המושב האחרון?

המתקפה החריפה של ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, נגד רה"מ ושר הביטחון, לצד איומו של שר החוץ אביגדור ליברמן לפרק את הקואליציה אם הצעת חוק "גיוס לכל" לא תאושר - הגבירו את הדיבורים על הקדמת הבחירות לכנסת ה-19 ממועדן המקורי באוקטובר 2013. גם החלטת סיעות העבודה ומרצ להביא לאלתר לאישור הכנסת הצעת חוק להקדמת הבחירות תרמה לריח הבחירות.

על רקע אווירה זו חוזרים היום הח"כים לפעילות מלאה לאחר פגרת האביב שנמשכה 40 יום. יש ח"כים, כגון יו"ר הכנסת ראובן ריבלין והח"כים יוחנן פלסנר (קדימה), פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) אורי אריאל (האיחוד הלאומי) ודב חנין (חד"ש), הסבורים שהבחירות יתקיימו עוד השנה. לעומתם יש לא מעט ח"כים שסברו תחילה כי בטוח שהממשלה תכהן ארבע שנים ואף יותר. אתמול כבר החלו כמה מהם נזהרים בהערכותיהם, לאור מה שנראה כדנימיקה של הקדמת הבחירות.

גיוס על הפרק

אחד הנושאים המרכזיים שיעסיקו את הכנסת במושב הקיץ (ואולי אף ילהיט את הרוחות) יהיה גיבוש חוק חלופי לחוק טל בנושא גיוסם של בחורי ישיבות לצה"ל. החוק הנוכחי עומד לפוג בסוף יולי, ועד אז על הכנסת לגבש פתרון אחר. כמה סיעות כבר גיבשו הצעות חוק חלופיות. בסוף השבוע אמר שר החוץ בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 כי תוצאות ההצבעה על הצעת חוק "גיוס לכל" יכריעו אם ישראל ביתנו תישאר בקואליציה או תפרוש ממנה. ח"כ קירשנבאום, המקורבת מאוד לליברמן, אומרת כי "כל אזרח חייב לשרת - אם לא במסגרת צה"ל אז בשירות לאומי או אזרחי. אנחנו נציע שמי שלא ימלא את החובה הזו, תישלל זכותו לקבל תמיכות מהמדינה".

גם סיעת קדימה תגיש הצעת חוק "גיוס לכל". ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) שעמד בראש ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, שעסקה ביישום חוק טל, אמר כי "בתיאום עם סיעות אחרות אנחנו מגבשים הצעת חוק שמדברת על חובת שירות צבאי או אזרחי לכולם, כולל חרדים וערבים". לעומת זאת ח"כ זאב אלקין (ליכוד) סבור כי "שינוי דרמטי מיידי לא יפתור את בעיית השירות. לא צריכים ללכת על חוק פופוליסטי, אלא להגיע להסכמה עם המפלגות החרדיות".

מפתיעה מאוד עמדתו של סגן יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת האתיקה ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) שאומר באומץ כי "במקום חוק טל יצטרכו לחוקק חוק חדש שיציע פתרון לבעיית השירות הצבאי או הלאומי. אני סבור שחרדים שאינם לומדים, חייבים להתגייס לצה"ל. אני לא מוכן לתת יד למשתמט גם אם הוא יהודי חרדי".

מופז תחת מעקב

נושא אחר שיעסיק את הכנסת יהיה ההתנחלויות, או ליתר דיוק החלטת בג"ץ לפנות מתיישבים מהתנחלויות שהוקמו על קרקע בבעלות פלשתינית. "אף אחד מאיתנו לא רוצה לראות שמפנים מתנחלים מבית אל, ולכן ננסה למצוא פתרון", אומר ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד). לעומת זאת, ח"כ דניאל בן-סימון (עבודה) מאמין ש"המתנחלים יניחו את הקלפים על השולחן וידרשו מהממשלה לספח ולבנות כמה שיותר כדי להפוך את ההתנחלויות ואת המאחזים לעובדה קיימת. הכנסת תהפוך לזירת חקיקה כדי להסדיר את ההתנחלויות שהוקמו בניגוד לחוק". ח"כ דב חנין מקווה ש"הממשלה תקיים את החלטות בג"ץ ותפנה מאחזים בלתי חוקיים ללא שום התחכמות". ח"כ וקנין סבור ש"אי אפשר להמשיך את ההפקרות שכל מי שרוצה, עולה על גבעה, מקים בית וקורא לזה מאחז. צריכים לאפשר הקמת התנחלויות אבל רק על קרקע של המדינה".

גם נושא תקציב 2013 עשוי להעסיק את הכנסת, ובעיקר את ועדת הכספים, בשל המחלוקת השוררת בין צרכים חברתיים-כלכליים ובין צרכים ביטחוניים. הכוונה לחדש את המחאה החברתית בשל המצוקה הכלכלית ויוקר המחיה בארץ, ומצד שני הדרישה להגדיל את תקציב הביטחון מחמת האיומים מאיראן - עשויות לחדד את המחלוקות.

את האופוזיציה ינהיג ח"כ שאול מופז, ויהיה מעניין לראות אם בניגוד לח"כ ציפי לבני - שכהונתה התאפיינה במעט מאד פעילות אופוזיצונית - תהיה לו היכולת להציג תוכניות חלופיות לעמדת הממשלה בתחומים שונים. ח"כ פלסנר (קדימה) משוכנע כי אצל מופז האופוזיציה תדבר בטון אחר ותקיף יותר: "במושב הכנסת הקרוב נציג סיעה מגובשת שתדבר בקול אחד. קדימה תניף כמה דגלים ותפעל להקדמת הבחירות כדי לצאת מהקיפאון המדיני".

* * *

יו"ר הכנסת:

"הקואליציה תתקשה להסכים על התקציב"

יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, משוכנע גם הוא שמושב הקיץ יהיה האחרון של הכנסת הנוכחית. בשיחה עם "ישראל היום" הוא אומר: "אחד המוקשים העיקריים הוא נושא גיוס בחורי ישיבות לצה"ל או לשירות אזרחי. אם ישראל ביתנו תביא בשבוע הבא את הצעת חוק 'גיוס לכל' לאישור הכנסת למרות התנגדות הממשלה ותשתף פעולה בעניין זה עם האופוזיציה, הדבר עלול להביא לפירוק הממשלה".

יו"ר הכנסת, שהאיץ בשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, לקדם את חוק יסוד: החקיקה (המכונה חוק עוקף בג"ץ), סבור שאין סיכויים רבים לאישורו, משום שחוגים רחבים בימין ובשמאל מתנגדים לחוק בצורה נחרצת. הוא גם מעריך שהקואליציה הנוכחית תתקשה להגיע להסכמה על תקציב 2013, בשל ההתנגשות הצפויה בין צרכים חברתיים וכלכליים ובין צרכים ביטחוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו