לא שמים על סמים

קצת קשה להאמין, אבל זו עובדה: אין בישראל גוף אחד שמרכז בידיו את האחריות לטיפול בנושא המאבק בסמים. המשרד לביטחון הפנים אחראי על פעילות המשטרה והרשות למלחמה בסמים, משרד החינוך אחראי על פעילות המניעה שעיקרה חינוך והסברה בקרב בני הנוער, משרדי הרווחה והבריאות אחראים על הגמילה, אבל מי נושא באחריות המיניסטריאלית ל-700 אלף הישראלים המשתמשים בסמים? מי קובע את מדיניות המאבק בסוחרים? למרבה הצער, אף אחד.

למעשה, הוועדה למאבק בנגע הסמים של הכנסת היא המסגרת היחידה שבה נפגשים כל הגורמים המעורבים בטיפול בנושא ודנים יחד בחיפוש אחר פתרונות ובגיבוש מדיניות. "יש היום בממשלה כמה שרים ללא תיק. לדעתי, חובה להטיל על אחד מהם את האחריות הכוללת לטיפול בנושא", אומר יו"ר הוועדה, ח"כ טלב א-סאנע (רע"מ-תע"ל).

כרגיל, מחפשים מימון

כל הבעיות בנושא מתנקזות אל הוועדה כדי שתמצא להן פתרון. כך, למשל, נפגש לאחרונה ח"כ א-סאנע עם שר האוצר יובל שטייניץ ודן עימו בהקצאת תקציב של 2 מיליון שקלים ליחידת הסמים של המכס, האחראית לבדיקת מטענים במעברי הגבול היבשתיים, הימיים והאוויריים, שדרכם מוברחים הסמים המסוכנים לישראל. על מנת לאתר את הסמים נדרשת היחידה לתוספת של 12 כלבנים ותריסר כלבים במעברי גבול שונים, אבל עד היום לא אושר המימון לכך. דוגמה אחרת: לוועדה הגיעו תלונות של חולים ועדויות של רופאים בדבר חוסר בהירות ושקיפות באשר לשימוש בקנביס רפואי ואופן חלוקתו, והוועדה זימנה את כל הגורמים כדי לפתור את הבעיה.

א-סאנע, שנכנס לתפקידו לפני כשנה במקום ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), סבור שחייבים למקד את המאבק בסוחרי הסמים ולא בנרקומנים (ראו מסגרת). "אין מקום להשקיע מאמצים להגשת כתבי אישום נגד נרקומנים ולכליאתם בבתי סוהר. הסוחרים הם מקור הבעיה".

א-סאנע מודה כי בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ תופעת הסמים חמורה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית. הוא מדגיש כי "בנושא הסחר בסמים יש שיתוף פעולה מלא בין יהודים לערבים. יש שם ממש חגיגה של שבת אחים גם יחד. הלוואי שבתחומים אחרים היה שיתוף פעולה הדוק כל כך".

למרבה הצער, בכנסת לא מייחסים חשיבות רבה לוועדה למאבק בנגע הסמים. עובדה שהמפלגות הגדולות אינן מבקשות לקבל את ראשות הוועדה, אלא מכוונות לוועדות העוסקות בנושאים המעוררים תשומת לב ציבורית, כמו ועדת חוץ וביטחון, ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת חוקה, חוק ומשפט ועוד. זו אולי הסיבה שבראש הוועדה הזו עומד בשנים האחרונות באופן מסורתי ח"כ מהמפלגות הערביות. בתחילת הקדנציה היה זה ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) ובעוד שנה כאשר א-סאנע יסיים את תפקידו יחליף אותו ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד).

אבל גם חברי הוועדה למאבק בנגע הסמים אינם מרבים להשתתף בדיוניה. מתוך 20 ישיבות שקיימה הוועדה ב-2011 בשש ישיבות ישב היו"ר לבדו מול האישים הרבים שהוזמנו להופיע בפניה. א-סאנע אומר ש"הפוליטיקאים מעדיפים לטפל באילי ההון, אנחנו עוסקים באנשים שנמצאים בשולי השוליים, אבל מבחינה אנושית זו הוועדה החשובה ביותר בכנסת".

* * *

המטרה: שינוי התפיסה הכללית

א-סאנע: "יש להתמקד בסוחרים ולא במשתמשים"

החוק בישראל קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר על עבירה של החזקה או שימוש בסם לצריכה עצמית. דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן ע"י ד"ר גלעד נתן מגלה כי ב-2009 נפתחו נגד 22,400 משתמשים תיקים פליליים, אולם רק כ-10% מהמקרים הגיעו למיצוי בבתי המשפט ונגד מרבית מהנאשמים נגזרו עונשי מאסר על תנאי.

"אילו הרשויות היו מפסיקות להתייחס לכל המכורים והמשתמשים בסמים קלים כעבריינים, היה אפשר לצמצם ביעילות את מספרם תוך מתן עזרה בתהליך הגמילה והשיקום", אומר ח"כ א-סאנע. "על המדינה להשקיע את מירב המאמצים והאנרגיה מול הסוחרים הכבדים ולא להיטפל לאלה הנוהגים להשתמש בסם לצריכה עצמית".

ב-2010 נפתחו 5,334 תיקים על עבירות של סחר בסמים, אולם לפי נתוני המשטרה הפער בין העונשים המירביים הקבועים בחוק לבין הענישה בפועל הוא גדול מאוד. א-סאנע גם מותח ביקורת חריפה על העונשים הקלים שמטילים בתי המשפט על סוחרי הסמים. "לא ייתכן שכל פעם שתופסים סוחר סמים, ממהרים לחתום איתו על עיסקת טיעון. נוצר היום מצב מגוחך שמשקיעים מאמצים רבים בלכידת סוחרי הסמים, אבל כשהם נתפסים מטילים עליהם עונשים קלים בלבד. לדעתי, הדבר נובע מהרצון של הפרקליטות לקצר את ההליכים בשל העומס בבתי המשפט. ברור שעיסקת טיעון חוסכת זמן ולא צריכים לזמן עדים ולהביא ראיות לביהמ"ש, אבל איני מבין מדוע לא להטיל עליהם עונשים כבדים של 20 שנות מאסר. רק עונשים כאלה יכולים להרתיע".