הזהירות מוצדקת - אבל אין סיבה לפאניקה

ההודעה של משרד הבריאות אתמול היתה חריגה מאוד ומדאיגה מאוד: כל עשרות אלפי מנות הדם שנתרמו על ידי אזרחי המדינה החל מ־6 ביוני השנה לבנק הדם המרכזי ייבדקו מחדש פעם נוספת כדי לוודא שאין בהן חלילה חיידק פעיל של מחלת העגבת. הבדיקות ייערכו החל מהיום בכ־60 אלף דגימות דם שהוקפאו בבנק הדם הארצי, הבנק שממוקם בשטח בית החולים שיבא בתל השומר ומנוהל על ידי מגן דוד אדום. 

דגימות אלה שהוקפאו שייכות למנות דם שכבר סופקו בפועל, לפי ההערכות - לכ־50 חולים ישראלים, ואשר נשמרות בדיוק לצורך מקרים כאלה שבהם מתעורר הצורך בבדיקת חשש זה או אחר. 

מקור הבעיה הוא בערכת הבדיקה במעבדה אשר השתמשו בה בבנק הדם המרכזי בארץ, שעליה התקבלה בתחילת השבוע הודעה על חשש לתקלה שבגינה הערכה אינה מצליחה לזהות נכון הימצאות של חיידקי עגבת בדם. 

בדיקת חיידק העגבת נעשית באופן שגרתי ושיטתי בבנק הדם, בדומה לבדיקות נוספות לאיתור נגיף ה־HIV שגורם למחלת האיידס, נגיפי דלקת כבד נגיפית ועוד. ההודעה השבוע בבנק הדם התקבלה מהחברה האירית המייצרת את ערכת הבדיקה, לאחר שזוהתה התקלה על ידי הרשות שאחראית לבדיקת איכות שירותי הבריאות במדינות אירופה.

במשרד הבריאות מעריכים כי הבדיקה של כל הבדיקות תארך כמה שבועות, ועוד מעריכים כי הסיכוי שתימצא תרומת דם נגועה בעגבת קלוש מאוד. עם זאת, בשם חובת הזהירות, לא יכולים גם לפסול לחלוטין את האפשרות שהדבר יקרה ומציינים כי גם אם יימצא חולה שנדבק בעגבת בשל מנת הדם, היום הטיפול התרופתי האנטיביוטי נחשב מועיל ויעיל במיגור המחלה.

עם זאת, חשוב לזכור כי בניגוד למה שאולי נדמה, מחלת העגבת (סיפיליס) לא נעלמה או מוגרה מהעולם המערבי ומישראל, ובשש השנים האחרונות יש אפילו עלייה מתונה במקרי המחלה ומתגלים מאות מקרים חדשים בשנה בארץ. 

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2014 התגלו 455 חולי עגבת חדשים, מתוכם 217 חולים עם סבירות גבוהה למחלה פעילה ומידבקת. זאת לעומת שנת 2013, אז התגלו 432 מקרים חדשים של עגבת, ואצל 169 מהם היתה סבירות גבוהה למחלה פעילה. 

מחלת העגבת מועברת בעיקר על ידי יחסי מין, אבל גם באמצעות מגע עם דם נגוע. למחלה יכולות להיות השלכות קשות מאוד עד כדי עיוורון ופגיעה קשה במערכת העצבים, הלב והדם, אולם עגבת ניתנת כיום לטיפול ולריפוי באמצעות אנטיביוטיקה, מכאן שהדאגה של משרד הבריאות אכן מדאיגה - אבל אין להיכנס לפאניקה.

•   •   •

חשש לעגבת: כל מנות הדם מחודש יוני ייבדקו מחדש

החברה המייצרת את ערכות הבדיקה לאיתור המחלה ומחלות נוספות במנות הדם דיווחה למשרד הבריאות על תקלה • במשרד נוקטים אמצעי זהירות, אבל מרגיעים: "הסיכוי להדבקה - קלוש"

כל מנות הדם שהתקבלו בישראל החל מיוני האחרון ייבדקו מחדש מחשש לעגבת, לאחר שהתברר כי קיימת בעיה במנגנון הבדיקה שבו משתמשים בישראל לזיהוי החיידק הגורם למחלה. כך הודיע משרד הבריאות. 

עוד נמסר מהמשרד כי אם תתגלה הדבקה במחלה - יאותר מקבל הדם ויוזמן לקבלת טיפול במחלה.

כלל תרומות הדם בישראל נבדקות לזיהוי מספר מחלות העלולות לעבור בעירוי, וזאת כדי להבטיח את איכות ובטיחות מנות הדם. תרומות הדם נבדקות, בין השאר, לדלקת כבד נגיפית, איידס ועגבת.

בהודעת משרד הבריאות אתמול צוין כי בערב ראש השנה התקבלה הודעה מהחברה המייצרת את ערכות הבדיקה לזיהוי עגבת כי בבקרה שערכה הרשות האירופית על ערכות החברה, נמצאה ירידה ברגישות הבדיקות ולא זוהו 2 מתוך 3 דגימות מאנשים שהיו בשלב מאוד מוקדם של הדבקה בחיידק. לעומת זאת, דגימות שחלף זמן ממועד ההדבקה - זוהו על ידי הערכות כחיוביות. מדובר בערכות שהיו בשימוש החל מ־6 באוקטובר 2016 עד היום.

על פי ההודעה, בשל החשש ננקטו הצעדים הבאים: שירותי הדם עברו אתמול לבצע בדיקות עגבת בערכות של יצרן אחר, ודגימות מתרומות דם שסופקו לבתי החולים, שנמצאות בארכיב שירותי הדם, ייבדקו במהלך הימים הקרובים - מוקדם ככל שניתן - בערכות החלופיות, כדי לאשרר את תקינותן. במקרה שתתגלה תוצאה חיובית, יאותר מקבל הדם ויוזמן לבדיקות נוספות ולהערכה רפואית על הצורך בקבלת טיפול.

במשרד מציינים כי לאור כלל הליכי הבטיחות הננקטים מעבר לבדיקות, השכיחות הנמוכה מאוד של העברת עגבת בתרומות דם - וגם זאת רק בקרב תורמים בפעם הראשונה, המהווים 15 אחוזים מכלל התרומות, והעובדה שהסיכון קיים, אם בכלל, רק במרכיב הטסיות, הסיכון לאירוע של הדבקה הוא מזערי. עם זאת, שירותי הדם נוקטים את כל הפעולות הנדרשות כדי לאתר הדבקה בעבר, ככל שקרתה, ולמנוע אפשרות של הדבקה עתידית. עוד מדגישים במשרד הבריאות כי במהלך השנים האחרונות לא דווח על מקרי העברת עגבת במרכיבי דם, בארץ ובעולם, והסיכוי לאירוע הדבקה בעקבות הדיווח הנ"ל הוא קלוש.

במשרד הבריאות מציינים כי שכיחות גילוי מקרי עגבת חדשים בקרב תורמי הדם המתנדבים בישראל נמוכה מאוד (8:100,000). המחלה מתגלה בדרך כלל בתרומת דם ראשונה, ובשני שלישים מהתורמים המאובחנים מדובר בהדבקה שלא קרתה בסמוך למועד תרומת הדם. הבדיקות מבוצעות נוסף על תשאול קפדני, הנערך לתורמים לפני התרומה.

עגבת מועברת ביחסי מין ונגרמת על ידי חיידק הטרפונמה פאלידום, שמגיב לטיפול בפניצילין, הנחשב יעיל ביותר. החיידק רגיש מאוד לקור ולכן הסיכון להעברתו במנות ומרכיבי דם שהיו בקירור או בהקפאה הוא מזערי. עם זאת, קיים בכל זאת סיכון נמוך מאוד בקרב מקבלי עירוי טסיות, היות שמרכיב זה נשמר בטמפרטורת החדר.

יהודה שלזינגר טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו