מכת כינים

כל הורה וילד יכולים להעיד לפרטי פרטים על מלחמת ההתשה היומיומית הזו באחת המגיפות העתיקות והנצחיות בעולם: הכינים. פתרונות רבים הוצעו במהלך השנים בניסיון לחסל את החרקים האלו: ממשיחת נפט, חומץ ושמן זית, בהמלצתה של סבתא, על ראש הילד הסובל ועד מריחת מרגרינה וסירוק השיער לסילוק הכינים.

עם השנים פותחו מיני תכשירים שנועדו לקטול את הכינים ואת ביציהן, חלקם על בסיס חומרים טבעיים וחלקם על בסיס חומרים כימיים ומלאכותיים.

ההערכה היא כי יותר מ-20 אחוזים מילדי ישראל בגילים 13-4 נדבקים מדי שנה בכינים. שוק מוצרי הכינים, המוערך כיום ב-25 מיליון שקלים בשנה, מתעורר לחיים בעיקר בתחילת שנת הלימודים, אך הוא פעיל לאורך כל השנה. הורים יודעים כי קשה מאוד למנוע את ההדבקה בכינמת, אך בדיקת השיער על בסיס קבוע וטיפול מתאים בשעת הצורך יוכלו לסייע בצמצום ההדבקה.

הכינים עוברות בין אדם לאדם על ידי מגע ראש בראש, תוך כדי משחק או שיחה. ההדבקה היא אך ורק ממגע ישיר - המחשבה שכינה מסוגלת לקפוץ או לעוף מוטעית. לעיתים המגע הישיר בין כובעים או מסרקים שיש עליהם כינים לבין השערות גם מהווה מקור להעברת הכינים.

כינים הן חרקים טפילים המתקיימים בשיער הראש בכל גיל, אך בעיקר בקרב ילדים. הכינים מטילות עד שש ביצים ליום באזור הסמוך לבסיס השערות והן מצליחות להתקיים באזור הקרקפת בזכות החום והלחות. כינה בוגרת מגיעה לגודל של 4-3 מילימטרים, ויש לה שש רגליים וזוג צבתות שתופסות את השערה בחוזקה. היא ניזונה מדמו של המארח מדי 6-3 שעות, מה שגורם לגירוד.

בזמן הטלת הביצה מפרישה הכינה מהחלק האחורי בגופה חומר דבק אשר מדביק את הביצה לשערה. ביצים המוטלות במרחק של יותר מסנטימטר אחד מהקרקפת אינן נבקעות בשל טמפרטורה נמוכה מדי. מכאן שלא נכון לומר שבעלי שיער קצר מוגנים בצורה טובה יותר מפני הידבקות בכינמת, כי אם השיער קצר, קל יותר לכינים להגיע לאזור הדגירה של הקרקפת, ובו הן מטילות את הביצים. כן, בניגוד לאמונה הרווחת שהכינים מעדיפות ראשים מלוכלכים ושיער ארוך, הכינים דווקא מעדיפות ראשים נקיים ושיער קצר שהוא קל יותר לתנועה.

לאחר הטלת הביצים, בתוך פרק זמן של 9-7 ימים, בוקעות הכינים. הן יעבירו עוד שני גלגולים בני 5-4 ימים עד לשלב הבגרות, ובו הן יוכלו להטיל ביצים. לפיכך יש לחזור על טיפולים נגד כינים לאחר שבוע כדי לטפל בכינים שבקעו מן הביצים שלא הוסרו בטיפול הראשון. לתשומת לב ההורים: כינמת לא מטופלת יכולה לגרום לזיהומים בקטריאליים, לקשקשת, לדלקת ולפיגמנטציה של הקרקפת.

מסקר שנערך לאחרונה על ידי חברת לפידות מדיקל, המשווקת את התכשיר Resultz לטיפול בכינים, בקרב מדגם מייצג של 400 אמהות בישראל, עולה כי אחת מכל שלוש אמהות (34 אחוזים) טוענת כי תמנע מילדיה מגע עם ילד שיש חשד כי הוא נגוע בכינים. 74 אחוזים מהאמהות טוענות כי התפשטות נגע הכינמת היא תוצאה של אדישות ההורים אשר לא מטפלים בתופעה, ושל חוסר במבצע "יום חפיף" - יום שהיה נהוג בעבר ובו כל ההורים בגן או בבית הספר ביצעו בו בזמן טיפול לילדיהם כדי למגר את המגיפה. כמחצית מהאמהות בישראל (45 אחוזים) סבורות כי על משרד החינוך למנוע כניסה של ילד נגוע בכינים לכיתות הלימוד כפי שנהוג בארה"ב.

* * *

כך תילחמו בכינים

• איספו את שיערם הארוך של הילדים בגומייה, רצוי אף לקלוע אותו לצמה.

• החליפו את מצעי הילדים ואת המגבות אחת לשבוע לפחות.

• קלחו את הילדים מדי יום וחפפו את שיערם 3 פעמים בשבוע לפחות.

• הימנעו מלבלות עם הילדים בילוי ארוך במקומות לחים וחמים, ודאגו עד כמה שאפשר שלא יכניסו את ראשם לחול.

• כבסו בובות פרוותיות ועשויות בד שנמצאות בשימוש רב בקרב הילדים.

• השתמשו בשמפו על בסיס רוזמרין. ריח הרוזמרין דוחה את הכינה ולא יאפשר הדבקה, אך הוא אינו הורג כינים קיימות. לחלופין, אפשר להשתמש בשמן רוזמרין מרוכז, שאותו יש לטפטף מאחורי האוזן על השיער לפני שהילד הולך למסגרת חינוכית.

• מירחו ג'ל וסרקו את השיער כשהוא מתוח לקרקפת. פעולה זו מקשה על הכינים להיתפס בשיער.

• מומלץ להשתמש במסרק סמיך בעל 2 שורות המגיע עד לעור הקרקפת. מעבר השיער בין 2 השורות גורר שליפה של יותר כינים ולכן הוא יעיל יותר לטיפול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו