הם נולדו בימי מלחמת לבנון השנייה לפני עשר שנים, בעת שכל יישובי הצפון, ובתוכם הקיבוצים שלהם בגליל העליון, היו תחת ירי מאסיבי מלבנון. הוריהם נאלצו לנדוד בארץ במשך שבועות ארוכים, כדי ללדת אותם ולגדל אותם בבטחה כתינוקות, עד לחזרה הביתה בתום המלחמה. עיתון "ישראל היום" אסף שישה מהילדים שנולדו במהלך המלחמה ההיא לצילום משותף בפתח הכניסה לקיבוץ עמיר שבגליל העליון.
אמה של יולי בוהדנה מקיבוץ ברעם נאלצה להגיע במהלך המלחמה עד לביה"ח שיבא בתל השומר, שם ילדה אותה בבטחה ב־24 ביולי 2006. בשלושת השבועות הראשונים לחייה הספיקה לנדוד בין תל אביב, יקנעם, קיבוץ בית זרע, באר שבע, עומר, קיבוץ האון, קיבוץ מעגן, ומשם בשוך הקרבות בחזרה הביתה, לקיבוץ ברעם שעל גבול לבנון.
עדי הופנהיים מקיבוץ מלכיה שבגליל העליון נולד ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה, ואת טקס ברית המילה ערכו לו תחת מטחים כבדים של רקטות שנפלו ליד הקיבוץ.
ניר שלומי מקיבוץ שמיר נולד ב־7 ביולי 2006. אביו אמציה, לוחם בחטיבת הצנחנים במילואים, בא היישר מהחזית לטקס ברית המילה של בנו. זה קרה ביום הראשון למלחמה, כשהוא במדים ופניו עטורי זקן. "ביום הראשון של המלחמה, כאשר הקטיושות החלו לנחות בכל יישובי אצבע הגליל, טל אשתי לקחה את הילדים לקיבוץ גדות", סיפר אמציה, "הברית תוכננה להיערך בצפון, אבל בשל הנסיבות נערכה במרכז".
תומר גוסטמן מקיבוץ הגושרים נולד בניסיון ה־18 של אמו קארן להרות. קארן ילדה בניתוח קיסרי ביום ראשון, 6 באוגוסט 2006. במהלך הניתוח התפוצץ טיל קטיושה בכניסה לבית העלמין של קיבוץ כפר גלעדי וקטל את חייהם של 12 מלוחמי גדוד המילואים 9255 של הצנחנים. "אנחנו מגדלים את תומר בשמחה ובשלווה שאותה מלחמה ארורה העניקה לנו", סיפרה האם הגאה.
טליה דרומי מקיבוץ מחניים נולדה ב־23 ביולי 2006. בימיה הראשונים של המלחמה נשארה המשפחה בקיבוץ, אבל נאלצה לעבור דרומה.
גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אמר אתמול בכנס יישובים כי עשור אחרי המלחמה, הגליל העליון נמצא בצמיחה דמוגרפית. הוא ציין כי המועצה מקדמת תכנון שכונות חדשות ל־250 משפחות. "בימים הקשים של המלחמה נולדו עשרות ילדים למשפחות מהגליל העליון, ואנחנו חוגגים איתם. הילדים גדלו כאן והיום הם חווים גליל שקט ובטוח בזכות חוסנה הצבאי והאזרחי של מדינת ישראל", אמר זלץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו