"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

והיא שעמדה

אולפן ליגת העל בכדורגל, ערוץ הספורט, שבת 20:00

0
"אולפן ליגת העל בכדורגל". בישיבה זה יותר אינטימי ונוח ,
"אולפן ליגת העל בכדורגל". בישיבה זה יותר אינטימי ונוח

פעם היה מושג כזה "כיסא המגיש". הוא היה מתיישב על כיסאו המפואר, נשען מעט לאחור, מישיר מבט לטלפרומפטר וכובש אותנו בישיבה. לפעמים במכנסיים קצרים וכפכפים שהוסתרו מאחורי שולחן. אבל היום יש טרנד חדש - הגשה בעמידה. התזוזות נועדו ליצור תחושה של התרחשות, לבלבל את הפריים הסטטי של אדם המדבר אל המצלמה ולספק איזה וייב צעיר וחדשני.

אבל נסו רגע לדמיין שיחה עם אדם עומד לעומת אדם יושב, ותבינו איזה קונספט אינטימי ונינוח יותר. הרי מי האנשים שעומדים כשהם מדברים? מורים או מרצים, פוליטיקאים שנואמים, גנרלים שיוצאים לקרב ובעיקר כאלה שאמורים לשדר סמכות. אה, וגם מגישים בערוץ הספורט.

האולפן המקדים למשחק המרכזי בליגת העל שודר כולו בעמידה. וכך קיבלנו את מודי בראון עומד בצידי הדשא, חנוט בחליפה ומקשקש למעלה משעה (במצטבר) עם העומדים האחרים - ניר קלינגר, שדרניות הקווים ושדרי המשחק. מתכון בטוח לאובדן ריכוז, עייפות וחוסר נוחות. כשהכל נגמר הוא העביר את השידור לאולפן שער השבת - וגם שם לא היה אפילו כיסא אחד. די צפוי, אחרי שהערוץ העמיד באולפן את מאיה רונן בהריון מתקדם לאורך כל האולימפיאדה.

אז בסדר, הבנו שאתם אוהבים לעמוד. זה ספורטיבי ומשדר איזו סמכותיות שלכאורה חסרה בערוץ, אבל כל מי שהיה אי פעם באיצטדיון יודע שנעמדים רק כשיש סיכוי לגול. ועכשיו תתיישבו, אתם מסתירים.

מהרשת לקופסה

שותפים, HOT קומדי סנטרל, חמישי־שישי 22:30

כמו שהווידאו הרג את כוכב הרדיו, כך האינטרנט איים להתנקש בכוכבי הטלוויזיה. כתוצאה מכך החלו הערוצים בולעים לתוכם כל מה שרק עושה סימני פופולריות ברשת. המציאו לנו רצועות כמו "הצינור" ו"חי בלילה", תוכניות האקטואליה בוחרות אייטמים לפני כמויות הלייקים, וגם הצלחות מוכחות כמו "ארץ נהדרת" וסדרות ריאליטי מגייסות לשירותן אנשים חצי אלמונים עם עשרות ומאות אלפי עוקבים.

באינטרנט אין גבולות. זה יתרון עצום, אך גם מכשול לא קטן. החופש המוחלט ליצור משהו מבלי שאיש יתערב לך בתכנים, יקבע לך מסגרת זמן ושידור או יחייב אותך לשלב סלב אורח וטאלנט של הזכיינית, עלול להיות מתעתע. לא כל סידרת רשת בנויה להפוך לסידרת טלוויזיה, לא כל כוכב מקלדת יכול להחזיק תוכנית. "שותפים", שעלתה בסוף השבוע בהוט, היא סידרת רשת שהתחפשה לסיטקום טלוויזיוני המנסה בכוח להיות "ברוד־סיטי" הישראלית. גיבוריה הם שתיים מאושיות הפייסבוק הפופולריות בארץ - הסטנדאפיסטים חן מזרחי, שסוחב איתו כמעט 300 אלף עוקבים בפייס, וגדי וילצ'רסקי (עידן מור) עם 225 אלף. הסידרה מתרחשת רובה בלוקיישן אחד, הסלון של חן, שם הוא מצלם סרטונים לפייסבוק ועובר חוויות מופרכות עם שותפיו המתחלפים ועם חברו הטוב ששורץ בסלון בתחתונים. וזהו. לא תמצאו תחכום או סצנות מורכבות, ולא עומק בדמויות. העלילה קופצנית, וברור שכל ייעודה הוא רק לשרת את הפאנצ'ים לפני שהיא נבלעת לתוך חור תסריטאי שחור. כבר שנים קיימת בארץ דוּדא לסידרת סטלנים קלאסית, אבל לא כל אחד הוא סת' רוגן או אילנה גלזר, ומה שיכול לעבוד כמערכונים קצרים ויראליים מתרסק כשהוא מנסה להציג את עצמו כסיטקום פורץ דרך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר