המערכת הפוליטית בישראל היא מטבע הדברים מהצעירות בעולם המערבי, אך אין ספק לגבי ההשפעה שלה על החיים של כולנו. השוואה של נושאים מרכזיים בין המפלגות מעלה שורה ארוכה של הבדלי גישות, ערכים ותפיסות. מבחינת האזרח, הדרך היחידה לקבוע כיצד ייראה העתיד היא להצטרף למערכת הפוליטית ולהביע את עמדותיו לפי עקרונות דמוקרטיים.
כמו כן, יש מסלולים שונים שדרכם ניתן להיכנס לפוליטיקה. מאפייני המסלול נקבעים לפי היעד שאליו רוצים להגיע ובהתאם ליכולות האישיות של כל מועמד. הדרך מנטילת היוזמה לכיסא השר לא תמיד פשוטה, והיא מחייבת התמודדות עם אתגרים רבים.
כמה כסף עולה לרוץ לכנסת?
אזרח שרוצה להיכנס לכנסת צריך לקחת בחשבון תקציב של עשרות עד מאות אלפי שקלים, לא כולל הפסד ימי עבודה. גיוס הכספים כמעט בלתי אפשרי ללא רקע של משרה במגזר הציבורי, ולכן מומלץ לבסס את קורות החיים על ניסיון פרקטי ועל יוזמות מוכחות בתחומי ההתמחות הנבחרים.
המתמודדים מוציאים את עיקר הכסף על דלק לנסיעות ברחבי הארץ, רישום כמתמודד באחת המפלגות, החזרי הוצאות לפעילים, העסקת אנשים ביום הבחירות, הצבת שלטים, שליחת דברי דואר ופרסום.
עם זאת, יש אפשרות לרוץ לכנסת בלי להתמודד בפריימריז המוניים שמזוהים עם המפלגות הגדולות. בחלק מהמפלגות יש ועדת בחירה שמונה עשרות או מאות אנשים בלבד. למעשה, נכון להיום רק בליכוד ובמחנה הציוני הרשימה לכנסת נקבעת בבחירות מקדימות. החוקים משתנים בין המפלגות, אבל העקרונות המנחים זהים.

מה מאפיין את המסלול העיוני והמעשי?
יש מכללות שמציעות לימודי פוליטיקה וממשל ומשלבות את ההיבט המעשי והעיוני של תקופת ההכשרה. במסגרת הלימודים ניתן לשלב התמחויות שמסייעות רבות במציאת עבודה במגזר הציבורי, ואף עוזרות לייצר את הקשרים הנדרשים עם חברי כנסת מכהנים, יועצים פרלמנטריים ועוד. תקופת ההכשרה פותחת צוהר לעבודה היום יומית של הכנסת והיא מספקת פרספקטיבה רחבה לדרישות המקצוע.
המסלול העיוני והמעשי מתאפיין בהתאמה לקהל יעד מגוון. גברים, נשים, צעירים ומבוגרים יכולים לשלב את המסלול העיוני של לימודים במכללות ובאוניברסיטאות, עם מסלול מעשי של התמחות, סטאז' ועבודה בפועל.
מנגד, גם כאן מדובר על מסלול שמחייב הקצאת משאבים כלכליים (15,000-30,000 ש"ח בשנה ללימודים במכללה ו-10,000-12,000 ש"ח ללימודים באוניברסיטה), השקעה של זמן והתמדה.
למה אנשים מצטרפים לפוליטיקה?
עוד שאלה מעניינת היא למה אנשים בוחרים להצטרף לפוליטיקה, או מה מניע אותם להשקיע כל כך הרבה מאמצים וכספים. גם כאן קשה לקבל תשובה חד משמעית, כי המוטיבציה מגיעה בעיקר מהרקע האישי של המועמדים.
יש נבחרי ציבור שהגיע לתפקיד הרם בזכות עבודה קשה ורצון אמיתי להשפיע על החברה, לצד מקורבים שרק ידעו לנצל הזדמנויות שניקרו בדרכם. בסופו של דבר, אנשים מצטרפים לפוליטיקה כי מדובר על זירה דינאמית, גמישה, מתגמלת, מספקת ובעלת אופק התפתחות כמעט בלתי מוגבל.
לסיכום, הדרך לפוליטיקה עוברת במסלול הכשרה ייעודי. אפשר להתפקד לאחת המפלגות הגדולות ולרוץ באופן עצמאי לפריימריז, או לבחור מפלגה קטנה יותר ולשכנע את חברי הועד לגבי ההתאמה שלכם לתפקיד. אפשרות נוספת היא לבחור את המסלול העיוני והמעשי, בו תצטרכו ללמוד באקדמיה ולעבור תקופת התמחות. כמו כן, חשוב להישאר ערניים לקשרים שיכולים לעזור ולהשקיע את המאמץ במגזר הציבורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו