בגיל 54 התחיל עמוס דורון, בעלים של משרד רואה חשבון מנהריה, נשוי פלוס שלושה ילדים, לכתוב שירים. חוויות מחייו בכלל וממלחמת לבנון הראשונה בפרט (אז לחם כמ"פ בצנחנים) הפכו במשך ארבע שנים לשירים שקובצו באחרונה לספר "לא מספיק משוגע" (הוצאת "גוונים").
"העניין של השירה פרץ אצלי לפתע לפני ארבע שנים", הוא מספר. "מצאתי את עצמי באיזו חופשה והתחלתי לכתוב. זה התחיל בזליגה איטית ומהוססת שהפכה לשיטפון. מאז כתבתי קרוב ל־120 שירים".
לדברי דורון, "הספר מחולק לשישה שערים. אחד מהם נקרא 'על אהבה ומלחמה', ובו השירים שהושפעו מהמלחמה, שבה איבדתי שלושה מהחיילים שלי בקרב. אבל אני כותב על נושאים שונים ומגוונים, על עצמי, ועל אחרים".
יכול להיות שהכתיבה היא סוג של תרפיה בהתמודדות עם המשקעים מהמלחמה?
"בוודאי. כתיבה היא תהליך תרפויטי, ולא רק לחוויית המלחמה, אלא לכל מה שאדם סופג בחייו".
חשבת להתרכז רק בכתיבה?
"לא. לא חשבתי מעולם לעזוב את העבודה שלי. לא רק בגלל שקשה להתפרנס משירה אלא משום שאני לא קורא לעצמי משורר. אני אדם שכותב שירה".
ובכל זאת הוצאת ספר.
"נכון. אני לא מאמין בכתיבה למגירה. מרגע שזה השביע את רצוני, החלטתי להוציא את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו