בייביסיטר עם מוסר השכל

הדור שלי גדל על בץ ועוזה, קיפי ומשה אופניק ואת הדור הנוכחי מלווים כוכבי ילדים בתחפושת דמויות תמרורים. בתחילת הדרך חיפזון וזהירון עסקו בזהירות בדרכים - כמתבקש משמם - ואחרי כמה עונות של צמיחה, הגיעה השעה לעבור לפתגמים. ההתפתחות המתבקשת - בינינו, כמה שירים אפשר לחבר על חגורת בטיחות? - מאגדת בתוכה את מה שעבד במקור: דמויות קבועות (פלוס תוספת חדשה, מעצב שיער בשם פוני), תפאורה צבעונית, מבנה קבוע לפרק עם בעיה ופתרון, ושיר סיום. "חיפזון וזהירון" היא חגיגה חינוכית, קולנית לפעמים, שעושה עבודה טובה בהעברת מסרים דידקטיים לילדים באופן שלא יגרום להם לעבור למסך הבא. בעברית: מדובר בעשרים דקות של הפוגה.

הפרק הראשון בעונה החדשה הוקדש לדמות החדשה בסידרה, פוני. זהירון החליט שהוא לא מחבב את הבחור החדש, בגלל בגדיו, תסרוקתו וההליכה שלו, וניסה לארגן עצומה כדי לסלק אותו מהשכונה. מבוגרים אולי יראו פה מסר סמוי נגד הומופוביה - פוני מדבר ב"היוש", מתלבש בצורה ראוותנית ובאופן כללי עף על עצמו - אבל ילדים בני 6-4 (קהל היעד של הסידרה) יפספסו את המשל החבוי לטובת השיעור העיקרי, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו".

כדי לחזק את ההבנה, עלילות משנה מסבירות את אותו פתגם בדרך אחרת (טופי לא רוצה לשתות תה מקומקום ישן ומכוער אף על פי שהיא סובלת משיעול טורדני), מה שמוביל לאגף החריזה המאולצת ("חליטת צמחים עם מרווה, לימון ונענע/תעשה אותך חזקה כמו אריה מהסוואנה"). לא נורא. העיקר שהמעשה המכוער שניסה זהירון לארגן נכשל בגדול - איש לא חתם על העצומה המפלה מלבדו - וכשתושבי השכונה מגלים שפוני הוא גם בחור נחמד וצייר מוכשר, שיר הסיום מתחיל. בפרקים הבאים: "לשקר אין רגליים" (אל תנסו לספר לילדים שהגננת אמרה שבחופשה הם צריכים לישון בצהריים), "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (הטלוויזיה תחכה לכם, המבוגרים, בלילה), "יגעת ומצאת  - תאמין" (מרתון "חיפזון וזהירון"? למה לא).

•   •   •  

זהב טהור

נדיה קומנץ'- המתעמלת האגדית, ערוץ 8, 11:45

"להיות אלוף פירושו למתוח את הגבולות עד קצה היכולת", כתבה נדיה קומנץ' בספרה האוטוביוגרפי, ומספר 13 של נבחרת רומניה (1976) מתחה את הגבולות עד הקצה - ומעבר לו. סיפורה של קומנץ' המתעמלת האולימפית המפורסמת בעולם, אגדת ספורט ואייקון בינלאומי, הוא סיפור ברווזון מכוער ההופך לברבור, חוזר לכיעורו ומוצא לעצמו נתיב מילוט בלית ברירה. ההאפי אנד של קומנץ' - עריקתה לארה"ב לפני נפילת שלטון האימים של צ'אושסקו - היה חלקי והוא נדמה כלא שלם עד היום.

הסרט התיעודי על קומנץ' הוא מסמך דרמטי מרתק, המביא פיסת היסטוריה חשוכה דרך עיניה של אחת מגיבורותיו וקורבנותיו הגדולות. היצירה מלווה את קומנץ' מנקודת השיא שלה, מונטריאול 76', כולל הביצוע המפורסם על המקבילים שזיכה אותה ב־10 המושלם, לדעיכתה, וחזרתה למסלול הניצחונות. קומנץ' מתארת בגילוי לב את תחושת הכישלון, האכזבה מעצמה, החרדות הכלכליות, הרעב והעריקה מרומניה באישון לילה. היא מכחישה את ניסיון ההתאבדות המפורסם, ואולם לא נראית, גם בסצנת הסיום כשהיא כבר אישה אמריקנית חופשייה, כאדם שמח. מבט מעמיק בסרטוני האולימפיאדות מגלה נערה חיוורת, רזה באופו קיצוני, עם שקיות שחורות מתחת לעיניה. האוצר הלאומי הרומני היתה בובה על חוט, מדוכאת ומשועבדת לטובת האידיאל הקומוניסטי. צפייה בסרט משאירה בפה טעם חמוץ של דיכוי, ניצול וחרפה, שאף ארון עמוס מדליות לא יכול לעמעם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו