"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטריו הנהדר של ריו

בפעם הראשונה בהיסטוריה, שלישיית אחיות זהות יתמודדו במשחקים האולימפיים • הכירו את לילי, לינה וליילה דואק מאסטוניה, שיתחרו בריצת המרתון • ויש להן גם תוכנית: "חשבנו לרוץ כל אחת שליש בלי שאף אחד ישים לב"

0
צילום: אי.אף.פי // לילי: "התחלנו לרוץ וראינו שיש לנו סיכוי להגיע רחוק עם זה" ,
צילום: אי.אף.פי // לילי: "התחלנו לרוץ וראינו שיש לנו סיכוי להגיע רחוק עם זה"

ביל מלון הוא היסטוריון אולימפי, חלק מתנועה של אנשים שמכנים את עצמם "OlyMADMan", או בתרגום חופשי - משוגעים אולימפיים. מאז פרש מקריירת גולף בשל פציעה הוא מקדיש את זמנו הפנוי לאיסוף כל נתון, סיפור וביוגרפיה אולימפיים. האיש שלכם באזור הצבע.

"נכון להיום, יש לי במאגר נתונים על 127 אלף אתלטים", אמר מלון, מרואיין מבוקש בימים האלה, "מתוכם יש 200 זוגות תאומים, ו־185 מהם השתתפו באותו ענף ספורט. אני מניח שזה בגלל שההורים התעצלו להסיע את הילדים למקומות שונים", התלוצץ. כשנשאל אם אי פעם היתה שלישייה במשחקים האולימפיים, הוא אפילו לא פתח את ספרי ההיסטוריה שלו וענה בנחרצות: "אני בטוח ב־99 אחוזים שמעולם לא, עד עכשיו כמובן".

לילי, לינה וליילה לואיק נולדו ב־1986 בבריה"מ. הן יצאו לעולם חודש לפני הזמן ואף אחת מהן לא שקלה מעל שני ק"ג. בחודשים הראשונים לחייהן הן בעיקר נאבקו על הזכות לשרוד. "כנראה כבר אז היה לנו אופי לוחמני", אמרה לאחרונה לינה בראיון ל"ניו יורק טיימס". 30 שנה לאחר מכן, שלוש התאומות הזהות יהפכו לשלישייה הראשונה אי פעם במשחקים האולימפיים, כשישתתפו בריצת המרתון. אם זה לא מספיק מדהים, הן מגיעות מאסטוניה, אחת המדינות הקטנות ביבשת (1.3 מיליון תושבים), שלה אין עבר בריצות הארוכות. ואם לא די בכך, עד לפני שש שנים הן בכלל לא עסקו בריצה.

הצטרפו לניוזלטר החדש של מדור הספורט!

כל מה שחשוב לדעת בספורט הישראלי והעולמי, אצלך במייל

"בכלל לא בלונדיניות"

"זה פשוט סיפור מדהים", אמר מאמנן הארי למברג, שגילה את הפוטנציאל וידע לנצל את העובדה שהשלוש היו רקדניות בעברן. "התחלנו לרוץ וראינו שיש לנו סיכוי להגיע רחוק עם זה", הסבירה לילי, מי שדחפה את אחיותיה לתחום. הדבר הראשון שהבין למברג הוא שלמרות הדמיון, יש שוני בין השלוש. האימונים אמנם מתנהלים יחד, אך כל אחת מקבלת תרגילים בהתאם ליכולות, צריכת החמצן והמהירות הממוצעת.

"אנחנו רגילות לעשות דברים בנפרד, כי כבר בגיל צעיר הפרידו אותנו בבתי הספר וגם היום אנו גרות במקומות שונים", סיפרה ליילה. למרות זאת, בשלבים הראשונים של התחרויות הן נוהגות להישאר זו ליד זו, להכתיב קצב ולחסום את הרוח בתורות. נראה שהשיטה עובדת, כי בשנתיים האחרונות כל השלוש השיגו את הקריטריון האולימפי (2:45:00 שע') - ליילה מחזיקה בשיא אישי של 2:37:11 שע', לינה רשמה 2:39:42 שע' ולילי עם 2:40:30 שע'. באופן מקרי, סדר התוצאות שלהן זהה לסדר היציאה לעולם. התוצאות האלה אמנם רחוקות מאוד מהצמרת העולמית, אבל עבור מדינה כמו אסטוניה אם אחת, או שלושתן, תסיימנה בטופ 50 זה יהיה הישג מרשים.

עוד לפני הריצה, החיים של האחיות דואק השתנו מן הקצה אל הקצה. השלישייה הביישנית הבינה את פוטנציאל הסיפור והגתה את הסלוגן "Trio To Rio", שמלווה אותן בשנה האחרונה. הן מתראיינות בכל תוכנית טלוויזיה אפשרית, משלימות אחת לשנייה את המשפטים ומככבות בשלטי הפרסום ברחבי טאלין, עיר הבירה האסטונית. "אגב, אנחנו בכלל לא בלונדיניות. יש לנו שיער חום", גילתה לילי והסבירה: "אנחנו צובעות כי זה נראה יותר טוב".

מה הן מתכננות בריו? שתי אופציות: להיות השלישייה הראשונה שחוצה יחד את קו הסיום או לשבור את שיא העולם של פאולה רדקליף. "חשבנו לרוץ כל אחת שליש בלי שאף אחד ישים לב לזה", התבדחו.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר