נתחיל מהסוף. לפני כשנתיים וחצי הוציא אביתר בנאי את אלבומו הרביעי "לילה כיום יאיר", והוא היה, לטעמי, אחד האלבומים המושלמים של 2009. מהמשפט הראשון, "אבא אני רוצה לעמוד מולך", ועד לשנייה האחרונה, אביתר בנאי חודר לתוך הלב באוסף שירים מקסים ומרגש המתעד שלבים בדרך שלו להיות מי שהוא עכשיו, התלבטויות ופחדים שלפני מציאת תשובה. אני מזכיר את ההתרגשות מהאלבום הזה כי זה משהו שמבחינתי מאפיין את אביתר בנאי. בכל פעם הוא ממציא את עצמו מחדש ואינו מפסיק להפתיע ולהיות מקורי, כאילו כל אלבום שלו הוא אלבומו הראשון. ואלבומו הראשון, "אביתר בנאי" (1997), הוא הסיבה שלכבודה התכנסנו כאן. 15 שנים אחרי שראה אור לראשונה, אלבום הבכורה הפנטסטי הזה יוצא מחדש, במארז שכולל אלבום נוסף של סקיצות וקטעים שלא יצאו מעולם וגם די.וי.די ובו הפרק הרלוונטי בסידרה הדוקומנטרית "האלבומים", שתשודר החל משבת בערוץ 8 (וכן, החתום מעלה הוא העורך שלה). ההתחלה התגובה הראשונה בהאזנה ל"אביתר בנאי" בזמן אמת היתה הפתעה מוחלטת. אמנם שיר אחד, "תתחנני אלי", כבר הושמע ברדיו כשנה לפני שיצא האלבום, והיה אפשר להבין שמדובר במשהו שונה ומיוחד, אבל ליצירה השלמה נדמה שאיש לא ציפה. כל כך הרבה יופי, וכאב, ועומק רגשי, ואומץ לבטא את הסערה הפנימית. ולא שלא היו ציפיות מראש. 15 שנים אחרי שמאיר בנאי התחיל את דרכו בשיר "אביתר, אחי הקטן", היה על אביתר להתמודד עם השם "בנאי" נוסף על הקשיים הרגילים של כל אמן בתחילת דרכו. הוא היה חייב להיות שונה בתוך השבט המוסיקלי המדהים הזה, להמציא משהו חדש, ובאלבום הבכורה שלו הוא עמד במשימה הזו באופן מוחלט. אביתר נולד בבאר שבע ב-1973 והגיע לתל אביב ב-1995 עם מחזה שכתב. המחזה נגנז, אך אביתר החליט להישאר בעיר הגדולה ולהתמקד ביצירה המוסיקלית. זו היתה לו תקופה של סערת נפש. הפרידה מבית ההורים, הניסיון למצוא את עצמו בעיר הגדולה וחיי האהבה שלו - כל אלה מילאו אותו ביצירתיות. שותפו להתלבטויות האמנותיות באותה תקופה היה צח דרורי, חבר צעיר מבאר שבע, שבא מתחום המוסיקה הקלאסית והיה רחוק מאוד בטעמו מהפופ-רוק הישראלי המקובל. וכך, המפגש בין השניים הבליט את המיוחדות ביצירה של בנאי. המוסיקה מורכבת, מתוחכמת, ונושאי השירים לא פשוטים. הוא לא מנסה להיות נחמד, וכשהוא שר הוא יודע גם לכעוס וגם ללטף. ועם כל זאת, גם כשהטקסטים קשים, גם כשיש בהם אלימות ופחד, המעטפת המוסיקלית מאוד נעימה ומלודית, אף פעם לא מרתיעה. הכל כל כך יפה, והשירה כה מושלמת, עד שלעיתים קשה לשים לב לכאב, לתסכול ולפחד שבוערים בפנים. הראשון שזיהה את הכישרון של אביתר היה סוכן האמנים אריק קנלר, שאירגן לו פרזנטציה במועדון צוותא 2. אביתר הופיע לבדו, בשירה ופסנתר, וזה היה מספיק כדי לשכנע את הנוכחים בכריזמה המדהימה של הבחור בן ה-22, ובמיוחד את איש חברת התקליטים הד ארצי חיים שמש, שהחליט מייד להחתים את אביתר ולהוציא לו אלבום. שיר אחד, "תתחנני אלי", יצא מייד לרדיו בגרסתו המינימליסטית, בליווי פסנתר בלבד. שאר השירים עברו שנה של עבודה ושינויים בהנחייתו של שמש. בנאי כתב והלחין את 13 שירי האלבום, למעט הטקסט ל"שמתי לי פודרה" שנלקח מספר הילדים "אמא אווזה". במאי 1997 יצא "אביתר בנאי". על העטיפה צילום מטושטש, ללא שם. היו באלבום להיטי רדיו אחדים ("תתחנני אלי", "מתי נתנשק", "שמתי לי פודרה"), אך הצלחת האלבום, שנמכר בתוך שבועות ספורים ביותר מ-50 אלף עותקים, הפתיעה את כל השותפים למלאכה, ובמיוחד את אביתר בנאי, שגילה שגם ההתמודדות עם ההצלחה אינה פשוטה ליוצר עצמאי כמוהו. שנה לאחר מכן הוא עזב הכל ויצא למסע ארוך במזרח הרחוק, כולל שהייה במנזר בהרי ההימלאיה. כשחזר ארצה, המשיך לשמור על ריחוק מתל אביב ועבר למצפה רמון. שם נולד אלבומו השני, "שיר טיול, שיצא ב-1999. אבל החיפוש העצמי לא הפסיק ובנאי החל תהליך של חזרה בתשובה, שהגיע לשיאו בשנים האחרונות ובא לידי ביטוי באלבומו האחרון "לילה כיום יאיר".