60 צלמי פפראצי מחכים מתחת למלון מנדרין, שמביט על ההייד פארק בלב לונדון. צלמי פפראצי הם עניין שבשיגרה סביב המלון היוקרתי, שבו שוכנת המסעדה של השף הסטון בלומנטל, שמארחת סלבס מכל העולם. אבל כולם מודים: טירוף כזה הם לא ראו בתקופה האחרונה.
הסיבה היא, כמובן, הגעתה של ריהאנה למפגש עם עיתונאים כדי לקדם את סרטה "באטלשיפ". איתה אמורים להגיע גם החתיך החדש של הוליווד, טיילור קיטש, ודוגמנית העל ברוקלין דקר. אבל ריהאנה היא סקאלה אחרת.
עיתונאית בריטית שעומדת לצידי בכניסה פותחת בשיחת נימוסים. אני שואל מאיזה עיתון היא, והיא מסמיקה: "מעיתון שיש לו אובססיה לריהאנה". באנגליה ריהאנה היא השם הכי גדול כרגע, בתחום המוסיקה ובכלל. גם ביפן זה ככה, ואחרי שמדברים עם אנשי הסרט, שעלותו נאמדת ב-200 מיליון דולר, מגלים שגם אצלם הזמרת בת ה-24 ניצבת במעמד אחר של פרסום. A ליסט ומעלה.
כולם מתנהגים אליה בכבוד, כמעט ביראה. אבל העיתונאים האירופאים אינם מחויבים בכללי הפוליטיקלי-קורקט האמריקניים, וכבר במסיבת העיתונאים המוקדמת, עיתונאית אנגלייה יורה בלי בעיה את שאלת מיליון הדולר: יש או אין רומן עם אשטון קוצ'ר? הזמרת מברבדוס נראית נעלבת מהשאלה ומתעלמת ממנה באלגנטיות. מאוחר יותר, בשקט, יחמיאו העיתונאים האנגלים לכתבת ששאלה את השאלה. חודש אחרי, קוצ'ר הוא היסטוריה מוחלטת. תמונות של ריהאנה עם ובעיקר בלי בגדים צצות ברשת מדי יום, ההיסטריה סביבה רק הולכת וגדלה. ועכשיו אני עומד לפגוש את ההיסטריה הזו פנים אל פנים.
כדי להבין מה זה אומר הכוכבת הכי גדולה בעולם המוסיקה היום, מספיק להסתכל על העיתונים הבריטיים בימים שלפני ואחרי הנחיתה של ריהאנה. הם מפוצצים בתמונות שלה בכל פוזה אפשרית עד שנדמה שכל רגע של הכוכבת בלונדון מתועד. ככה היא חיה את חייה. "זה לא מפחיד לחיות ככה", היא אומרת, "יותר מפחיד לצלם סרט שבו המצלמות נדלקות לפתע ובום, את בתוך הסיפור ויש לך שורות להגיד". היא אומרת שהיא רגילה לזה, ושבביזנס הזה חשוב "לשמור על החיים האמיתיים שלך והחברים שלך ועל כך שהם יישארו נאמנים לך". העניין הוא שבזמן שאתה מסתובב סביב ריהאנה רבע שעה, אתה שואל את עצמך מה זה בעצם החיים האמיתיים שלה ואיך לכל הרוחות אפשר לחיות אותם-
גברת, את מאחרת
העיתונאים צועדים אל תוך המלון היפה. יש כאן נציגים מכל אירופה, שמחולקים לקבוצות, מחכים למפגש עם הכוכבת. בתור התחלה, היא כמובן מאחרת ב-45 דקות, וזה מעצבן מאוד את העיתונאית הדנית המבוגרת, שנראית מזלזלת בכל הסיטואציה. אפילו העיתונאי ההונגרי אומר ש"אם בסוף ייתנו לנו רבע שעה איתה, זה יהיה מעצבן מאוד".
מתברר שיש קודים מוסכמים במפגשים עם כוכבי העל האלה. יש תמיד כאלה שנעלבים שלא נותנים להם לראיין את הכוכבת לבד, אבל כולם נעלבים שהיא מגיעה לזמן קצר בלבד. וכולם גם משווים זמנים בין הכוכבים: זה נתן 17 דקות, ההוא רק עשר, ואז מצחקקים או מתעצבנים בהתאם. להגיד לכם שמדובר בעבודה עיתונאית משובחת? לא בטוח. מצד אחד, העיתונאים שממתינים איתי לריהאנה יפרסמו השבוע את הראיון המדובר בעיתונים החשובים במדינתם. מצד שני, נו, אתם יודעים.
כחסר ניסיון באירועים האלו, אני מודה שאני נהנה. בזמן ההמתנה לריהאנה אנחנו מדברים עם הבמאי פיטר ברג, דמות מוכרת לחובבי הקולנוע. הוא שיחק בכמה סרטי אייטיז וביים כמה סרטים, בין השאר את "הנקוק". השיחה איתו דווקא יורדת לפרטים שחובבי קולנוע בהחלט יכולים למצוא בהם עניין, ונחזור אליו בהמשך. בינתיים ריהאנה מאחרת, ומפלס העצבים של העיתונאים חסרי הסבלנות עולה. העיתונאית הדנית המבוגרת מרימה את הרגליים על הכיסא. היא לא מרגישה טוב, והיא כבר לא בגיל שהיא צריכה לחכות לכל מיני ילדות פלצניות שהיא כבר אכלה בעבר בלי מלח. היא שואלת אותי אם אני יודע מה מתרחש בלובי, ואני מתנדב ללכת לבדוק. בדיוק כשאני יוצא ללובי צועדים לקראתי ארבעה שומרי ראש אפרו-אמריקנים. אין לי צילום שלהם, אבל אתם יכולים לתאר לבד איך הם נראים: המרפק שלהם בגודל של חדר בדירה ממוצעת בתל אביב. ביניהם מסתתרת בחורה על נעלי עקב ששערה מחומצן, לבושה בשמלה ובלי חזייה.
המאבטחים מחביאים אותה באחד החדרים במלון, וברור לכולם שהיא קודם תעשה טלוויזיה ורק אחר כך תבוא אלינו, עיתונאי הפרינט. השבדי מתעצבן וממלמל משהו על זה שהוא מבזבז יותר מדי זמן על הסרט הזה, ועם כל הכבוד לריהאנה, יש גבול לכל תעלול. הפפראצי בחלון מקיפים את הבניין וגורמים למקבילים הישראלים שלהם להיראות כצלמי אירועים טובי לב. המאבטחים האמריקנים מחייכים, אבל שואלים את הקולגות הבריטים במלון אם יש דרכים אלטרנטיביות להוציא את ריהאנה מהמלון. הבריטים עונים בנימוס שהם צריכים לבדוק ושיביאו את מנהל האבטחה. האמריקנים מחייכים ומתנהלים בכבדות בחזרה אל מפתן הדלת של ריהאנה.
מישהי מההפקה מבקשת להזכיר לנו שריהאנה לא תענה על שום שאלה אישית באשר היא, והיא מבקשת מאיתנו אישור שצלם מטעם ההפקה של ריהאנה ילווה את המפגש כחלק מסרט דוקומנטרי שנעשה על הזמרת. העיתונאית המבוגרת כבר נוחרת בבוז מופגן. לכולם ברור עכשיו שכולנו הגענו ללונדון בשביל 17 דקות עם הגברת. את הפוליצר שלנו כבר נקבל על משהו אחר.
רגליים על הקרקע
ואז היא נכנסת. חמודה להפליא, מלאת קעקועים, משתדלת לשדר זוהר - ומתיישבת בכיסא הצמוד אלי. עכשיו יהיה לי מה לספר לנכדים! אם הם רק יזכרו שהיתה פעם זמרת כזו. האמת, להשלמת הלוק חסר לה צעיף של אחת מקבוצות הכדורגל בישראל, אבל זה כנראה הדמיון שלי. היא פר-חה במידה, מקצוענית להפליא ונראית כמו מישהי שנמצאת בגלקסיה אחרת. מצחיק לראות אותה מרימה את היד, וכבר שני אנשים קופצים כדי לשרת אותה, עוד לפני שחייכה אליהם. אנחנו מפציצים אותה בשאלות, כל אחד מנסה להיות מקורי יותר מהאחר במשימה שהיא מגוחכת להפליא. ריהאנה מתראיינת על הסרט כבר כמה חודשים, ועוד תתראיין כמה חודשים, כך שאת כל הדברים שהיא אומרת לנו היא כבר אמרה, ועוד תגיד. איזו שאלה היא לא נשאלה בשבוע האחרון? ביממה האחרונה? בשעה וחצי האחרונות? אבל ייאמר לזכותה שהיא משתדלת לשמור על רצינות, למרות העייפות.
למשל כששואלים אותה אם היא מודל לחיקוי. "נמאס לי שחושבים שאני צריכה לשמש מודל לחיקוי. למה? זה לא בדיוק חלק מהתפקיד שלי. אני זמרת בת 24, למה אני צריכה לשמש דוגמה לילדה בת 12? למה בכלל מישהו מצפה ממני לדבר כזה? זה לא חלק מהגדרות התפקיד שלי, זה לא משהו שאני מעוניינת לעשות. אלה דברים שהתקשורת מפילה עלי ומצפה שאעשה".
היא מדברת על כך שהיא מאוד נהנתה לעשות את הסרט ומתארת את קבלת הפנים שצפויה לה בפרמיירה בטוקיו. "אין הרגשה כזאת בעולם. באמת. אתה יוצא מהרכב ואתה שומע את הקהל צועק את שמך, וזה סוג של התרוממות רוח ששום דבר לא דומה לה. מובן שאני ממהרת לרדת לקרקע מייד אחר כך, אבל הרגעים האלה מזכירים לי לפעמים למה אני בביזנס".
וריהאנה היא אכן ביזנס מטורף. היא מודה שהיא עובדת שעות רבות ביממה, אבל "אתה תמיד מוצא זמן לדברים שחשובים לך. עובדה שאני מצליחה גם לעשות את המוסיקה שלי וגם להשתתף בסרט הזה". בתיק העיתונות שנותנים לנו היא מתוארת ככוכבת הפופ הגדולה בתבל. היא מצחקקת כששואלים אותה אם אלו המילים שבהן היא היתה מתארת את עצמה. "ממש לא, אני לא יודעת איך בדיוק הייתי מתארת את עצמי. אני בחורה שעובדת קשה".
העיתונאית הדנית מתרככת קצת ואומרת לה שהיא נדהמת לגלות כמה היא נשארת עם הרגליים על הקרקע למרות גילה הצעיר. "תודה", מעפעפת ריהאנה בעיניה ומדקלמת את כל הדברים שהיא אמורה להגיד במענה לשאלה הזאת, "זה מאוד מחמיא לי. אבל זאת העבודה שלי. אנשים אומרים לי את זה הרבה, שהרגליים שלי על הקרקע, אני חושבת שזאת הדרך היחידה לעשות את הדברים. כשנפגשנו עם אנשי הצי האמריקני הם מאוד התרגשו לראות אותי, אבל מהר מאוד הם הבינו שאנחנו רואים בהם את הגיבורים האמיתיים, הם האנשים שצריך להעריץ. כשעבדתי עם אחד החיילים על הסרט הזה, הוא התעלל בי. ממש התעלל בי. לא היה לי כוח יותר לעבוד איתו, אבל הבנתי שאלו הם החיים שלהם".
הצי האמריקני אכן זוכה בסרט לכבוד רב. ריהאנה משחקת את ריקס, חיילת קשוחה שיודעת גם לירות וגם להשתמש בנשק קר. לא תפקיד גדול, מן הסתם, כמו האם המייסדת מדונה - גם לא התפקיד האחרון שלה על המסך הגדול. "אני מתכוונת לנוח קצת ממוסיקה ב-2012, לבדוק סאונד חדש עבורי ולנסות להשתלב בעוד סרטי קולנוע. ברור לי שאני אקליט עוד אלבום".
האופרציה סביבה ממשיכה לזמזם. מסמנים לה שתיכף צריך לסיים ולהמשיך הלאה לעוד צילום, לעוד ראיון, לעוד פגישה. הבחורה הצעירה הזאת מכרה לא פחות מ-47 מיליון וחצי סינגלים, מה שהפך אותה להכי נמכרת בהיסטוריה הדיגיטלית של המוסיקה האמריקנית. ועדיין, כמו שקורה עם כל מיני כוכבות פופ בסדר הגודל שלה, מה שמעניין את העיתונאים הוא כמובן עם מי היא יוצאת. היחצנים שלה מתעצבנים מזה שנשאלות שאלות אישיות, על אף האיסור החמור. אבל ריהאנה מצליחה להסתדר בכוחות עצמה: "אם אני צריכה להאמין לעיתונאים, אז אני יוצאת כל יום עם גבר אחר, ונמצאת בקשר עם כמה גברים בו בזמן. אני רווקה, חיה חיים של רווקה, וכרגע אני לא בקשר עם אף גבר. יש לי החברות הטובות שלי, שאיתן אני אוהבת לצאת לבלות. אמנם לא פשוט בשבילי לצאת לבלות או סתם ללכת לים, אבל הן חברות שאפשר להתייעץ איתן על כל דבר שבעולם, למשל איזה לנז'רי ללבוש לפני שאני יוצאת לדייטים". היחצנים לא מתים על התשובה הזאת, אבל לכו תגידו לבחורה שמביאה הביתה 29 מיליון דולר בשנה מה לעשות ומה להגיד. אחרי הראיון החלו לרוץ שמועות על כך שריהאנה בכלל יוצאת עכשיו עם בחורה, ושהקשר שלה עם המאמנת האישית שלה לקראת הסרט, ג'קי, הוא יותר מחברות ממש טובה: "היא חתיכת קשוחה אמיתית. היא עבדה איתי קשה מאוד. היא אומרת שאני קשוחה, אבל היא קשוחה. היא העבידה אותי".
אחת משלנו
בשלב מסוים ברג הבמאי נכנס להגיד שלום ולתת לה בוסה רטובה במיוחד על הלחי. הוא איש מעניין, ברג, אפשר לדבר איתו על קולנוע. הוא מספק לא רק את המלל הרגיל של מפגשים מהסוג הזה, שבהם במאים כמוהו צריכים לתרץ על מה ואיך שפכו כל כך הרבה כסף. אף שמדובר בסרט מדע בדיוני בלי שום חידושים דרסטיים, יש משהו מעניין בניהול של אופרציה כזאת עם כל כך הרבה כוכבים. הוא, כמובן, מדבר על מה שכולם רוצים לשמוע: "היה מדהים לעבוד איתה. היא אמרה כל הזמן שנחמד לה שבפעם הראשונה בקריירה שלה מחליטים עבורה, שאומרים לה מה צריך לעשות, שהיא חלק מצוות. היינו באיזה חור וצילמנו, והיא יושבת בקרוואן הלא מהודר שלה וקוראת ספר. שאלתי אותה אם הכל בסדר, והיא ענתה שכן. צריך לזכור שזמרות לאורך ההיסטוריה היו שחקניות די טובות, וזה נובע מהעובדה שיש להן ניסיון בהופעה. ריהאנה עולה בכל ערב לשיר, מצלמת קליפים, יש לה ניסיון בדברים האלו. לדעתי היא באמת עשתה עבודה טובה".
הסרט, כפי שכבר הבנתם, מתרחש בים. הצי האמריקני עסוק בו במלחמה נגד פולשים מכוכב אחר, שעושים רעשים מפחידים "שהם שילוב של מקדחת רופא שיניים ורעש של מכונת סי.טי", מסביר ברג. נו שוין. ברג גם יודע לספר שריהאנה היתה לא פחות קשוחה מהכפילה שלה והתעקשה לעשות הכל בעצמה. האמת, אני לא חושב שהוא מורח אותנו. הדימוי של הבחורה בעולם המוסיקה העולמי הוא של אחת שכבר שנים עובדת הכי קשה בשני מישורים: על הבמה ומחוצה לה, כמנהלת קשוחה על אף גילה הצעיר. זו הפעם הראשונה שהיא משחקת בתפקיד גדול בסרט קולנוע, וחלקים גדולים ברחבי העולם אמרו שעברה את טבילת האש הראשונה בהצלחה אמיתית. הפתיחה בקופות באירופה היתה חזקה למדי, אף על פי שהמבקרים די קטלו את סרט הפעולה העתידני - "שילוב בלתי אפשרי כמעט של 'שודדי הקריביים' ו'רובוטריקים'".
אבל שום דבר לא עוצר את היסטריית ריהאנה בעולם, ומספיק לשמוע את כוכב הסרט טיילור קיטש מדבר עליה כדי להבין במה מדובר. "אני יודע שאתם רוצים לשאול אותי עליה, וזה בסדר. מאז שסיימנו לצלם בסוף השנה שעברה אני עונה על שאלות שקשורות בה. אני עוד אספיק לענות עליהן גם ביפן, ואם אני זוכר נכון, גם באוסטרליה. זה לגיטימי שאתם העיתונאים עוסקים בה, היא כוכבת ענקית. אבל היא גם אישה נחמדה מאוד, שהיה נפלא לעבוד איתה". ובחזרה לריהאנה, שלא עושה קולות שבא לה ללכת, למרות שהמאבטחים כבר חושבים על כאב הראש שמצפה להם. כשאני מקשה בנוגע לקריירה קולנועית מול זו המוסיקלית, היא רומזת שהכיוון הוא באמת קולנוע: "החוויה של צילום 'באטלשיפ' היתה מעל ומעבר לציפיות שלי. כמו שאמרתי לכם, היה משהו מפחיד בלבוא לסט בכל בוקר. לא מפחיד כמו לעלות לבמה כי שם זה משהו אחר. אני, כמובן, מתרגשת בכל פעם שאני עולה על במה אבל לפחות את זה אני מכירה. אבל עכשיו אני גם יודעת להתמודד עם הפחד זה".
אחר כך העיתונאיות שסביבנו מחמיאות לה על כך שהיא אישה עצמאית שעומדת על שלה ומפרנסת את עצמה, ושזה מסר מעולה לעולם. לישראל, אם אתם שואלים, היא כנראה לא תגיע בקרוב, כי כשהיא הגיעה הנה לבלומפילד זה היה באמת בדקה ה-92 וחצי, רגע לפני שהפכה לכוכבת כל כך לוהטת.
ממש לפני שאנחנו נפרדים ממנה, העיתונאית המבוגרת פתאום מרגישה נפלא, מזנקת מהכיסא ומדהימה את כולם כשהיא שולפת מצלמת פוקט ומבקשת להצטלם עם הכוכבת. "אולי לי את לא אומרת הרבה, אבל בשביל הדור הצעיר זו תהיה תמונה נפלאה למזכרת", היא מתרצת ומצטנפת אל תוך הזמרת המחויכת. הנה יש לה עוד רגע עיתונאי בלתי נשכח שהיא תיקח איתה חזרה לארצות הקור.
אחר כך ריהאנה מצטלמת שוב, והמאבטחים מתארגנים ליציאה. "יש דלת אחורית למלון-" שואל שוב אחד האמריקנים, והבריטי אומר לו שבוודאי. "והצלמים יודעים שיש דלת אחורית כזאת-" האנגלי עונה שסביר להניח שכן. אין לי מושג איך נפתרה הבעיה הזאת, אבל כשיצאתי אל המדרכה הצלמים עדיין התגודדו שם, מעין מפגש מחזור ענקי של אנשים שמחכים שהזמרת הכי גדולה בעולם תזרוק להם עצם.
"העולם בטירוף ריהאנה", מסביר לי צלם נחמד אחד כשאני אומר לו שלדעתי היא תיכף תרד. "אני יודע שהיא סובלת כשהיא מגיעה לאנגליה כי אנחנו באמת הכי קשוחים איתה בעולם. אבל אין מה לעשות, ריהאנה היא הדבר הכי מוכר כרגע בעולם הבידור".
בטיסה לארץ אני קונה כמה מגזינים ומעיין בהם. ריהאנה, מתברר, מספקת תשובות דומות לכל המראיינים בכל מקום. ראיון אחד היא אפילו הספיקה לפוצץ לאחר ששוב שאלו אותה שאלות על אהבה. אחרי היום הזה במלון המהודר, הכל נראה כמו הצגה אחת גדולה, מתוזמנת היטב, של הקונצרן הכי מדובר בשואו ביז העולמי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו