המגזר הערבי מחפש ייצוג בעבודה

לפני ארבע שנים הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית כדי שתחקור מדוע שיעור האזרחים הערבים המועסקים על ידי המדינה נמוך כל כך, ותמליץ כיצד לשפר את העיוות הקיים בין שיעורם באוכלוסייה (כ-20%) ובין הייצוג שיש להם במוסדות ציבור אחרים (כ-5%). היום, לאחר כ-40 ישיבות, אומר יו"ר הוועדה ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "במהלך ארבע השנים האחרונות חל שיפור מסוים, ואנחנו מהווים כ-7.5% מכלל העובדים בשירות הציבורי, אבל זהו עדיין מצב של תת-ייצוג. כמעט איננו קיימים בדרגות הבכירות. מאז קום המדינה כיהנו רק שני ערבים כמנכ"לים של משרדי ממשלה".

החוק מחייב הענקת ייצוג הולם לציבור הערבי בשירות הציבורי. יתרה מזו, ב-2007 אישרה הממשלה החלטה הקובעת כי עד סוף 2012 הייצוג הערבי במשרדי הממשלה יגיע ל-10%, אולם כיום ברור שאין שום סיכוי שההחלטה הזאת תתממש. במקרה הטוב, ייתכן שהיא תיושם בעוד שלוש-ארבע שנים.

ד"ר דני גרא, המשמש יועץ של ועדת החקירה, אומר: "במשרדים רבים, ודווקא באלה שיש להם נגיעה ישירה לצמצום הפערים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, קיים תת-ייצוג ערבי בכלל ובדרגים הבכירים בפרט. כך, למשל, במשרד האוצר שיעור הערבים עומד על 2.8% ובמשרד החינוך על 8.5%. השיעור הגבוה יחסית של ערבים במערכת הבריאות (9.5%) נובע בעיקר מהמחסור בכוח אדם סיעודי יהודי (אחים, אחיות, עובדים סניטרים וכד')". אגב, גם בתוך מערכת הבריאות, שבה מועסקים כמחצית מכלל הערבים העובדים בשירות המדינה, מספר המנהלים מביך והוא עומד על 0.25% בלבד.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהשתתף בדיון שקיימה ועדת החקירה בנושא זה בחודש שעבר, השיב כי "משרד הבריאות פועל לביטול האפליה נגד הערבים ככל שניתן. גם בדרג הניהולי יש שיפור, ולראיה מנהל בית החולים בנהריה הוא ערבי".

"הבעיה - מחסום אפליה"

גם בגופים ציבוריים אחרים שיעור הערבים זעום. במערכת הבנקאות מתוך כ-60 אלף עובדים רק כ-5% הם ערבים, ושיעור הבכירים הוא אפסי. בחברות התקשורת (בזק, יס, הוט, אורנג' וכד') שיעור העובדים הערבים הוא כ-6.5%, ושיעור הבכירים שואף לאפס. במוסדות להשכלה גבוהה שיעור הערבים בסגל האקדמי הוא כ-2.6% בלבד ובסגל האקדמי הבכיר רק כ-2%. עגום במיוחד הייצוג של עובדים ערבים בחברות הביטוח - 0.3% בלבד. בסך הכל בשירות הממשלתי והציבורי, מתוך כ-240 אלף מועסקים - כ-5.8% הם ערבים.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מנחם (מני) מזוז, אמר בעת שכיהן בתפקידו: "מאז ומעולם אני רואה חשיבות רבה בפעילות יזומה ואקטיבית של משרדי הממשלה וגורמי השלטון בשילוב הציבור הערבי בכל המערכות במדינה ובשירות הציבורי. הגברת השיתוף והייצוג של האוכלוסייה הערבית היא מטרה חשובה". ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמר כי "זה נורא שאין בבנק ישראל אפילו עובד ערבי אחד, ובחברת החשמל ייצוג הערבים הוא פחות מ-1%".

כשח"כ טיבי נשאל מה הייתה עד כה תרומתה של ועדת החקירה לנושא, הוא מציין: "הם הגבירו את המודעות הציבורית לנושא שילוב ערבים בשירות הציבורי. הצלחנו להציב את הנושא על שולחן מקבלי ההחלטות והיו גם הישגים: בעבר לא היה אף עובד ערבי בבנק ישראל וכיום יש תשעה. אבל המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון". הוא גם משבח את העובדה שרה"מ בנימין נתניהו נעתר לבקשתו וישתתף היום בדיון המיוחד שתקיים הועדה, בהשתתפות השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שר החינוך גדעון סער, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ומפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, על 'תעסוקה, אלימות ופשיעה בחברה הערבית'.

דו"ח ביניים שפירסמה ועדת החקירה ב-2010 קובע בפרק המסקנות כי "הערבים אינם משולבים בניהול משרדים וארגונים ממשלתיים ובתהליכי קבלת ההחלטות בהם", ובנוסף אינם מצליחים להתברג למשרות שישפיעו על העלאת מספר הערבים המועסקים. כן נקבע כי "להיעדר ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה יש השלכות על מגמות דומות במגזרי תעסוקה אחרים. תהליך יישום החלטות הממשלה להגדלת שיעור הערבים בשירות המדינה הוא איטי, מסורבל ומנותק מן הציבור הערבי. עצם הדיון מחריף את הקיטוב בין יהודים לערבים".

נציב שירות המדינה משה דיין הדגיש כי בכוונתו להביא את נושא שילוב הערבים לפתחו של כל אחד ממנכ"לי המשרדים הממשלתיים: "משרד שייכשל בקליטת עובדים ערבים - התנהלותו תובא בחשבון. אם נשכיל לשלב ערבים בשירות הציבורי, נרוויח חברה בריאה יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו