מאות אלפי גולשים ישראלים נכנסים מדי יום לאתרי ההורדות באינטרנט כדי להוריד את מיטב הסרטים והסדרות מהארץ ומהעולם. זאת לא הדרך הכי חוקית להיות הכי מעודכנים בעולם הבידור, אבל היא ללא ספק הפופולרית ביותר, לא רק אצלנו, כמובן. אתרי ההורדות הישראליים והבינלאומיים מציעים בין היתר סרטים מ-2012 וסרטים מ-1960, וגם סדרות טלוויזיה שלמות, חדשות וישנות, כולל פרקים שזה עתה שודרו בארה"ב ויחלפו חודשים ארוכים עד שיגיעו לטלוויזיה שלנו. בחודשים האחרונים נפל דבר. שלושה אתרים פופולריים נסגרו בזה אחר זה: הורדות.נט, idown ו-Wnet. מי שניסה להיכנס לאתרים הללו נתקל בהודעה של שחקן חדש ואלמוני - ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט): "אתר אינטרנט זה הורד בצו מניעה של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז. צו המניעה ניתן במסגרת תביעה של בעלי זכויות יוצרים, החברים כעת בזיר"ה". הרשת געשה. "הרגו לנו את האינטרנט", זעק מישהו באחד הפורומים העוסקים בהורדות. גולש אחר כתב: "אני עכשיו באמצע 'עספור', איך אראה את ההמשך-!" ולצד הודעות הפאניקה היה גם מי שנשאר רגוע וכתב: "על כל אתר שנסגר, יצוץ אחר במקומו". דבר אחד בטוח: סיבוב חדש בקרב על התוכן באינטרנט יצא לדרך, כשבפינה האחת בעלי זכויות היוצרים וגופי השידור, ובפינה שממול - אתרי ההורדות, ולצידם מאות אלפי גולשים המשוועים לתוכן זמין, מהיר וחינמי. ארגון זיר"ה, שהוקם לפני כשנה, מאגד את גופי השידור המובילים בישראל: קשת, רשת, יס, הוט, סרטי יונייטד קינג ונגה תקשורת. גם ערוץ 10 עשוי להצטרף בקרוב. "בעלי זכויות היוצרים סובלים קשות מהתוכן הפיראטי שמסתובב ברשת ומוצע בחינם", אומר עו"ד ערן פרזנטי ממשרד עורכי הדין לוי, עבדי, עברון, פרזנטי ושות', שמייצג את זיר"ה בקרב המשפטי מול אתרי ההורדות. "אפשר לדמות את גופי השידור לילד הקטן שמקבל מכות מהבריונים בבית הספר ומחליט שמספיק. היקף הפיראטיות רחב בגלל שהאכיפה מועטה. אנחנו לא מתיימרים לחסל את התופעה, אבל מתכוונים לשנות את כללי המשחק. הפיראטיות ממש מסכנת את מקור פרנסתן של אלפי משפחות בישראל, שחיות מתעשיית התוכן. האתרים הפיראטיים מרוויחים המון כסף על חשבון בעלי הזכויות, שמשקיעים הון עצום". לא רק בעלי זכויות היוצרים נפגעו מהשפע האינטרנטי. אי אפשר להתעלם לעובדה שהמושג "ספריית וידיאו" כבר כמעט נעלם מהעולם. בשנתיים האחרונות סגרה רשת בלוקבסטר כמה סניפים מרכזיים בישראל וגם את הווידיאומטים בגלל חוסר היכולת להתמודד עם הפיראטיות ברשת, שהופכת את ההליכה לחנות כדי להשכיר סרט למגוחכת. ספריות הווידיאו ששרדו הן אלו שהסתגלו לחיים לצד האינטרנט ולמצוא את הנישה המיוחדת להן, למשל רשת האוזן השלישית המתמחה בסרטי איכות, קאלט ומוסיקה שקשה להשיג ברשת. אז מה בעצם עשו האתרים הפיראטיים שהרגיז כל כך את זיר"ה? למעשה, רוב החשודים באספקת הורדות בלתי חוקיות פועלים במסווה של אתרי סיקור תוכן. הם נותנים לגולשים מידע על הסרט או הסידרה, על השחקנים ועל העלילה - אבל החזות התמימה הופכת למפוקפקת כשבסוף הסיקור מוצב קישור להורדת התוכן באמצעות אתר זר, שפועל בדרך כלל מחו"ל. באתר Wnet, לדוגמה, נכתב באותיות גדולות: "אתר זה שולל הורדות בלתי חוקיות. ניתן לחפש קישורים להורדות בקישור הבא". תרגום חופשי: לנו אסור לספק לכם הורדה, אבל נשמח להפנות אתכם למי שכן יכול. אלכס, בשנות השלושים לחייו, הקים את האתר ב-2005, ולטענתו הפעיל אותו מחו"ל. "כשפתחתי את Wnet זה היה נחמד, ובהמשך זה הביא לי כסף קטן. החזקתי את האתר בשביל הנשמה, לא בשביל הרווחים. הוא היה חוקי לחלוטין וסיפק סיקורים, כמו כל האתרים הגדולים. מה ההבדל בינינו לבין Yahoo Movies? גם אנחנו וגם הם מסקרים סרטים וסדרות, ונותנים קישורים למידע נוסף על התוכן. מה הבעיה עם זה-" בוא לא נהיה נאיביים. אנשים לא נכנסו לאתר שלך בשביל הסיקורים, אלא בשביל הקישורים להורדות. סיקורים אפשר לקרוא במקומות אחרים. "למה מי שנכנס ליאהו בוחר בהם ולא ב-IMDB (מאגר מידע על סרטים; ר"כ)? לכל אחד יש את הסגנון שלו ואת איך שהוא אוהב לראות את הדברים. אנחנו סיפקנו לקהל הגולשים שלנו סגנון מסוים". אז אם כולם נכנסים בשביל הסיקורים, למה לתת את הקישורים להורדות מלכתחילה- "סיפקנו לגולשים חיפושים מהירים במנועי חיפוש רלוונטיים. זה היה עוד שירות שהאתר שלנו נתן". "מחירי הוט ויס אינם שפויים" הטענה לחוקיות, שמבוססת על העובדה שהאתר רק מפנה את הגולשים לקישורים חיצוניים ולא מביא קישורים בעצמו, מכונה בעגה המשפטית "הפרה תורמת". עו"ד מיכאל דוד, המתמחה בין היתר בתחום זכויות היוצרים וקניין רוחני, מסביר שבמצב כזה האתרים אמנם לא מפירים זכויות יוצרים בצורה ישירה, אבל תורמים להפרה בעצם מתן ההפניות להורדות פיראטיות. "פרסום קישורים, דבר בסיסי שכל אתר מספק, הוא חוקי לחלוטין. אבל כאשר הקישור מפנה לאתר בלתי חוקי או לגורם כלשהו שמספק תוכן ללא קבלת אישור מיצרנית התוכן, יש בעיה". עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה בקניין רוחני, אינטרנט וטכנולוגיה, מסכים: "פסקי דין שניתנו בחו"ל קבעו שהפרה תורמת דינה כדין הפרה ישירה של זכויות יוצרים. אתר צריך להוכיח שהוא נלחם בהפרות ולא מעודד שיתוף קבצים. ההודעה ב-Wnet, שלפיה האתר שולל הורדות בלתי חוקיות, אינה מספקת, כיוון שבאותה נשימה הוא סיפק את הקישור להורדה". יש גם אתרים שלא מתביישים להודות שהם מספקים הורדות. סטפן (שם בדוי), בן 20 מדרום הארץ, הקים אתר חדש ששמו iHoradot, ויש לו בטן מלאה על גופי השידור. "הוט ויס מלאים בערוצים לא מעניינים, וגם הערוצים המעניינים מלאים בתוכניות לא מעניינות. יוצא שאתה משלם 300-250 שקלים בחודש, אבל עדיין לא יכול לצפות במה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה. זה נראה לי טיפשי". אבל אתם מפירים זכויות יוצרים. "אני רק מנגיש לציבור תכנים שמשודרים בחו"ל. עד שלא אסדיר את העניין מול יצרני התוכן הישראלים, אין באתר תכנים ישראליים. אנחנו נותנים לציבור יד חופשית להחליט מתי לצפות ובמה. זה לא הוגן שהוט ויס מקבלים כל כך הרבה כסף ועוד מחליטים לנו מה, כמה ולמה. מפריע להם שבן אדם מוצא את כל התוכן באינטרנט, בייחוד סדרות שהם בכלל לא מתכוונים לשדר. זה הופך אותם למיותרים, והם מפחדים מזה. לפחות שיאפשרו למנויים שלהם גישה מלאה ל-VOD בחינם. בן אדם משלם לכם מאות שקלים בחודש, ואתם עוד לוקחים לו 20 שקלים להזמנת סרט או עשרה שקלים לפרק מסידרה? זה לא שפוי". אלכס: "הם יורים לעצמם ברגליים. בסופו של יום, מי שמחפש להוריד סרטים באופן פיראטי מוצא את האלטרנטיבות - אם לא בישראל, אז בעולם. הגופים שתבעו אותי ידעו שהפעילות שלי חוקית ושבית המשפט זה רולטה. הם לעולם לא היו נותנים למשפט כזה להגיע לפסק דין, כי הם ידעו שאם הם יפסידו - תהיה במדינת ישראל אנרכיה של אתרי שיתוף והורדות". "למה צריך אינטרנט מהיר-" סטפן מאמין בכל ליבו שהוא משמש אלטרנטיבה ליצרניות התוכן הגדולות. הוא גם מותח ביקורת על מבצעי האינטרנט השונים: "הוט יצאו במבצע של אינטרנט במהירות 100 מגה. ואני שואל: למה צריך אינטרנט כל כך מהיר, אם לא בשביל להוריד קבצים? הם רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד שנשלם להם הרבה כסף על אינטרנט מהיר, ומצד שני, לסגור את כל אתרי ההורדות". גם תוכנת הסטרימר, שמפיצה יס כדי לאפשר צפייה בתכנים מהמחשב, מרגיז את סטפן. "למה לעזאזל בן אדם צריך סטרימר אם לא בשביל לראות קבצים שהוא הוריד-" למה שלא תנסו להגיע להסדר עם זיר"ה, שבמסגרתו תעבירו חלק מההכנסות לבעלי זכויות היוצרים- אלכס: "ניסיתי, זה חסר סיכוי. זה הגיע לרמה מעליבה כשהם אמרו לי שגם את שמות הסרטים והסדרות אסור לי לפרסם. בנקודה הזאת קטעתי את השיחות". סטפן: "אנחנו בעד היוצרים, הלוואי שנגבש הסכם איתם ועם חברות ההפקה וגופי השידור. עם זיר"ה אין מה לדבר, הם לא רוצים הסכמים, האינטרס שלהם הוא המלחמה. תחום ההורדות יהיה קיים תמיד, והם בהחלט יכולים להרוויח מזה את מה שמגיע להם. הוט ויס הן חברות מאוד חשובות למשק שמפרנסות אלפי משפחות, ואני לא מזלזל בזה, אבל לא יכול להיות שהם ירצו הכל. כולנו בני אדם, אין פה טובים ורעים. במצב הנוכחי כולם מפסידים, חוץ מעורכי הדין וזיר"ה". עו"ד פרזנטי מגיב בביטול ומדגיש שלא מדובר באתרים קיקיוניים שמתקיימים מדמי כיס, אלא בתעשייה אפלה. "אנחנו צריכים לעשות עסקים עם פרחחים שגונבים לנו תכנים? בעלי הזכויות לא זקוקים לשירות של אתרים פיראטיים רק בגלל שהאתרים חושבים שזה ישתלם לכולם. האתרים האלה הכניסו המון כסף, לעיתים מאות אלפי שקלים בחודש, בלי שבעלי הזכויות ראו שקל. הם משכו גורמים מפוקפקים להשקיע בהם. כך הוקמה תעשייה שלמה של אתרים, שמופעלים על ידי ילדים שמעלים תוכן לרשת תמורת 300 שקלים, וכולם הרוויחו". מאיפה הם הרוויחו מאות אלפי שקלים- "בהתחלה חברות לגיטימיות פירסמו שם בגלל הפופולריות של האתרים האלה, שהצליחו למשוך עשרות אלפי כניסות ביום. פנינו למפרסמים והבהרנו שהם מפרסמים באתרים פיראטיים - והם נעתרו והפסיקו לפרסם. פתאום התחילו לעלות שם כל מיני פרסומות לתחרויות טריוויה והגרלות נושאות פרסים לכאורה, שמציבות שאלות מגוחכות והבטחה להשתתפות בהגרלה תמורת הקלדת מספר הטלפון הסלולרי. המודעות האלה הכניסו לבעלי האתרים סכומים עצומים מגופים שכשרותם מוטלת בספק". נטפלים רק לקטנים- הפעילות של זיר"ה הביאה להאטה בשוק ההורדות, אבל יש ברשת אפשרויות רבות להשגת תכנים באופן פיראטי ובחינם. בישראל יש אינספור פורומים שניתן למצוא בהם קישורים להורדות, רק שלא כמו באתרים, הגולשים הם אלה שמעלים את התוכן בעצמם ולכן קשה לזיר"ה לעקוב ולפעול בנושא. רוב הקישורים שעולים בפורומים מפנים לתוכנת שיתוף הקבצים אימיול, שבה ניתן למצוא כמעט כל סרט או סידרה, אם כי בשנתיים האחרונות ריבוי הווירוסים בתוכנה הבריח משתמשים. התחליף הפופולרי ביותר הם אתרי הטורנטים, כמו Isohunt ו-TorrentLeeach שמספקים הורדות באמצעות תוכנות נפרדות בעיקרון "השיתוף המרובה": ברגע שמשתמש הוריד קובץ, הוא הופך להיות מקור הורדה עבור אחרים, מה שמכונה Seeder. ככל שהמשתמש יהיה מקור פעיל יותר, כך הוא יזכה להוריד במהירות רבה יותר. ומה בנוגע לאתר "קטן" שכולנו מכירים, יו-טיוב? זה לא סוד ששם אפשר למצוא הכל - מסרטונים של חתולי בית ועד פרקים מלאים של מיטב הסדרות. מובן שארגון זיר"ה לא יגיש בקשת סגירה נגד האימפריה מבית גוגל. יו-טיוב, מצידו, לוקח ברצינות טענות להפרת זכויות יוצרים ומסיר במהרה כל תוכן שעליו התקבלה תלונה מצד יצרניות התוכן. פרזנטי: "יש עבודה שוטפת של יוצרי התוכן עם יו-טיוב. תכנים מוסרים ללא הרף גם משם, בשיתוף פעולה מלא מצד יו-טיוב". עו"ד דוד: "לאתרים הקטנים יש יכולת כלכלית מוגבלת מאוד, אם בכלל, להילחם בזיר"ה. מדובר בהוצאות משפט גבוהות, ולכן הם מוותרים מראש ומשלימים עם סגירת האתר. ארגון זיר"ה, מצידו, גוזר קופון עם מהלך מהיר שהניב פרי, לפחות בעיני הציבור". פרזנטי מדגיש שבהליכי הסגירה מול האתרים הפיראטיים, "היינו הוגנים איתם מאוד. מדובר באנשים בני 17 עד 30, חלקם היו חיילים בשירות קרבי, שהבינו שהם נכנסו לעסק לא כשר. לא נפתח תיק פלילי נגד אף אחד מהם, עם חלקם אפילו הסכמנו להתפשר על סגירת האתר ללא קנס. אנחנו מקווים שהם למדו לקח". אחד מהצעירים שנסחף אל תוך עולם הפיראטיות הוא א', בן 23 מרמת גן. הוא היה הבעלים של אתר Movies Place, שירד מהאוויר עוד לפני שאנשי זיר"ה הגיעו אליו. "בתור אחד שעבר את החוויה הלא נעימה הזאת, חשוב לי להבהיר שזה פשוט לא משתלם להיכנס לתחום הזה", הוא אומר. "זה יכול להרוס חיים שלמים. יום אחד הגיעו אלי הביתה כונסי נכסים, דרשו שאזדהה, עשו לי חיפוש בבית והחרימו לי ציוד". האתר צבר אלפי כניסות ביום ומשך מפרסמים, אבל זה לא אומר שא' התעשר. להפך. "היו לי המון הוצאות, בעיקר על תחזוקת השרתים של האתר. לגבי ההכנסות, יש חברה שמאחדת אליה את כל הפרסומות באתרים מהסוג שאני הפעלתי. הם ניצלו את העובדה שמדובר באתר לא חוקי, ולכן הרשו לעצמם פשוט לא לשלם לי. הם ידעו שאני לא אתלונן עליהם כי האתר שלי לא חוקי, למרות שהוצאתי קבלות כחוק. ככה דחקו אותי לקיר". א' הגיע לפשרה עם זיר"ה, שבמסגרתה נאלץ לשלם סכומים לא קטנים. היום הוא מבין שההסכם איתו הוא רק טיפה בים. "הפיראטיות לעולם לא תיגמר, זה לא משהו שאפשר להילחם בו. תמיד יקום הילד שחושב שהוא חכם יותר מכולם ושהוא יכול להצליח ולעשות מזה כסף. זאת מלחמה אבודה, בעיקר מפני שהאנשים שמעלים את התכנים הם גם גולשים פשוטים, שמקליטים את התכנים בטלוויזיה ומעלים אותם לרשת בתוך דקות". האמריקנים ואנחנו עו"ד ליכטנשטיין תמה על המרדף הבלתי פוסק של זיר"ה אחרי אתרי ההורדות, ומאמין שכל הגישה של יצרניות התוכן מוטעית לגמרי. "זה נראה כמו מאבק עקרוני על הגנת התוכן, אבל בפועל זה מאבק על כסף. הרווח הגדול לא יבוא מצמצום חשיפת התכנים הפיראטיים. בניהול נכון, חומר שהחברות נותנות בחינם ברשת יכול להיתרגם להכנסות ענקיות. כרגע, בעלי הזכויות ממרידים את הקהל במקום לגייס אותו". סטפן מצטרף ופונה ליצרניות התוכן: "אתם גורמים לאנשים לשנוא אתכם. בסוף, גם לכם זה טוב שיהיה שיתוף. תספקו אינטרנט מהיר, סטרימרים, תקימו אתרים לצפייה ישירה והורדה של תכנים בתשלום. במקום להילחם, תזרמו איתנו. אנחנו אוהבים את מה שאתם משדרים, אבל רוצים נגישות ומחיר הוגן". א' סקפטי: "גם אם תציב בפני גולש ממוצע את האפשרות לקבל תוכן באופן חוקי מאתר רשמי תמורת סכום סמלי, הוא יעדיף להוריד אותו מאתר פיראטי בחינם. זאת המנטליות הישראלית". ומה איתנו, הגולשים? האם בהורדת תוכן פיראטי אנחנו הופכים שותפים לדבר עבירה? האם כולנו צריכים לחשוש שנואשם בשימוש בזכויות יוצרים שלא כחוק? עו"ד פרזנטי לוקח נשימה עמוקה. "המטרה היא לא לרדוף אחרי הגולשים. זה חסר סיכוי". רדיפה שכזו עלולה לעלות ביוקר דווקא לתובעים. כך קרה לארגון RIAA, המייצג את תעשיית המוסיקה בארה"ב, שתבע בין 2006 ל-2008 אלפי גולשים על הורדת תוכן פיראטי. הגולשים נקנסו באלפי דולרים, והארגון גרף מיליון וחצי דולר. אבל זה היה כאין וכאפס לעומת ההוצאות המשפטיות - 19 מיליון דולר. בארגון ידעו את זה מראש, והמטרה היתה להפחיד את הגולשים. על פי ליכטנשטיין, "גל התביעות הזה רק הגביר את ההורדות, כי הציבור התרעם נגד התעשייה". פרזנטי אומר שהתרחיש הזה אפשרי בהחלט גם בארץ, "אבל מה האלטרנטיבה? לתת לעבירות האלה לקרות? המטרה של זיר"ה היא לא להרוויח כסף, אלא להילחם בפיראטיות. ניהול אכיפה זה לא עסק משתלם, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה כחלק ממנגנון שמירת חוק - גם אם זה עולה כסף. סגירת אתר יכולה לעלות לבעלי הזכויות יותר מהקנס שהם יזכו בו, אבל בטווח הארוך היא תחסוך מיליונים לתעשייה". בעיה של חינוך על אף ההפסדים העצומים של RIAA, יש אמריקנים שהבינו את המסר. א' מספר: "ידידה שלי נסעה לניו יורק והתארחה אצל חבר ששילם 14 דולר על סרט שהוריד. היא צחקה עליו, נכנסה לאתר ישראלי, ובתוך דקות הורידה את הסרט בחינם. הוא היה בהלם, ניתק את המחשב מהחשמל ואמר לה: 'השתגעת? זו עבירה!'" עו"ד פרזנטי סבור כי הבעיה בישראל היא חינוכית. "בתי ספר מקרינים לתלמידים סרטים שהורדו באופן בלתי חוקי. אף אחד לא חושב שזה לא בסדר. צריך לזעוק את זה: אסור לגנוב! אני מתקשה להבין איך חבורה של פורעי חוק מצליחה לקבל דעת קהל אוהדת יותר מבעלי הזכויות, שמשקיעים סכומי עתק". ההתאגדות של גופי השידור ובעלי הזכויות נגד האתרים הפיראטיים אינה עניין של מה בכך. הם לא התאחדו למען הקמה של אתר גדול דוגמת נטפליקס האמריקני, שיספק את כל התכנים שמספקים האתרים הפיראטיים - רק בצורה חוקית ואיכותית, תמורת תשלום סמלי. "לכל חברה יש המון אינטרסים", אומר ליכטנשטיין. "הגופים האלה פשוט לא יודעים איך לעשות כסף באינטרנט. הם צריכים לזנוח את החשיבה התאגידית המיושנת ולהבין שאנחנו חיים בעידן אחר". פרזנטי סבור שההשוואה לארה"ב מוטעית. "אתה מדבר על מדינה עם 300 מיליון בני אדם, שמתוכם 200 מיליון הם קהל פוטנציאלי לתוכן. עבור נתח שוק כזה, ברור שמשתלם להקים פלטפורמת אינטרנט רצינית, אבל בארץ? הקהל הפוטנציאלי מסתכם במאות אלפים, שספק אם כולם יסכימו לזנוח את הפיראטיות תמורת תשלום סמלי. ותשלום סמלי בלאו הכי לא יכסה את ההוצאות האדירות. אין לי ספק שבעתיד תקום פלטפורמה כזאת, אבל יש המון מגבלות חוזיות וכלכליות". "הפיראטים ינצחו" אז מה יהיה הסוף? את Wnet, לפחות לעת עתה, הצליח ארגון זיר"ה לשתק ולהוריד מהאוויר, אך אתרים אחרים ממשיכים להתקיים תחת שמות משתנים. עו"ד ליכטנשטיין סבור שזיר"ה נכנס לזירה חסרת סיכוי: "המלחמה הזאת לא תסתיים. תמיד יש כלי נשק חדשים. גם הגל הזה יעבור, ואחריו התוכן הפיראטי יישאר ברשת בדרכים אחרות. הפיראטיות תמיד תהיה, והשאלה היא אם יצרניות התוכן יוכלו להתאים את עצמן לעולם שבו הן נאלצות להתיר את פרסום התכנים שלהן בחינם".
