אולימפיאדת ריו תסתיים מחרתיים, והמשלחת האמריקנית תחזור עטורת מדליות, בעיקר מזהב. מייד גם יחזרו אורות הזרקורים לבחירות לנשיאות, כש"מדליית הזהב", שתוענק ב־8 בנובמבר, לדונלד טראמפ או להילארי קלינטון, מעניינת את האמריקנים לא פחות ממדליות הזהב של מייקל פלפס וסימון ביילס. המשחקים האולימפיים לא היו אלא הפסקה קצרה של הסיפור הלוהט ביותר בעולם, אם למישהו היה בכלל ספק.
אם בעתיד תיעשה גירסה מחודשת לסרטו הנפלא של מל ברוקס, "ההיסטוריה המטורפת של העולם", אפשר להכניס לתסריט קטעים ממערכת הבחירות הזו, שתיזכר (גם אם טרם הסתיימה) כאחת המשוגעות שידע העולם. רק קולו של הקריין, אורסון וולס, יחסר לצופים.
בינתיים שני המועמדים חוטפים. טראמפ מהתקשורת הליברלית התוקפנית, וקלינטון מהתדמית של עצמה - היא מתקשה להצטייר כדמות שתוביל את אמריקה להישגים. וברקע הסקרים: דמותו של טראמפ אמנם התנוססה על שער מגזין "טיים", כשהיא נמסה עקב צניחתו בסקרים, ומנגד
העיתון "וול־סטריט ג'ורנל" הגדיר את קלינטון כמועמדת הכי לא פופולרית השנייה בהיסטוריה. המזל הגדול שלה הוא שטראמפ הוא האיש שמקדים אותה.
באופן פרדוקסלי, הראשון מחזיק את השנייה בחיים, ולהפך. קלינטון מנצלת זאת עד תום. את עצמה היא לא מצליחה למכור, ולכן הפכה את מערכת הבחירות למשאל עם סביב דמותו של טראמפ. הוא, לעומתה, ריכז תחילה סביבו את תשומת הלב, אך יש להניח שהיה מוותר על כותרות רבות שבהן זכה מאז הוועידה הרפובליקנית ביולי.
טראמפ מבין כי לא נשאר לו הרבה זמן להוביל למהפך בסקרים, ובעיקר בחשוב שבהם - יום הבחירות. השבוע הוא הודיע על שינוי גדול בצוות הקמפיין, כשמינה את סטיב באנון למנכ"ל החדש וקידם את הסוקרת קליאן קונוויי למנהלת הקמפיין. לרשת ABC אמר כי המגויסים החדשים הם "אנשים נהדרים, ווינרים, אלופים - ואנחנו צריכים לנצח". עוד יודע המועמד הרפובליקני כי הבחירות הן סביבו, ולכן חובת ההוכחה היא עליו, גם אם קלינטון נתפסת כאחראית למחדלים רבים של הממשל הנוכחי ובעיקר כ"שקרנית". היא יכולה להמשיך לשייט בהילוך ראשון ולהציג עצמה כמנהיגה אחראית ובעלת ניסיון - זה אמור, מבחינתה, להספיק לניצחון.
על טראמפ להמציא עצמו מחדש. הוא חייב להיות כן עם העם האמריקני ועם התקשורת. עליו לצייר את קלינטון כעבר ואת עצמו כתקווה. הוא צריך להיות החידוש, השינוי וכמובן להיתפס כאמין, בניגוד לקלינטון של פרשת האי־מיילים ואירועי בנגאזי. ערב שלושת העימותים הדרמטיים והמכריעים, עליו לזנוח את ההתקפות ולהיפתח.
המהפך האנושי
רבים החלו להספיד החודש את סיכוייו של טראמפ להגיע לבית הלבן. הגדילו לעשות ב־CNN, שפירסמו השבוע (באתר האינטרנט) מאמר שכותרתו "כיצד טראמפ מתכונן להפסד?" רבים ראו בהודעה של טראמפ הודאה בהפסד, כי התקשורת אחראית לסקרים הלא מחמיאים, וכי אלמלא התקשורת היה מוביל כבר ב־22%.
אבל הוא לא מרים ידיים ומחפש פתרונות, כשאחת הבעיות הגדולות היא מול חלק מהבוחרים במחנה שלו. הוא חייב לזכות בבסיס הרפובליקני, ולכן עליו למצוא נוסחה חדשה ולא קלה - כיצד להמשיך להקסים את הקהל הרפובליקני בהצהרות ססגוניות ומיליטנטיות, בלי להפחיד קהלים חדשים? כשהוא נמצא תחת אש התקשורת הליברלית, שמזכירה את קשריו עם רוסיה, טראמפ צריך להבין שהמשך המתקפות על קלינטון כבר לא יספיק, אך עדיין צריך לקוות שהעננות שמעל ראשה תתרום לו.
המועמדת הדמוקרטית אינה תמימה. היא מוצגת כחמדנית בכל הקשור לפעילות העמותות שלה. רק השבוע ב"פוקס" חשפו עסקאות תמוהות בין חברה ניגרית לקרן של הקלינטונים. על פי הדיווח, עם עזיבת קלינטון את ממשל אובאמה, מחלקת המדינה רכשה נכס בניגריה, מתורם כבד לקרן קלינטון. הזוג אף הוגדר ב"טיים" כ"זוג הראשון של גיוס כספים".
הילארי קלינטון. המועמדת הדמוקרטית אינה תמימה, ומוצגת כחמדנית בכל הקשור לפעילות העמותות שלה // צילום: אי.פי
מהסיבה הזאת הבחירות עדיין לא סגורות, אך מצבו של טראמפ, כאמור, לא פשוט. הוא מקווה שנאומו השבוע באוהיו, בנושא דאעש, יבוא לידי ביטוי בסקרים, כשעיקר דאגת צוות הקמפיין שלו נתון לסקרים במדינות המתנדנדות. באוהיו, פלורידה, פנסילבניה ווירג'יניה התוצאות לא מחמיאות במיוחד לטראמפ - והן אלה שיכריעו את הבחירות.
בינתיים הצוות של קלינטון מזהה הזדמנויות. למדינה דרומית ושמרנית דוגמת ג'ורג'יה נשלחה תגבורת למנהלי הקמפיין המקומי, כיוון שהסקרים שם מלמדים על אפשרות לניצחון דמוקרטי. טראמפ ניצח שם בפריימריז הרפובליקניים, בגדול, אבל כעת אם הנתונים תואמים למציאות, הוא זקוק לשינוי - ומהר.
על טראמפ להסתכל לאחור ולהתעודד. ההיסטוריה הפוליטית של הקלינטונים ידעה עליות ומורדות, גם בארקנסו, שבה שירת ביל כמושל, וגם בבית הלבן - והם עדיין ידעו למנף עצמם. משהו חייב להזכיר לטראמפ את פרשת ג'ניפר פלאוורס מ־1992, אותו רומן שהתפוצץ במהלך קמפיין הבחירות שבו התמודד ביל קלינטון לראשונה לנשיאות. שלושה ימים אחרי שהתפוצצה הפרשה הזוג קלינטון התייצב לתוכנית "60 דקות" ושם את הדברים על השולחן. ביל הכחיש חלק מהטענות, אבל קיבל אחריות. הזוג דיבר אז באופן גלוי ביותר ונראה פתאום כמו הזוג האמריקני הממוצע. העם אהב את זה, ביל קלינטון התאושש בסקרים והמשיך כל הדרך לבית הלבן.
אותו ראיון היה כרטיס הכניסה של הקלינטונים ללב האמריקנים, וזה בדיוק מה שטראמפ צריך היום. האנושיות היא מרכיב חיוני למי שרוצה להיות נשיא ארה"ב, ועד עתה שני המועמדים לא השכילו לייצרה. אך בעוד דומה שקלינטון לא מסוגלת להשיגה, טראמפ יכול - אבל זה דורש מאמץ, כמו כל דבר במירוץ הקשה הזה.
שאלת המיעוטים
בעולם עקבו בעניין רב אחר נאום טראמפ שעוסק בטרור. בישראל עקבו בעיקר אחר הצהרותיו בנושא שיתוף הפעולה של ארה"ב עם בעלות בריתה (טראמפ גם לא שלל שיתוף פעולה עם נאט"ו). טראמפ גם הבהיר כי הוא מאמין בשיתוף פעולה עם רוסיה, וכמובן תפס כותרות, אך יש להבין שעבור האמריקני הממוצע, רוסיה היא עדיין בריה"מ.
מנגד, קלינטון לא תוכל לתקוף בעימותים את טראמפ על כך, כיוון שהיא עצמה חתמה על אתחול (שנכשל) היחסים עם רוסיה ב־2009. כמו כן, ממשל אובאמה משתף פעולה היום עם הרוסים, לפחות בתוכניות לקרב האחרון נגד המורדים בחאלב. ואם הוזכרו העימותים, גם כאן טראמפ צריך לנקוט אסטרטגיה, כי ניצחון בעימות אחד או שניים לא בהכרח יספיק. להזכירכם, ב־2012 מיט רומני פירק את ברק אובאמה בעימות הראשון, הפך את הסקרים לטובתו - אבל קרס בהמשך.
לצד כל ההתעסקות במדיניות החוץ, יש לשים לב למתרחש היום בארה"ב במדיניות הפנים, ובעיקר לפנייה למיעוטים. לאחרונה דווח כי הרפובליקנים בעידן טראמפ מאבדים קולות היספניים רבים. סיבה גדולה לדאגה עבור טראמפ כמו גם עבור המועמדים הרצים לקונגרס.
אי אפשר לתכנן היום בארה"ב מערכת בחירות בלי להתחשב בקול ההיספני הדומיננטי. אם לטראמפ יהיה קשה להשיג קולות בקרב הקהל האפרו־אמריקני, הרי בקרב ההיספנים הקרב על הקולות לא אבוד. מדובר בקהל שמרן, שלא בהכרח נוטה למדיניות הליברלית של הדמוקרטים, גם בנושא הדת.
בעיתון "וושינגטון פוסט" פורסם השבוע מאמר נרחב, שכותרתו ביטאה את המצב: "הגישות של קלינטון וטראמפ לסוגיית האפליה על רקע גזעי מייצגות את השסעים באומה". כך, למשל, המועמדת הדמוקרטית נוכחה לדעת כי הכפילה את כוחה בקרב המצביעים מקרב המיעוטים, בעוד המועמד הרפובליקני הבחין כי לא ניזוק כלל בקרב הגברים הלבנים.
הרקע הגזעי הסעיר השבוע את ארה"ב שוב, גם מעבר לכותרות העיתון, כשצעיר שחור, חשוד, נורה על ידי שוטרים במילווקי. במקביל הגיע טראמפ לעצרת בעיר הלבנה מאוד ווסט בנד שבמדינת וויסקונסין, מרחק קצר ממילווקי. הוא גם מצא זמן להיפגש עם אנשי החוק במקום, במטרה לבטא בפניהם, ובעיקר בפני העם האמריקני, את המחויבות שלו לחוק ולסדר או אם תרצו, להציג עצמו כמועמד "החוק והסדר" של בחירות 2016.
בנאומו בווסט בנד אמר כי הביקורת שהושמעה לאחרונה נגד השוטרים רק מקשה עליהם לבצע את עבודתם. "האלימות, המהומות וההרס שהיו במילווקי הם התקפה נגד זכותם של כל האזרחים לחיות בביטחון ובשלום", אמר טראמפ והבהיר שאין לבקר את השוטרים על חשבון קורבנות הפשע.
הוא גם הצהיר שחייבים לשקם את החוק והסדר במדינה, ואף פנה לקהל האפרו־אמריקני, תוך כדי שהוא מאשים את קלינטון ואת הדמוקרטים בכך שהם דוחים מדיניות שרק תביא ליעילות בעבודת המשטרה. לדבריו, יש לו תוכנית שחיונית לאלה החיים בתוך הקהיליות השחורות, מאחר ש"הם הקורבנות העיקריים של המהומות והאלימות בארה"ב". ל"פוקס" הוסיף ואמר: "אנחנו חייבים לציית לחוקים - אחרת אין לנו מדינה".
ועדיין, טראמפ נמנע ככל האפשר מלפנות לקהל האפרו־אמריקני. הוא גם יצר מתח בין ההיספנים למחנה הרפובליקני. השסע בולט בעיקר על רקע התמדתה של קלינטון לשים את הדגש על הקהלים האלה. היא אמורה להשיג רוב מוחץ בקרב המיעוטים, בעיקר המיעוט האפרו־אמריקני, ודאגתה היחידה היא שאלה יימנעו מהגעה לקלפי ביום הבחירות. לא במקרה, ביום שבו טראמפ נאם בפני הקהל הלבן בוויסקונסין, היא נאמה בפני קהל שחור בפילדלפיה, וקראה לו לא להיות אדיש ב־8 בנובמבר.
קלף ושמו ג'וליאני
נוסף על המאמצים לחדד את יתרונם בפני הקהלים הבטוחים מבחינתם, המועמדים לא מזניחים קהלים אחרים, או לפחות מנסים לעשות זאת. "אני רוצה להיות נשיאה לא רק של הדמוקרטים, אלא גם של הרפובליקנים והעצמאים", אמרה קלינטון בנאום באולם בית ספר בפנסילבניה.
מנגד, טראמפ נשמע משוכנע שגם לו יש את היכולות לזכות בקהל שאינו שבוי, וכי יוכל להשיג תמיכה של היספנים ושל אפרו־אמריקנים. הוא גם ממשיך להעיד על עצמו כעל אחד שיכול לאחד את האומה, בלי להתרגש מאלה הטוענים כי המצב הפוך, וכי ההצהרות שלו בנוגע למקסיקנים ולמוסלמים גרמו לו לאבד את המיעוטים.
אך טראמפ בשלו. השבוע הוא דיבר על אלה שימנע מהם את הכניסה לארה"ב, בגלל סיבות אידיאולוגיות. הוא דיבר על התומכים בחוקי השריעה ובארגוני הטרור, על מי שאינו תומך בחוקה האמריקנית או לא יאמץ את הערכים האמריקניים. עם זאת, הוא לא דיבר מפורשות על איסור כניסה של מוסלמים לארה"ב. זה יכול להשתנות, וטראמפ עדיין בטוח שישיג קולות של מיעוטים.
במקביל הוא ממשיך עם השאיפה למתג את עצמו, כאמור, כמועמד "החוק והסדר". הוא רואה בין הדברים - מיעוטים וחוק וסדר - חיבור חשוב, ולכן נצמד במהלך מערכת הבחירות הזו אל ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני המיתולוגי. האחרון אף נאם לפניו באוהיו והתלווה אליו למפגש עם בכירי משטרת מילווקי, והפך לדמות דומיננטית בקמפיין הרפובליקני.
אך עדיין, האסטרטגיה של טראמפ היום היא למקסם את היתרון שיש לו בקרב מעמד הביניים הלבן בארה"ב. כך יוכל לחפות על היתרון הגדול של קלינטון בקרב הקבוצות האחרות, בין היתר המיעוטים (בעיקר הלא לבנים). אל הלבנים ללא תעודת השכלה ממוסד גבוה טראמפ מכוון, והם, שמהווים שיעור ניכר מהבוחרים במדינות מתנדנדות דוגמת אוהיו, פנסילבניה ומישיגן, יכולים להשיג לו ניצחונות קריטיים. הוא מאמין בכך, אף שכעת הוא מפגר בסקרים שבמדינות אלה.
אין ספק, הבחירות בארה"ב נכנסו לישורת האחרונה, ובעוד 80 יום לערך העם האמריקני יעניק מדליית זהב לאחד המועמדים. הסקרים בינתיים נוטים לטובת קלינטון בפער גדול (9%), אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. כך או כך, באולימפיאדה האמריקנית למדליית הכסף אין כל חשיבות, ורק בגלל זה - עוד לפני שדיברנו על רמת ההערכה שיש לשני המועמדים זה כלפי זה - הולך להיות סיום סוער.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו