ההורים הוותיקים לחצו: גן לאתיופים בלבד

התגברות הגזענות כלפי בני העדה האתיופית מביאה מדי יום לגילויים מטרידים. בזמן שחלק מהילדים האתיופים במבשרת ציון נפלו קורבן להשפלות מצד נהג ההסעות שלהם, כעת מתברר כי ילדים המתגוררים במרכז הקליטה ביישוב נאלצים להתחנך בגני ילדים נפרדים, השייכים למועצה המקומית, ובהם נמצאים רק ילדים ממוצא אתיופי.

אפליית הילדים האתיופים נעשית בניגוד לרצון הוריהם, שרובם מעדיפים שילדיהם יתערו בחברה הישראלית החל מגיל הגן כדי להקל עליהם את תהליך הקליטה בארץ. ההפרדה על רקע גזעני מתקיימת בארבעה גנים ביישוב, שני גני חובה ושני גני טרום חובה. שלושה מהגנים נמצאים סמוך למרכז למרכז הקליטה ואילו הרביעי מרוחק ממנו ונמצא בשכונת מעוז ציון, מה שמחייב גם הסעה.

ההפרדה הבוטה מתקיימת בעקבות לחץ מצד ההורים הוותיקים על הנהלת המועצה המקומית במבשרת ציון, ואיומים מפורשים מצידם להוציא את ילדיהם מהגן אם ישתלבו בו ילדים אתיופים. אחת מהביטויים הצורמים במיוחד של התופעה מתקיים במתחם גן חובה ממ"ד הראל ביישוב, שבו שני גנים צמודים שביניהם הפרדה מוחלטת בין ילדים אתיופים לבין ילידי הארץ: השער השמאלי מיועד עבור הילדים הוותיקים, הלומדים בכיתת גן אחת, בעוד השער הימני מיועד לילדים האתיופים, שלומדים בכיתת גן נפרדת.

מעבר לאפליה הבוטה גורמת ההפרדה לבעיות נוספות, חמורות לא פחות: בחלק מגני ההפרדה עובדות גננות ישראליות שאינן יודעות את השפה האמהרית. הילדים האתיופים מתקשים לתקשר איתן, ובחלק מהמקרים אף נאלצו לעשות את צורכיהם על עצמם לאחר שלא הצליחו לבקש מהגננת להגיע לשירותים. עניין בעייתי נוסף הוא נושא האבטחה. בעוד בגני הילדים הרגילים במבשרת ציון יש מאבטח בשער, בגנים של הילדים האתיופים אין אבטחה והשער פתוח בחלק משעות פעילות הגן.

"מנצלים אותנו"

אלמיטו יבלו בת ה-24, שעלתה לפני חמש שנים מאתיופיה, מתגוררת עם בתה מזל בת ה-5 במרכז הקליטה ביישוב. לאחר שחוותה על בשרה את האפליה בגני ההפרדה ביישוב, הסכימה אתמול לדבר על התופעה המקוממת. "הבת שלי למדה בגן של אתיופים במבשרת כי המנהלים של מרכז הקליטה קובעים בשביל העולים באיזה גן להיות", סיפרה בכעס, "השנה היא עברה לגן מעורב, וגם שם לא רצו אותנו בהתחלה עד שההורים הסכימו".

אלמיטו הוסיפה בכאב: "אנחנו אותו דבר כמו הישראלים. אין הבדל בינינו. רק הצבע. יש לנו אותו לב ואותו דם. זו גזענות. המנהלים של מרכז הקליטה יודעים שהעולים מאתיופיה לא שואלים שאלות והם מנצלים את זה. הם שמים אותנו בנפרד. איזה צורה יש לזה? הם צריכים לדאוג שהילדים שלנו יתקדמו בחברה ולא יישארו מאחור. רק אחרי שלמדתי עברית והבנתי מה הזכויות שלי הצלחתי להעביר את הילדה שלי לגן מעורב".

אלמיטו מסייעת להורים רבים נוספים המתקשים בעברית ולא מצליחים להתמודד עם היחס המפלה: "הם סובלים בשקט. אמא אחת ביקשה שאתרגם בשבילה לעברית, ואחרי שאמרתי לגננת שהילד שלה בן ה-4 עושה פיפי במכנסיים כי הוא לא יודע לבקש ללכת לשירותים, הגננת אמרה לי: 'שתשים לו חיתול'. זה ילד שלא צריך חיתול כבר הרבה זמן. היחס הזה משפיל. בגן אחר של אתיופים לא היה חימום והגננת גם לא מסדרת את השולחנות של הילדים. לא משקיעים בילדים האתיופים".

"ההורים הגיעו להבנות"

דוד מולה, מנהל מרכז הקליטה של הסוכנות היהודית במבשרת ציון, אישר אתמול את תופעת הגנים הנפרדים לילדים האתיופים: "יש לנו 53 ילדי עולים בגנים נפרדים. יש במבשרת ארבעה גנים של עולים מאתיופיה, שני גני חובה ושני גני טרום חובה. בשנה הראשונה שלהם בישראל זה בסדר שהילדים העולים יהיו בנפרד כדי שיקבלו את כל היסודות. הבעיה שלנו היא בשנה השנייה שלהם בארץ, אז יש התנגדות מצד ההורים הוותיקים במבשרת, שלא רואים בעין יפה את ההשתלבות של ילדי העולים.

"הם הגיעו להבנות עם המועצה המקומית וקבעו מכסה מוסכמת, שלפיה בכל גן במבשרת לא יהיו יותר משישה ילדים אתיופים. העניין הוא שיש לנו יותר ילדים והמכסה לא מספיקה. הלחץ של ההורים הוותיקים על המועצה הוא גדול. המועצה מנסה לעשות הכל כדי לשמור על שלום בית, אבל אנחנו מודאגים. היה גם מקרה שבו גננת אחת ננזפה קשות על כך שייצגה את עמדת ההורים הסרבנים. אני לא אתן לזה יד".

אריה שמם, ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, אמר אמש כי: "הגנים הנפרדים הם תוצאה של הנחייה של משרד הקליטה, מאחר ויש להם תוכנית לימודים שונה והם עוברים תהליך של השבה ליהדות. אין אצלנו הנחייה כזו להפריד את הילדים האתיופים".

ממשרד הקליטה נמסר: "מדובר בגנים הפועלים בתוך מרכז הקליטה במבשרת ציון, המאוכלס כולו על ידי עולים יוצאי אתיופיה ומופעל על ידי הסוכנות היהודית במימון משרד הקליטה. כחלק מתהליך הקליטה נדרשים העולים לעבור תהליך של גיור ולשם כך עליהם להיות בגן ממלכתי-דתי, שאינו בנמצא בכל איזור מבשרת".

ממשרד החינוך נמסר: "מדובר בגני ילדים שנמצאים במרכז הקליטה במבשרת ציון. הילדים לומדים בגנים אלה עד למעבר המשפחות למגורי קבע".

* * *

פרס כתב שיר לעדה האתיופית; עידן רייכל הלחין ושר

נשיא המדינה שמעון פרס, שערך בשבוע שעבר סיור בבית הספר "ראשית" בירושלים, המהווה דוגמה לשילובם המוצלח של תלמידים יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, שב למשכן הנשיא נפעם, וכתב שיר מיוחד בשם "עיני ביתא ישראל", שבו הוא מבטא את הערכתו הרבה לעולים מאתיופיה.

בביקורו בבית הספר, על רקע גילויי הגזענות נגד יוצאי העדה האתיופית, התרגש פרס משירתה של רחל, תלמידת כיתה ד' וסולנית מקהלת בית הספר. הנשיא סיפר ליועציו כי "בכל פעם שהבטתי בה, ראיתי דרך עיניה את התלאות ואת הכמיהה האינסופית של יהודי אתיופיה לארץ ישראל". הנשיא ביטא את תחושותיו בשיר ששלח לאמן עידן רייכל, המופיע בישראל וברחבי העולם עם אמנים רבים, בהם גם יוצאי אתיופיה. רייכל נענה בשמחה לפנייתו של הנשיא, ואמש הגיע פרס להופעה בבנייני האומה, שם שמע לראשונה את השיר שכתב. גם אתמול הביע הנשיא שאט נפש מגילויי הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה ואמר כי "כל אדם בישראל צריך לחוש בושה נוכח המראות להם היינו עדים בימים האחרונים".

* * *

הנהג שהשפיל ילדים אתיופים: "הריח היה לי בעייתי"

אייל בכר, נהג רכב ההסעות שהתבטא בצורה גזענית ופוגענית כלפי תלמידות ממוצא אתיופי שאותן הסיע ברכבו ממרכז הקליטה במבשרת ציון, פוטר מעבודתו בחברת א. ברזאני ונפתחה נגדו חקירה משטרתית.

אתמול התנצל בכר והוסיף: "לא היתה לי כוונה לפגוע בהם. הילדים האלה ספציפית ליכלכו לי את האוטו ועשו לי הכל דווקא. אין לי שום דבר נגד האתיופים. הדברים שאמרתי היו אחרי ארבעה חודשים שהתפוצצתי. זה לא קרה לי במשך 20 שנה שאני עובד. האתיופים הם אנשים טובים וגם היתה לי חברה אתיופית. הריח זה מה שהיה בעייתי בשבילי, אבל ריח זה לא צבע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו