זה הופיע לפני כחודש באתר האינטרנט החרדי "בחדרי חרדים", ונחשב לחריג אפילו בקנה מידה של אתר הנחשב פתוח, שאינו כפוף ישירות לרבנים אך כזה שכן מבקש לשמור על הרוח החרדית (חלקים באתר אף מזהירים שהגלישה בהם היא לנשים בלבד כיוון ששם, ורק שם, יש תמונות של נשים).
מדובר במאמר מערכת חריף שנפתח במעין "טיזינג" לקוראים על אודות פרשת תקיפה חדשה שתיחשף בקרוב, ומסתיים במסר חד־משמעי: "אי אפשר יותר לשתוק. אי אפשר יותר להתעלם. לא תרצח!" במאמר כתוב כי מדובר שוב ב"מקרה קשה של תקיפה במשפחה, שוב מקרה קשה של אדם ממשפחה מוכרת, שוב מקרה של שיטתיות, שוב מקרה של ניסיונות השתקה וטיפולים על ידי יועצים לא מוסמכים", וכותביו מוסיפים כי "בחדרי חרדים" יביא את הדברים בצורה המבוקרת והמותרת, וזאת בעיקר כדי להעביר את "המסר להורים להיזהר. והמסר לפושעים - להיזהר".
ואכן, בחודשים האחרונים יש צירוף מקרים מבהיל של מקרי פגיעות והטרדות מיניות בציבור החרדי. רק השבוע נעצר חשוד בתקיפה מינית של בחורי ישיבה, ובאותו היום נתפס אברך שהטריד ילדה בת 7, ותמונתו פורסמה בחדשות. עוד לפני כן נעצר עובד בכיר בארגון התנדבות שנחשד בביצוע עבירות במטופלות, וכל זה כשמעל מרחף כתב האישום החמור נגד הרב ברלנד, החשוד בהטרדת בנות בחסידות שאותה הנהיג.
ריבוי המקרים הוביל לנקיטת צעדים חריפים. במחוז החרדי במשרד החינוך יצרו תקן חדש: ממונה ואחראית לנושא תקיפות, פגיעות ומעשים במוסדות חינוך חרדיים. אפילו הרב הראשי לישראל דוד לאו פירסם איגרת מיוחדת שבה הוא קורא לציבור החרדי לא לטאטא מקרים שכאלה מתחת לשטיח.
מודיעין קרוב לבית
בציבור החרדי תוהים מה גרם לריבוי המקרים. האם אכן יש מקרים רבים יותר או שכלי התקשורת החרדיים אזרו אומץ? האם מדובר בחלק ממה שמכונה "פגעי הטכנולוגיה" או שהרבנים פעלו להגברת המודעות ושלח את חסידיהם למשטרה?
יו"ר משמרת הקודש והחינוך, הרב מרדכי בלוי, טוען ש"הציבור החרדי גדל דמוגרפית, ואיתו גדלים גם האחוזים של העשבים השוטים". עם זאת, הוא מבהיר כי "יש גם יותר מודעות במערכות החרדיות. הורים, מורים, מורות וגננות מקבלים הדרכה כיצד לזהות בעיות, ויש גם אנשי מקצוע שמכוונים".
לדבריו, "זה לא נכון שרבנים משתיקים פרשיות, זה נכון שהכל עובר דרך הרבנים אבל הרבנים רגישים לדברים האלה. אם אדם רוצה להגיש תלונה על חברו בטענה שבהליך עסקי הוא גנב ממנו או גרם לו עוולה, הוא הולך לרב ומבקש רשות לפנות לערכאות כי באותן ערכאות לא דנים על פי דיני תורה. גם במקרים של הטרדות פונים לרבנים שמבררים את אמיתות הדברים ושלא מדובר בניסיון לחסל אדם על רקע סכסוך משפחתי או עסקי, כי גם בזה כבר נתקלנו. ברגע שמתברר שזה נכון, לא רק שהרבנים מפנים למשטרה, הם גם מלווים את המתלוננים לשם. יש אפס סובלנות למקרים כאלה".
פרשנות מעניינת אפשר לשמוע גם במשטרה. גורם בכיר המעורה בסוגיה מספר כי "אנחנו בראשיתה של דרך מסוימת, יש הרבה יותר מקרים שיוצאים החוצה בשיתוף הקהילה והרבנים. פעם מקרים רבים היו מגיעים מפעילות שלנו, והיום אנחנו מבצעים לא מעט בדיקות לאחר שקיבלנו מידע מתוך הציבור החרדי. הקהילות החרדיות מבינות שהמשטרה היא הפתרון הטוב ביותר ברוב המקרים".
מבחינת הנתונים היבשים, טוענים במשטרה כי "ריכוז המקרים שקרו בשנה האחרונה בציבור החרדי לא חורגים מהממוצע הארצי שקיים בכלל האוכלוסייה, אבל עדיין יש שינוי. ראשי הציבור החרדי והציבור עצמו הבינו שיש תופעות מסוימות שרק המשטרה מסוגלת לטפל בהן. יש מקרים שבהם פדופיל או אדם שמטריד כמה פעמים נשלח להגליה או לטיפולים, והם מצליחים למנוע את המעשים רק לתקופה קצרה. שיתוף פעולה בין המשטרה לרבנים יכול ליצור טיפול טוב יותר במקרים כאלה".
גם במשטרה מספרים על השינוי שחל באופן הטיפול בהטרדות ההולכות וגוברות. "ראשית, יש פעילות הסברתית רחבה יותר למחנכים, למחנכות, לרבני ערים ולקהילות. שנית, גויסו חוקרים וחוקרות חרדים וחרדיות למשטרה, מה שיוצר קירבה נוחה יותר במקרים של תלונות על פגיעות מיניות. החוקרים באים מאותו רקע, דוברים את אותה השפה, מבינים את הצורך בדיסקרטיות, וזה יוצר שיתוף פעולה מצוין".
לדברי הגורם במשטרה, גם בציבור החרדי הבינו את הנזק העצום של הסתרת מקרים של פגיעות מיניות. "בשכונות חרדיות שבהן מתגוררות משפחות ברוכות ילדים יכולים להיות 100 ילדים בכל בניין, פגיעות עלולות להפוך להמוניות אם לא עוצרים אותן והציבור החרדי מבין את זה ופועל נגד זה".
"לא חיים באינטרנט"
אחת השאלות המרכזיות בסוגיית השינוי ביחס לפגיעות מיניות היא השפעתם של כלי התקשורת החרדיים. אלו הממוסדים, דוגמת "יתד נאמן" ו"המודיע", לא עוסקים לחלוטין בנושאים הללו. השינוי מורגש בעיקר באתרי האינטרנט החרדיים וגם בעולם הרשתות החברתיות.
"יש מדיניות חדשה אצלנו שאומרת להציף את הנושא הזה", מספר עורך אתר "בחדרי חרדים" מני גרא־שוורץ, "זה לא רק לדווח על המקרים, אלא לגרום למודעות לבעיה הזו, ולהביא לידי כך שהעניין ימוגר, יטופל, שיוגשו תלונות, שיטפלו בבעיות, שלא יתעלמו מזה ולא ימשיכו הלאה. הערנו את הנושא בצורה מקצועית, במאמרים, בפרשנויות. עשינו מזה ממש קמפיין שמייצר לחץ חברתי ושמבהיר שמפסיקים להגן על אלו שפוגעים, וגם אלו שפוגעים יידעו שהדברים יתפרסמו וייזהרו יותר. יש ציווי 'וביערת הרע מקרבך', צריך לבער את הנגע הזה, אין אדם חרדי שלא מזדהה עם המסר הזה".
לעומת זאת, הרב בלוי טוען כי "הציבור החרדי האמיתי לא חי באינטרנט, לא מעניין אותו 'כיכר השבת' או 'בחדרי חרדים', ביומונים שהם קוראים לא כתובה מילה אחת על הדברים האלה".
ושבתאי גרברצ'יק, דובר המשטרה לתקשורת החרדית, מסכם: "התקשורת החרדית לא מתעסקת ב'צהוב' אלא בחשיפה ובהוקעה. זו עוד פלטפורמה שיכולה לסייע במאבק נגד התופעות הללו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו