ובעוד ארגוני הסיוע טוענים שמספר העבירות של פליטים מסודאן ומאריתריאה זהה למה שקורה בקרב האוכלוסייה הישראלית, מנתונים שנאספו במשטרת תל אביב עולה שמדובר בזינוק מדאיג במספר העבירות בהשוואה ל-2011, כולל תקיפות שוטרים (17 בינואר-פברואר 2012, לעומת 13 בכל 2011).

במשטרה יודעים היטב כי הבעיה העיקרית מתמקדת באזורים שבאחריות מרחב יפתח וירקון, ואם לצמצם את המיקום מדובר בשלוש תחנות עיקריות שמנסות להתמודד עם התופעה: נקודת לוינסקי, תחנת שכונות והשוליים של תחנת לב תל אביב. גם על פי הסטטיסטיקה המשטרתית, רוב העבירות מתבצעות על ידי המסתננים באותם אזורים. ב-2011 בוצעו במרחב יפתח 671 עבירות על ידי זרים, במרחב ירקון בוצעו 336 עבירות על ידי מסתננים, ואילו במרחב דן ואיילון החולשים על חולון, בת ים וכל החלק המזרחי במחוז רמת גן, גבעתיים ובקעת אונו - עמד מספר העבירות על 134 בלבד.

המשטרה עומדת היום בראש אלה המנבאים שחורות לגבי המצב באותו שטח הפקר. יש מי שמסביר שמדובר בקרב על תקציבים: מנבאי השחורות משתמשים בזרים כהצדקה לתביעתם לתקציב נוסף לשטח - ולא ליושבי המשרדים.

באזור התחנה המרכזית מתגוררים בכל השבוע כ-50 אלף פליטים; יותר מעשרה אחוזים מכל תושבי תל אביב. בסוף השבוע המספר קופץ ל-80 אלף. רובם רק רוצים להתפרנס בכבוד, אולם חלקם שאינו מצליח לעשות זאת פונה לאלכוהול ולאחר מכן אף מבצע במקרה הטוב עבירות רכוש, ובמקרה הרע עבירות אלימות ומין.

בוועדת הכנסת לבחינת בעיות העובדים הזרים סיפר לאחרונה מפקד נקודת לוינסקי, ארז קעטבי, כי הבעיה חמורה בהרבה ממה שחושבים: "באזור של תחנת שרת (נקודת לוינסקי) יש 50 אלף זרים. זהו המקבץ הכי גדול בארץ של אפריקנים. קשה לנו מאוד לכמת את זה בנתונים. אנחנו מדברים כאן רק על עבירות של שוד. לכן אני בא ואומר שתיקי על"ן (עבריין לא נודע) זה פער מאוד גדול, וקשה לנו מאוד לבוא ולהראות את המציאות".

עוד מספר קעטבי: "אני מדבר על עובדות. לקחנו כדוגמה את עבירות השוד, כי בעבירות השוד יש עובדה קיימת ובדקנו אותה. מתוך 148 תיקים, אנחנו עומדים על 134 תיקים של זרים. את זה הקורבנות אומרים, לא אנחנו. זה פער שלמשטרה מאוד קשה להראות, כי הבחור לא נתפס".

אין אמון

עיריית תל אביב הודיעה השבוע כי בכוונתה להקים כוח סיור חדש כדי להגביר את הביטחון האישי של התושבים, שייאלצו לממן זאת באמצעות אגרה. על פי העירייה, כוח הסיור יכלול כ-150 סיירים שיסיירו ב-30 ניידות בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע.

כוח הסיור העירוני יפעל על פי העירייה בעיקר בשכונות דרום תל אביב, שבהן התלוננו התושבים לא אחת על ריבוי מעשי אלימות ועל פחד להסתובב ברחובות בשעות החשיכה.

הלל פרטוק, בעבר דובר עיריית תל אביב (שימש גם דובר של המפכ"ל הנוכחי, רנ"צ יוחנן דנינו, בתחילת כהונתו), מצדיק את המהלך: "הצורך יוצר את המציאות. הרשויות המקומיות צודקות בכך שהן רוצות ליצור ביטחון בציבור על ידי הרתעה. במשטרה מדברים על שינוי, אבל במציאות אין די נוכחות משטרתית והתוצאה בהרגשת הביטחון של האזרח היא בעיה אסטרטגית".

פרטוק מוסיף שצריך להפוך את היוצרות ובמקום שהתקשורת תקבע את סדר היום המשטרתי, המשטרה היא שצריכה לקבוע לעצמה את סדר העדיפויות שלה: "הציבור פונה פחות ופחות למוקד המשטרה לסיוע. התוצאה היא הקמה של שיטור עירוני, אמנם ללא סמכויות שיטור, אבל זה מייצר ביטחון וזה מה שהציבור צריך. משטרת ישראל צריכה לזכות מחדש באמון הציבור".

בפועל הפשע בקרב הפליטים לא מפסיק. ביקור אקראי באולם המעצרים בבית משפט השלום בתל אביב השבוע מאפשר צפייה בכמה מקרים המאפיינים, על פי המשטרה, את העבריינות בקרב המסתננים מסודאן ומאריתריאה. מסתנן בן 35 מאריתריאה נעצר לאחר שדקר ופצע קשה נערה בת כ-17, גם היא מאריתריאה, ברחוב פין בתל אביב. השוטרים עצרו אותו, ואז הוא ניסה לדקור את עצמו.

במקרה נוסף צעירה בת 19 מדרום הארץ נמצאה לפנות בוקר בחניון פתוח בתחנה המרכזית
כשמכנסיה מופשלים וסביבה שישה פליטים מסודאן ומאריתריאה. לדבריה, היא הותקפה, נאנסה ונשדדה על ידיהם. הם הכחישו כי תקפו או אנסו אותה. לדבריהם, "היא היתה זונה. מי מסתובבת ככה באזור הזה בשעה כזו? לא עשינו לה כלום. היא משקרת. סתם מדברים, לא גנבנו כסף".

במקרה אחר התלונן תושב דרום תל אביב כי סודאני ניגש אליו ברחוב, דרש ממנו חשיש וכשהוא ענה שאין לו, הסודאני חנק אותו, תלש ממנו שרשרת ואף ניסה לדקור אותו באמצעות סכין.

ואם כל זה לא מספיק, אריתריאי המתגורר בקריית מלאכי הגיע לבקר חברים בשכונת התקווה ולאחר שהשתכר, גרם נזק לקיוסק ותקף עוברי אורח. באותו זמן הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מסתנן אחר, שלפני כמה שבועות התפרץ לדירתה של אישה בשכונת התקווה בשעה שישנה, גנב ממנה 250 שקלים ולאחר מכן כיסה את פניה ואנס אותה. כאשר התעוררה בבהלה, ניסתה להתנגד, אולם הוא המשיך במעשיו.

אין שליטה

חברי הכנסת מקיימים ועדות וכנסים, אבל כרגע אין יותר מדיבורים. יו"ר השדולה לטיפול בבעיית המסתננים, ח"כ דני דנון (ליכוד), יקיים בשבוע הבא כנס חירום לאומי לטיפול בבעיית המסתננים ולמציאת פתרונות לגירושם מישראל.

לדבריו, הוא עורך את הכנס על רקע אירועי האלימות והפשיעה האחרונים בקרב המסתננים מאפריקה: "המסתננים הם מכת מדינה. צריך לגרש אותם מישראל לפני שיהיה מאוחר מדי - את הסודאנים לסודאן ואת השאר למדינות באפריקה ובמזרח אירופה".

ח"כ דנון זימן לכנס את מפכ"ל המשטרה, שר הפנים, השר לביטחון הפנים, שר החוץ, רה"מ בנימין נתניהו ונציגי שכונות מרחבי הארץ. גם נציגי המסתננים הוזמנו. הוא מבטיח להציג את הצעת חוק "גירוש המסתננים", אשר קובעת כי האחריות על גירוש המסתננים תחול על משרד הפנים.

זה, בשיתוף עם משרד החוץ, יפעל לגרש בתוך שנה 50 אחוזים מהמסתננים מישראל, בתוך שנתיים יותר מ-80 אחוזים ובשנה השלישית כל יתר המסתננים יגורשו. המדינות שאליהן יגורשו המסתננים יקבלו תשלום. ח"כ דנון סיכם: "צריך לעצור, לאסור ולגרש את המסתננים. מדינת ישראל נמצאת בנקודת קיצון המאיימת על החברה הישראלית".

השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', שהגיע לסייר שלשום בתחנה המרכזית הישנה, המעיט בערך ההצעה של ח"כ דנון. לדבריו, "הכל פופוליסטי. להעביר אותם? קודם כל אני שואל לאן? האם זה מרצון? אני נגד ללכת ולזרוק אותם. צריך להגיע לעזיבה מרצון. אני גם נגד ההוראה שאסור להעסיק אותם. אמרתי גם לראש הממשלה, ברגע שאין להם עבודה - הם תוקפים ונרשמת עלייה באלימות. לכן עדיף לחשוב מה נותנים להם כפתרון".

כאשר השר דיבר עם העיתונאים, קורין גלילי עמדה בצד והקשיבה. גלילי היא תושבת תל אביב שאמה אסתר (68) נרצחה על ידי סודאני בפברואר 2010 במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

הסודאני, יעקב אלפדל, שתה לשוכרה, תקף שתי נשים ואז התנפל על אסתר גלילי ז"ל. הוא חבט בראשה עד שהתמוטטה. מאוחר יותר היא נפטרה בבית החולים. השופט, דוד רוזן, כתב אז בהכרעת הדין כי אלפדל פעל באלימות בוטה ואכזרית כלפי נשים שנקלעו לסביבתו וגזר עליו שמונה שנות מאסר.

לדברי גלילי, "לא סתם נהיה כאן בלאגן. המדינה מכניסה מסות של אנשים לא חוקיים. לא כולם רעים, אבל לא יודעים מי רע ומי טוב. המדינה צריכה לקבל אחריות. לא לתת להם להגיע למרכז. להקים ליד הגבול עיר אוהלים ולהשאיר אותם שם. שיהיו תחת פיקוח, לשלוח אותם לעבודות יזומות ולתת להם אפשרות להתקיים". היא מוסיפה: "צעקתי כבר לפני שנתיים ולאף אחד לא היה אכפת בכלל שאמא שלי בת ה-68 נרצחה. זאת פשוט הפקרות. המשטרה הרימה ידיים".

אין מדיניות

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ), יו"ר ועדת עובדים זרים בכנסת, סבור כי "לממשלה אין רצון אמיתי לטפל בבעיות של המסתננים. הנושא הזה מוזנח והרשויות נוהגות כמו שלושת הקופים: לא רוצה לראות, לא רוצה לשמוע, לא רוצה להתייחס".

"התוצאה", טוען הורוביץ, "היא שכל הנטל נופל על הרשויות המקומיות ועל התושבים במקום. נתניהו, שמתנגד לנוכחותם של מבקשי מקלט מאפריקה, הציע רק לפני כמה חודשים להביא רופאים מהודו. ואלי ישי שזועק על הצפת המדינה במסתננים הוא שיאן ייבוא העובדים הזרים".

ח"כ הורוביץ מציע את הפתרון הבא: "לברר את מעמד מבקשי המקלט - מי שזכאי למעמד של פליט, יש לתת לו אפשרות להתפרנס. מי שאינו זכאי למעמד של פליט ומוגדר 'מהגר עבודה', יש לבחון אפשרויות החזרה לארץ המוצא".

עוד מציע הורוביץ: "יש להפנות את אלה שאינם בני גירוש לתעסוקה ברחבי הארץ על חשבון העובדים הזרים - בחקלאות, בבנייה וכו'. הדבר יוריד את הלחץ מתל אביב, ויאפשר לאנשים האלה להתפרנס בצורה מסודרת ותחת פיקוח וכן ימנע פשיעה. בד בבד, יש לעצור את הבאתם של עובדים זרים נוספים מרחבי תבל ולמנוע העסקה לא חוקית".

תמר זנדברג, חברת מועצת עיריית תל אביב מטעם סיעת מרצ, טוענת שאסור להכתים ציבור שלם. מתפקידה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, היא אומרת שרוב עבירות המין מתבצעות על ידי אדם מוכר או ידיד, ושאסור לדבר בנשימה אחת על סוגיות הפשיעה ובעיית הפליטים.

"הבעיה במדינת ישראל היא שאין מדיניות הגירה של עבודה זרה וקליטת פליטים. אני יכולה להגיד שכבר עשר שנים הממשלה מנפיקה מצד אחד אישורי עבודה וכניסה, ומצד אחר מסרבת לחתום על אמנות של קליטת פליטים. היית מצפה שישראל, עם כל ההיסטוריה שלה, תשתתף במאמץ הבינלאומי לקלוט פליטים מאזורי מלחמות ואסון. הבעיה היא שעקב היעדר המדיניות, לא נאסף מידע מאיפה מגיע כל אחד ומה סיבת בואו, ואלו שנאלצים לטפל במצוקה הם העמותות והאנשים".

לדברי זנדברג, ההצעות לטיפול בנושא מייצגות מדיניות של הפרד ומשול: "אני לא אתווכח עם התחושות הפנימיות של התושבים ואני מכבדת את תחושותיהם. לתחושה הזאת יש מרכיבים שנובעים ממדיניות ארוכת שנים, עוד לפני שהיו שם הפליטים. הבעיה שלעשות הפרד ומשול בין שתי אוכלוסיות חלשות, רק מלבה את העוינות".

זנדברג מסכמת: "הבעיה במדינת ישראל היא שקודם כל מזניחים ואחר כך זועקים חמס ומבינים שיש בעיה. כעת המדינה צריכה לקבל החלטה אמיצה, כמה פליטים היא יכולה להתחייב לקלוט ולא להשאיר אותם תלויים באוויר".

המשטרה: יותר שוטרים

ממשטרת תל אביב נמסר בתגובה על הדברים שנאמרו בכתבה: "סוגיית הזרים הוגדרה כנושא לטיפול ברמה לאומית. נקודת לוינסקי נותנת שירותי משטרה לתושבי אזור התחנה המרכזית ושכונת שפירא. התחנה הוקמה כבר בשנת 2010, כשרק החלה להתגבר תופעת המסתננים.

"בנקודה יש כ-70 שוטרים, ועל פי החלטת המפכ-ל היא צפויה לגדול כך שיהיו בה 150 שוטרים, וזאת ממקורות פנימיים. השוטרים במקום מבצעים פעילות הכוללת סיורים ממונעים ורגליים, עבודת בילוש וחקירות, שימוש באמצעים ובכוחות מיוחדים, כל זאת כדי להקנות לתושבים תחושת ביטחון. כל אמירה המייחסת למשטרה מערכת קבלת החלטות המבוססת על שיקולים זרים משוללת כל יסוד ובסיס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו