קסם זר

בשנת 2005 זעם מאמן הפועל פתח תקווה דאז, ניר לוין, על מינויו של טון קאנן ההולנדי לתפקיד מאמן מכבי תל אביב. לוין, ששימש גם כחבר הנהלת ארגון המאמנים, נשמע אז בוטה במיוחד: "אני נגד הבאת מאמנים זרים. לדעתנו, בארגון המאמנים, אין מקום למאמנים זרים בכל הרמות, גם כשמדובר ברמה הכי גבוהה. אנחנו ננסה לעשות משהו נגד התופעה הזאת. נבדוק עם ההתאחדות לכדורגל אם ניתן לקבוע כללים ותקנות נגד העסקת מאמנים זרים בישראל, כמו במדינות באירופה".

המחאה של לוין לא ממש החזיקה מים. הכדורגל הישראלי הוצף מאז באנשי מקצוע בכירים מאירופה, כאשר מכבי תל אביב קובעת סטנדרטים חדשים בתחום הזה עם מנהל מקצועי זר ועם מאמנים מתחלפים מתחתיו, כולם תוצרת חוץ. אבל בעוד הכדורגל הישראלי ידע לקבל על עצמו עם הצטרפותנו לאירופה מאמנים זרים, מהנבחרת הלאומית ועד הקבוצות הקטנות, עם ממוצע של מאמן אחד או שניים בעונה, בכדורסל הסיפור היה קצת פחות פופולרי.

מכבי תל אביב, כמו ברוב הדברים בכדורסל הישראלי, היתה זו שלא פחדה להתנסות עם מאמנים זרים, אף שברוב המקרים לא הסתמנו הצלחות גדולות. השנה הגיע לאופוזיציה הגדולה של הצהובים, הפועל ירושלים, המאמן האיטלקי סימונה פיאניג'אני, שהגיע עם עוזרו מרסלו ניקולה.

בקבוצה מהבירה הגדירו את הבאת הצוות הזר "צעד קדימה" ושלחו רמז עבה למאמנים ישראלים כמו דני פרנקו, שאימן בקבוצה בשנה הקודמת, שרון דרוקר, צביקה שרף ושאר מאמנים בכירים שנשארו השנה בלי קבוצה בליגת העל.

"מאמן זר בהרבה מהמקרים הוא מישהו שיותר נח למערכת לעבוד איתו", מסביר גורם בקבוצת כדורגל בכירה בליגת העל, "מאמן ישראלי יכול להתנגד או לעשות פרצופים שמביאים לו מנג'ר מעליו. עם מאמן זר אין בכלל ויכוחים, הוא מקבל את מה שאומרים לו ומה שטוב למערכת".

מדימונה ועד רמת השרון

מחוץ לשני הענפים הגדולים התופעה של המאמנים הזרים לא פופולרית במיוחד, אבל בחמש השנים האחרונות היה אפשר לראות את שצף הזרים שנחת כאן, במיוחד בענפי הכדור. הכדוריד הישראלי, לדוגמה, קיבל על עצמו כמעט לחלוטין את שליטתו של המאמן הזר. לאחר שתי קדנציות עם מאמנים זרים בנבחרת הלאומית אמנם מונה מאמן ישראלי לנבחרת הבוגרת, אבל לפרויקט הבאמת יוקרתי של הכדוריד הישראלי - נבחרת הנוער, שמתגוררת ומתאמנת בגרמניה, נבחר המאמן הקרואטי דאמיר אקליץ'.

גם בקבוצות הגדולות בענף החליטו בשנים האחרונות להאמין קודם כל במאמן הזר, כאשר האלופה מכבי תל אביב זכתה בתואר בשנה שעברה עם המאמן נלה מאטיץ' והחליפה אותו השנה בדראגן ג'וקיץ', שאימן את נבחרת ישראל.

זאת ועוד, למחלקת הנוער של הצהובים מתל אביב אחראי ניקולה מקסימוביץ', בעוד אשתו איוונה משמשת גם שחקנית וגם עוזרת מאמנת בקבוצת הנשים של ארזים רמת גן. "באנו הנה כי יש כאן הזדמנות לעשות משהו גדול לטובת הכדוריד הישראלי", הם מסבירים.

קבוצה נוספת מליגת העל, מכבי קריית מוצקין, מחזיקה אף היא במאמן זר זו השנה השנייה ברציפות - הסרבי מילאן סטאניץ'. גם ברמת השרון צירפו למחלקת הנוער של המועדון את המאמן הספרדי סבסטיה סלבט סאנצ'ס. בדימונה, שם החליטו בשנים האחרונות להרים את הענף דרך הנוער, צירפו אף הם את הסרבי אנדריאה בוקייביץ', שאחראי למחלקה ענפה במיוחד.

ענף הכדור הרביעי בחשיבותו, הכדורעף הישראלי, החליט להפקיד את עתידו בידיו של מאמן זר, כאשר המאמן הפולני המוערך ג'גוש ריש החל בחודש האחרון את הקמפיין הראשון שלו עם נבחרת ישראל.

רגע, עוד לא סיימנו. מאמן השחייה האמריקני דייב מארש יהיה אחראי בשנים הקרובות לשחייה הישראלית, יתחיל להכין את המשלחת לטוקיו ויתרכז בעיקר בדור העתיד.

"כולם דואגים לעתידם"

אז מה בעצם מתרחש כאן? המתנגדים כמו צביקה שרף ("מאמנים זרים עוד לא הצליחו כאן") או התומכים כמו יורדי קרויף ("הבאתי מאמנים זרים לישראל כדי שיחנכו") אמנם מציגים כל אחד את מרכולתם, אבל לבעלים ולמנהלי הקבוצות,יש סיבות שונות, למשל כלכליות.

עלות של מאמן זר בכדוריד, לדוגמה, עומדת על מחצית משכרו של מקבילו הישראלי, ובדרך בכלל הוא גם יעבוד קשה יותר מהקולגה הישראלי שלו לאורך כל שדרות האגודה, מילדים ועד בוגרים, כאשר במחיר כלולים גם דירה ורכב צמוד.

מקצועית או כלכלית, ואם תרצו זה גם עניין מנטלי, הנבחרות הישראליות, בייחוד בגילי הנוער, עוברות טלטלה. הקולגות הישראליות, ולעיתים גם הספורטאים עצמם, אולי לא מתים על העניין, אך מדובר בתופעה מוכרת. גם מאמנים ישראלים, שעובדים במדינות זרות, זוכים למבטים כאלו ואחרים מהקולגות שלהם. "אתה חושב שהמאמנים הישראלים לא משמיעים תלונות על בחירה במאמן הזר? לכולם יש בטן מלאה, אבל אף אחד לא יעז להגיד מילה כי איש לא ירצה להסתכסך עם האיגוד. היום המאמן זר כאן ומחר הוא לא. כולם דואגים לעתיד שלהם", הסביר לנו השבוע בכיר בענף הכדורעף הישראלי.

המאמן הזר הראשון שהצליח פה בגדול היה זלאטקו צ'ייקובסקי שחתם בשנת 1958 כמאמן־שחקן בהפועל חיפה. הכוכב היוגוסלבי היה אמנם שחקן כדורגל ענק, אבל יכולתיו כמאמן עדיין לא היו ידועות. לאחר שהוליך את הפועל חיפה לזכייה בגביע המדינה, קיבל הצעה לאמן באנקרה הטורקית ומשם המשיך למועדון גרמני שחיפש את דרכו בשם באיירן מינכן.

השאר כמובן הפך להיסטוריה, כאשר המאמן המצליח מצליח לזהות פוטנציאל בשם פרנץ בקנבאואר. עכשיו נשאלת השאלה איזה מאמן זר, ובאיזה ענף, משתמש בישראל כקרש הקפיצה שלו למגרש של הגדולים באמת?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות