בא לשכונה כשר חדש

האם ליקב חבל יהודה יש מה להציע לצרכנים החרדים?

צילום: אמיר רוזנברג // היינן יותם שרון. היקב התחיל את דרכו במקלט של בניין מגורים

"לא כדאי שתבוא לבקר ביקב", יעץ לי בטלפון יותם שרון, היינן־יועץ של יקב "חבל יהודה", "אין מה לראות שם". למרות שבדרך כלל משפטים מהסוג הזה גורמים לי לצאת לדרך, החלטתי הפעם לוותר על הנסיעה למושב זנוח שליד בית שמש ולקבוע עם יותם ועם גבריאל אדלר, היינן והבעלים של "חבל יהודה", ב"מסעדה היהודית" בבני ברק, שהיא גם יהודית וגם כשרה למהדרין בהשגחת הרב לנדא. 

יותם ואני היינו מסתדרים גם בלי השגחה, אבל לגבריאל, חרדי תושב בית שמש, היה חשוב שנטעם את היין שלו בסביבה כשרה ככל האפשר. "הציבור החרדי", הוא אומר, "צורך הרבה מאוד יין, אבל נוטה לחשדנות כלפי רוב היקבים הכשרים". מי שמעוניין ביין בהכשר בד"ץ נאלץ להסתפק במגוון מצומצם ביותר של אפשרויות: יקב טפרברג, יקב אור הגנוז, וזהו פחות או יותר. גבריאל החל את דרכו בעולם היין בצד של המסחר. הוא מכר לא מעט יין, למד את העסק והבין שייצור יין יכול להיות כלכלי. בבציר 2011 הוא רכש ציוד בסיסי, הציב אותו במקלט של בניין מגורים בבית שמש, גייס חבר שסיים קורס יין לאנשי המגזר החרדי, והיקב יצא לדרך.

עוד לפני הבציר הראשון שלו היה ברור לגבריאל שבלי ענבים טובים לא ייתכן יין טוב, והוא היה מוכן לשלם "עוד כמה שקלים", לדבריו, כדי לרכוש ענבים מכרמים שכבר הוכיחו את עצמם בגליל העליון, בשילה ובהר ברכה. "ברוך השם, יצא יין טוב", נזכר אדלר, שהניסיון שלו במכירות יין עזר לו לכוון את סגנון העשייה ביקב הצעיר. לאחר הבציר הראשון צירף גבריאל ליקב כיועץ את היינן סם סורוקה, שעבד ביקב כרמל וביקב מוני ומשמש כיום יינן של יקב ירושלים.

בשנת 2012 עבר היקב אל מיקומו הנוכחי במושב זנוח, ולמרות שמאחוריו היה רק בציר אחד, הוא קיבל הזמנות לייצור יינות בתוויות פרטיות עבור כמה לקוחות. רוב היינות באותו בציר ראשון היו יינות בסגנון פורט. הם נעשו מענבי שיראז שנבצרו מאוחר, חוזקו באמצעות אלכוהול והתיישנו כשלושים חודשים בחביות אמריקניות משומשות.

בבציר 2013 החליט גבריאל להגדיל את כמויות הייצור ואת כמות היינות היבשים שהוא מייצר. אוליביה פרתי, יינן יקב טפרברג, קישר בינו לבין יותם שרון, שלמד בצרפת, היה חלק מצוות הייננים של יקבי ברקן וכיום עובד כיינן יועץ בכמה יקבים ומייבא לישראל ציוד לעשיית יין. לפני שהזמנו רגל קרושה, כבד קצוץ, חמין ועוד כמה מנות שהולכות טוב עם וודקה, טעמנו כמה מהיינות של "חבל יהודה". כרגע הם קצת כבדים לטעמי, אבל נראה שהם מתקדמים בכיוון שאני עשוי לחבב. 

חבל יהודה, מצפה רזרב 2013 

בלנד שנעשה מענבי קברנה סוביניון ומרלו מהגליל העליון והר ברכה, בתוספת פטי ורדו משילה, והתיישן עשרים חודשים בחבית. זהו יין רענן, מורכב ומפתיע עם ריחות של מחטי אורן, עץ ישן ופירות טריים, מבנה אלגנטי וחמיצות מלאת חיים. כשר. המחיר: כ־155 שקלים. 

חבל יהודה, מצפה מהדורה שנייה 2013

הוא נעשה באותו בציר כמו קודמו, מאותם זני ענבים, עבר את אותם עשרים חודשי יישון ואפילו נושא את אותו שם, אבל הוא נעשה מחביות שונות לחלוטין. בשונה מקודמו, זהו יין עם מאפיינים בשלים, נוכחות מורגשת של עץ, מרקם נעים ורך וסיומת ארוכה וחמימה. כשר. המחיר: כ־130 שקלים. 

חבל יהודה, מצפה 2014

יותר קברנה סוביניון מהר ברכה ופחות זמן בחבית - 14 חודשים בלבד - הביאו ליצירה של יין מקסים, עם ריחות של עשבי תיבול, תבלינים מתוקים ופירות אדומים, טעמי פרי טריים, חמיצות טובה מאוד וסיומת מורכבת ואפילו מינרלית מעט. כשר. המחיר: כ־120 שקלים.  

yairgath@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר