יהדות זה שמחה

זאבי רוט הספיק להקים ולנהל חברה, להיות איש היי־טק וקופירייטר לפני שחייו השתנו כשנקרא לעשות פעילות העשרה בגן של הבן שלו. "באתי עם הצגה של סיפור חז"ל עם מסר ערכי יהודי חשוב. באתי עם פאה ועשיתי להם משהו מצחיק. ראיתי את ההתלהבות של הילדים, ואמרתי לעצמי שיש פה משהו. אתה אומר לילד משהו ומרים אותו בבת אחת למעלה. אתה מרגיש שדווקא בגיל הרך כל דבר קטן משפיע על כל החיים. חזרתי הביתה והייתי ב'אורות', הרגשתי שיש פה משהו. עשיתי כמה בדיקות וראיתי שמלבד כמה גננים ספורים בתחום הזה, בעבודה עם ילדים, אין כמעט גברים. ראיתי שיש פעילות לילדים שנקראת 'רב גן', מישהו שבא בהתנדבות, והחלטתי להרים את הכפפה". כך הפך רוט לרב של גני ילדים, שמסתובב בין 60 גני ילדים ומעביר לילדים "יהדות שמחה", כפי שהוא מכנה זאת. 

"מלא ברעיונות"

רוט (38) מתגורר בכפר סבא, נשוי לאיילת ואב לארבעה ילדים. הוא למד בישיבת רעננה ובישיבת ההסדר בקריית שמונה. במסגרת שירותו הצבאי הוא התקבל לסיירת מטכ"ל, אך לא סיים את המסלול וסיים את שירותו בלוט"ר (לוחמה בטרור). לאחר שירותו הצבאי עשה מה שהוא קורא "יזמות". "זה פשוט להיות מלא ברעיונות. אתה קם בבוקר ואומר 'יש לי רעיון'". אחרי שחרורו מהצבא פתח עם שותף מיזם אינטרנטי למכירת משקפי שמש: "באותה תקופה כל ענייני הקניות ברשת היה עדיין בחיתולים. ייבאנו משקפי שמש ומכרנו בזול. זה הצליח מאוד, ובתוך זמן קצר הגענו להישגים יפים. אבל כמו שקורה באופנה הדברים משתנים, החברה לא הצליחה להתקדם וזה נסגר". 

אז הלך רוט ללמוד פרסום בבית הספר של תרצה גרנות וניסה את מזלו בתחום, אך אחרי זמן קצר עזב ועבר להיי־טק, שם הרים פרויקט חדש. "היה לי רעיון שחשבתי שישנה את העולם. שאדם יצפה בפרסומת באינטרנט, והכסף שהמפרסם משלם עבור הצגת הפרסומת יועבר לעמותה שהצופה בוחר. מובן שהצופה היה צריך להוכיח שצפה בפרסומת בעזרת שלוש שאלות פשוטות, וכך זה היה עובד. רצינו להשיג בזה תרומות לעמותות וכמובן לקחת סכום מסוים קטן אלינו. הבאנו משקיעים, פיתחנו את זה טוב. זה הצליח לפרנס אותנו ברמה היומיומית, פיתחנו מערכות ממוחשבות לעמותות גדולות, הקמנו חברה שהיו בה עוד עשרה עובדים וכך החיים התנהלו עד אותה פעילות בגן".

רב גן במשרה מלאה

זאבי מספר כי בחודשים הראשונים עשה את הפעילות בגנים בהתנדבות ועל בסיס זמן פנוי, אבל היה שלב שבו "החלטתי לצבוע את עצמי בצבעי מלחמה ולהיכנס לעניין כמקצוע", הוא מתאר. "זה היה בערך שלושה חודשים אחרי שהתחלתי להתנדב. במהלך מדורת ל"ג בעומר עם הילדים מהגן ניגשה אלי אמא וביקשה שאבוא איתה הצידה, שם היא התחילה לבכות. היא סיפרה לי שלבן שלה יש איזו בעיה עם חגורת הכתפיים והוא היה צריך טיפולים רציניים. אחרי תקופה הוא לא רצה ללכת יותר, והם ממש ניסו לגרור אותו בלי הצלחה. היא מספרת שפתאום הבן שלה בא ואמר שהוא רוצה להמשיך את הטיפולים, אחרי שסיפרתי אחד מסיפורי חז"ל שהמסקנה שלו היא שאסור להתייאש. הוא בא אליה ואמר ש'הרב זאבי לימד אותנו שלא להתייאש'. אין הרגשה טובה מזו". 

"כשרב גן מגיע לגן הילדים מחכים לו על הגדרות" // צילום: יהושוע יוסף

מאז החליט זאבי להעביר הילוך ולהיות "רב גן" במשרה מלאה. הוא מגיע לכ־60 גנים מבאר שבע ועד הצפון, אחת לשבועיים בכל גן. "אני לא באמת רב, אין לי תואר מהרבנות, אבל ילד צריך להבדיל בין האנשים שבאים לגן. יש גננת ויש סייעת ויש אפילו מפעיל או ליצן, ובשונה מהם יש רב. הרב עושה הפעלות שמתאימות לרמת הגן, מספר סיפורים מהעולם היהודי עם מוסר השכל שמלא בערכים. חשוב שאצל הילד יהיה החיבור הזה בין ההפעלה הנחמדה והכיפית מבחינתו לבין היהדות. נוצרת אצלו חוויה חיובית שמחברת אותו למסורת. הוא מבין שרב זה לא ליצן. זה יותר מלא מזה".

רוט מגיע לגן ובמשך שעה יוצר דינמיקה עם הילדים. "אני מביא סיפורים מחז"ל או דברים מהיהדות שמוסר ההשכל שלהם הוא נטיעת ערכים חיוביים. אנחנו מדברים על כוח רצון, סובלנות, נתינה". אני קורא לזה דרמה יהודית. אנחנו עושים הצגה דינמית בהשתתפות הילדים. כך הם מבינים את המסר ומועצמים בעצמם. לדוגמה, אני מביא בובת יד וגם פיתחתי מיומנות של לדבר מהבטן, הבובה מציגה סיפור והילדים מגיעים למסקנה בעצמם. לשמחתי הילדים מתחברים מאוד לפעילות הזו. אמא אחת סיפרה לי שהיה יום שהילדה שלה היתה חולה אבל היא ביקשה ממנה שתיקח אותה בכל זאת לגן כי באותו היום היתה פעילות שלי. יש לא מעט אימהות חד־הוריות שמספרות שהילד מדבר עלי בבית כמו על אבא. הם רואים בי דמות אבהית וזה משמח אותי מאוד". 

רוט נזכר במקרה אחד שריגש אותו במיוחד: "זה קרה בסוף ההצגה שנקראת 'כוחה של תפילה', הצגה שבדרך כלל אני מציג במסיבות סידור. כשהסתיימה ההצגה קפצו עלי כמה ילדים, משכו לי קצת בחולצה, קצת דחפו וקצת השתוללו ובעיקר ניסו לדבר ולבטא את עצמם. אחד הילדים נעמד לידי והתחיל לדבר בגמגום כבד. התמקדתי בו והקשבתי לו. 'אח שלי מתפלל עלי שיפסיק להיתקע לי הדיבור', הוא אמר פתאום כמעט ברצף. 'וואו', אמרתי, כי זה מה שיצא לי מהפה, והילד המשיך: 'אני חושב עכשיו זה גם יצליח לו קצת'. התרגשתי מזה מאוד".

"צריך להיות כיף"

רוט מספר שהוא נהנה מהפעילות לא פחות מהילדים. "זה הפך להיות כיף בשבילי. אפילו גיליתי בעצמי כישרונות שלא ידעתי שיש לי - כישרון משחק, חיבור לילדים, אפילו הדיבור מהבטן". חוץ מהפעילות עצמה, הוא נהנה לעבוד עם הילדים. "ילדים זה דבר מקסים. העולם הפך להיות היום הרבה יותר ציני. אין הרבה דברים תמימים וטהורים, וילדים זה הדבר הכי תמים וטהור שיש. גם יכולת ההשפעה שלך גדולה במיוחד. אתה מרגיש שכל מילה שאתה אומר הילד לוקח לתשומת ליבו, זה משפיע עליו. הם מתרגשים וצוחקים, ומה שאתה נותן שם אתה יודע שיש סיכוי גבוה מאוד שזה יישאר איתם לכל החיים. המחקרים אומרים שככל שאתה צעיר יותר, תנועות הנפש משפיעות עליך חזק יותר. כולם יודעים שטראומות שעוברים בגיל צעיר משפיעות לכל החיים. אני נותן להם את הפתח לעולם החיוביות".

רוט לא יודע עד כמה הילדים יזכרו אותו בוודאות כשיגדלו, אך לדבריו, "זה גם בסדר גמור אם הם לא יזכרו הכל כשהם יגדלו. אני לא מחפש דיבידנדים. אני חושב שהם כן יזכרו, רוב האנשים זוכרים את הגננת שלהם, את הסייעת. אני זוכר אפילו את השומר שלי בגן. אני פוגש 1,500 ילדים בשנה. אני מאמין שחלק מהם כן יזכרו לפחות דמות שהם התחברו אליה מאוד. אני עושה את זה כבר שש שנים. פגשתי ילדים בכיתה ה' שאומרים לי שהם זוכרים, חלק זוכרים ממש, חלק מסרטונים באינטרנט. יש אפילו כאלה שבכיתה ג' או ד' מתקשרים אלי ואומרים לי שהם זוכרים אותי מהגן ושהם מתגעגעים אלי. זה מחמם את הלב בצורה שקשה לתאר". 

באשר להנגשת היהדות לגיל הרך, רוט מספר: "זה בדיוק הזמן לעשות את זה הכי שמח והכי בכיף. הפעילות שלי תמיד באווירה טובה, שמחה. ילד תופס את היהדות, את התורה, את הקדושה, כמשהו שמח, חי, מרגש, מחובר. לצערי, רוב האנשים היום תופסים את היהדות כמשהו מרוחק, מנותק. זה צריך להיות בדיוק ההפך. כשרב גן מגיע לגן הילדים מחכים לו על הגדרות. שיקריא ספר, שיעשה הצגה. זה צריך להיות כיף עבורם.

"מצאתי בעצמי כישרונות שלא ידעתי שיש לי - כישרון משחק, חיבור לילדים, אפילו דיבור מהבטן" // צילום: יהושוע יוסף

"שואלים אותי כל הזמן מה אני מלמד - חמישה חומשי תורה? אני עונה שכן, אבל זה במקום השני. מה שחשוב יותר זה ליצור אווירה שמחה, חיבור, רגש, צחוק, והכל חובר ליהדות. הרי מה הילדים הצעירים האלה יזכרו? מה אפשר ללמד אותם? שיידעו תהילים בעל פה? זה נחמד וטוב אבל זו לא המטרה העיקרית. אני רוצה ללמד אותם שיהדות זה ערכים, זה חיבור, זו אהבה וזה חיים". 

"עושה שינוי בעולם"

פעילותו של רוט נעשית בעיקר בגנים דתיים. "ההורים רוצים ומעודדים את זה. בגנים חילוניים זה קצת יותר בעייתי. ברגע שיש הורה אחד שמתנגד אז אני לא יכול להעביר את הפעילות שלי. אשמח לעבוד יותר גם בגנים שאינם דתיים". כמו כן, משרד החינוך הרשמי לא מכיר בתפקיד. "לצערי, רב גן זה לא משהו ממוסד", אומר רוט, "החינוך הממלכתי־דתי מכיר בזה ומממן את זה מתשלומי ההורים. לא משהו שמקבל תקציב ממשרד החינוך. יכול להיות שאם זה היה מקבל מקום של קבע עם משכורת ותקציב, הרבה יותר ילדים היו נהנים מזה".

בינתיים, גם בלי גב מהמדינה, רוט ממשיך בשלו. "יש ממש דרישה לזה, גנים והורים מבקשים את זה. פניתי לרבנים בכירים, דוגמת הרב שלמה אבינר והרב חיים דרוקמן, הראיתי להם מה אני עושה והם רצים איתי. פתחנו קורס רבני גן, ומחזור אחד כבר הסתיים". להפוך לרב גן, לפי רוט, "זה לא משהו 'חפיף'. עשינו קורס יוקרתי מאוד. בתשלום, עם מבחני כניסה. יש שלושה קריטריונים שאנחנו בודקים לפני שמקבלים אדם לקורס: רגישות לילדים, כישרון משחק ושולחים כתב יד לגרפולוג. זה רציני מאוד. נרשמו 25, 16 הגיעו, שמונה התחילו ושבעה סיימו ונשלחים לגנים".

על השינוי שחל בחייו אומר רוט: "זה הפוך ממה שכולם חושבים. אנשים מסתכלים בעין עקומה, הם אומרים לעצמם, 'הוא עבר ממנכ"ל של חברה, מהיי־טק, להיות רב גן', כאילו זה שלילי. אני טוען הפוך - זה עשה לי רק טוב לאגו. זה הדבר האמיתי. אני חי עם עצמי טוב כל כך, חי בתחושה שאני מקלף מעלי את כל קליפות האגו, לא מתעסק בחיצוניות. חי באמת. אתה יכול להיות בעל חברה והיי־טק וכל השמות הגדולים, אבל אז אתה עובד עם ילדים ומבין שזה המקום האמיתי. שם יש לך השפעה אולי לכל החיים. אתה עושה שינוי אמיתי בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו