חוק אחד יותר מדי?

בסופו של דבר זה נראה כמעט לא־סיפור - הצעת חוק להחמרה קשה בחקיקה נגד הפלות נפלה ביום חמישי שעבר בפרלמנט הפולני ברוב של 352 לעומת 58. אבל התוצאה הסופית, אם נשתמש במונחים מעיתונות הספורט, לא שיקפה את מהלך המשחק. היא יותר תוצאה של ממשלה שהבינה שהלכה צעד אחד רחוק מדי.

ההצעה, שהובאה לפרלמנט בזכות עצומה שעליה חתמו 450 אלף אזרחים (בפולין הפרלמנט מחויב לדון בהצעות חוק שעליהן חתמו 100 אלף אזרחים או יותר) - זכתה בתחילה לתמיכה של הכנסייה הקתולית. אבל גם הכנסייה נסוגה לבסוף מתמיכתה, בשל סעיף שקבע שגם אישה העוברת הפלה תלך לכלא. בסופו של דבר הכנסייה וגם הפוליטיקאים עשו את החישובים המתמטיים: אולי בפוליטיקה נשים הן מיעוט (בדיוק כמו בישראל, נשים הן קצת יותר מ־25 אחוזים מחברי הפרלמנט) אבל בתאי הקלפיות הן רוב. והפגנת כוח יוצאת דופן המחישה זאת לממשלה.

הצעת החוק בכל מקרה עלתה בעיקר לצרכים דמגוגיים ולהפגנת כוח. חוק ההפלות בפולין הוא ממילא מהמחמירים ביותר באירופה - ומאפשר הפסקת הריון רק במקרים של אונס, גילוי עריות או בעיה בריאותית קשה לעובר או לאם. הצעת החוק הציעה שהפלה תהיה מותרת רק במצב של סכנה לחיי האם; הענישה שהוצעה היתה חמש שנות מאסר - לאישה, לרופאים המבצעים וכל מי שמעורבים בתהליך.

הנסיגה הגיעה לאחר שורה של הצלחות לכנסייה בפוליטיקה הפולנית מאז עלייתה לשלטון של ״מפלגת חוק וצדק״ (PIS) בראשות ביאטה שידלו בבחירות 2015. הבחירות הללו הוכרעו במידה רבה בגלל נכונותה של ראשת הממשלה הקודמת, אווה קופאש, לקלוט כמה מאות פליטים כמחווה לגרמניה. מעבר לעניין המהגרים עצמם - מערכת הבחירות הוצפה בתחושה של התבטלות בפני גרמניה וערכיה, שנתפסים בפולין מצד אחד כליברליזם אנטי־דתי, ומצד אחר - בקונטקסט הפנים־נוצרי - כפרוטסטנטים. זה הספיק למפלגה הימנית הקיצונית כדי להדיח ממשלת ימין מתון, והיא עשתה זאת גם באמצעות הבטחות לתמיכה כלכלית במשפחות. 

בשנת שלטונה הראשונה החזירה ממשלת שידלו את הצורך במרשם רפואי לנטילת גלולת "היום שאחרי". הממשלה גם הסירה את תמיכתה הכספית בהפריה חוץ־גופית, שהוגדרה על ידי הכנסייה כחטא. זאת, כי התמיכה בילודה היא רק בתצורתה הקונבנציונלית - תוצאה של אקט מיני בין גבר לאישה. גם אם האקט הוא אונס או גילוי עריות.

העניינים די התהפכו ביום שני, 3 באוקטובר, כשפרצה שביתת מחאה המונית מלווה בהפגנות דרמטיות של מאות אלפים - בעיקר נשים אבל בתמיכה רחבה של גברים. המפגינים צעדו לבושים בשחור. 

כמו כן, התקיימו באותו היום הפגנות סולידריות ברחבי אירופה, בארגון הפזורה הפולנית אך גם בעזרת תומכים אחרים. ראשת הממשלה שידלו תמכה בהצעת החוק במרומז, בנימוק שבעניינים שכאלו היא מקשיבה לבישופים. אך הכנסייה לבסוף נסוגה מתמיכתה בחוק, בשל עונש המאסר לנשים שעוברות הפלה. שידלו נותרה בעמדתה - שהפלות צריכות להיות אסורות לחלוטין. סגנה, לעומת זאת, אמר כי "ההפגנות לימדו אותנו קצת ענווה״. לפחות הסקרים - למי שמאמין להם - קבעו שרק 11 אחוזים מהציבור הפולני תמכו בחקיקה. 

 

השוואות לנאצים ולסובייטים

ארגון המלחמה בהפלות לא חסך גם הוא במוטיבים דרמטיים בהפגנות משלו. כך, למשל, הובאה לפולין איירין ואן דר וונדה, שבצעירותה עברה הפלה בגלל אונס. ואן דר וונדה העידה בפני התומכים בחוק על כך ש״הטראומה מהפלה קשה יותר מהטראומה של אונס״. 

אונס הוא נושא טעון מאוד בפולין. מעבר לבעיה בחיי היומיום, שלא זרה לשום מדינה, בפולין התבצע אונס המוני של נשים פולניות על ידי חיילי הצבא הסובייטי בסיום מלחמת העולם השנייה.

מתנגדי ההפלות מנסים לגייס את הפרשה ההיסטורית הזו לצורכיהם. כך, למשל, הם מקדמים ספר בשם ״אלוהים מונה את דמעות הנשים״, המספר על אישה שעוברת אונס כזה על ידי הסובייטים - אבל בסוף ימיה היא שרויה בשלווה המקיפה אותה מילדיה ומנכדיה שהם תוצאה של האונס. 

הרטוריקה של מתנגדי ההפלות לא קלה. הם תיארו חוק נגדי בכך ש״הפמיניסטיות מציעות חוק שלפיו ניתן לרצוח תינוק ב־12 השבועות הראשונים לקיומו, והמדינה מחויבת לדאוג על חשבונה להוצאה להורג״. גם שואת העם היהודי, שהתרחשה במחנות גרמניים נאציים על אדמת פולין, מצאה את דרכה לעניין - עם כמה פוסטרים המשווים את ״הרצח ההמוני של תינוקות״ עם מה שהתרחש במחנה ההשמדה אושוויץ. בפרסומיהם משווים מתנגדי ההפלות מדינות המתירות הפלות כממשלות ג׳נוסייד. דוגמה בולטת בעיניהם לממשלה כזו היא קנדה. 

עם זאת, כלל לא ברור כמה הפלות יימנעו בגלל חוק שכזה. פולין היא חלק מהאיחוד האירופי; גבולותיה פתוחים לגרמניה, לסלובקיה ולמדינות נוספות, והאפקט המקסימלי שישיג חוק שכזה הוא יצירת ״תיירות הפלות״. פולין לאו דווקא מצטיינת במניעת הריונות בעייתיים, וגיל ההסכמה לקיום יחסי מין הוא נמוך למדי במושגים אירופיים - 15. 

בתסריט אפשרי אחד יכולה עתירה נגד החוק להיות מוגשת לבית המשפט האירופי, שבהחלט עשוי לפסול אותו. אלא שזה לאו דווקא תסריט בלתי רצוי עבור מתנגדי ההפלות. ברקע המאבק נמצא כמובן מאבק ימני קיצוני אחר נגד האיחוד האירופי, והצגת מוסדות האיחוד כמי שכופים ערכים אנטי־קתוליים על פולין בהחלט רצויה לתנועות שכאלו. מפגיני התנועה מכוונים לא פעם את פעילותם נגד ארגונים בינלאומיים; הם הפגינו למשל מחוץ למשרדי האו"ם בוורשה וגם מול שגרירות אירלנד - מדינה קתולית המתירה הפלות.

אגב, גם בחקיקה הנוכחית - המחמירה אך לא דרקונית - ההערכה היא שמספר ההפלות הבלתי חוקיות בפולין גבוה פי חמישה ממספר ההפלות החוקיות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו