בשיתוף ברק רום
הבשורה הטובה לכ-700 אלף מקבלי שכר המינימום במשק הישראלי היא חתימתם של ראש הממשלה ושר הכלכלה על העלאת שכר המינימום ל- 4825 שקלים. מאות אלפי מקבלי שכר המינימום חיכו לה זמן רב מדי וטוב שהיא נכנסה לתוקף. אלא שמצידו השני של המתרס מצויים המעסיקים, וכעת עולה השאלה איך אנחנו אמורים להתייחס להיבט הפיננסי של השינוי הזה ולהחיל אותו על מערכת ההוצאות שלנו.
מצד אחד, הממשלה עושה זאת על מנת להטיב עם העובדים. מצד שני, היא אינה מביאה בחשבון ואפילו לא מכירה כלל בהשפעה שהדבר יצור על בעלי החברות והעסקים הקטנים. הרי אנחנו לא מקבלים שום סיוע או הטבה, בעקבות הקופונים שגוזרת המדינה על גבינו מציבור יקר כמו העובדים. בשורה התחתונה אנחנו אמורים להסתדר ולשאת בתוצאות ההטבות הללו לבד. לכן חשוב מאוד שנהיה מוכנים ונדע איך לשנע את המערכת הפיננסית בחברה שלנו, על מנת שלא תינזק מהצעד החשוב זה.
חשוב להדגיש כי כבעלי עסק, מעבר לניהול שוטף של תפוקת המוצר או השירות שלנו, אנו גם מנהלים מערכת כלכלית שהשורה התחתונה שלה אמורה להיות רווחית. כל מה שאנו עושים, כל שיווק של מוצר או שירות, כרוך בעלות וכמובן שהוצאות נוספות מביאות לתמחור אחר של אותו מוצר או שירות. הרי מאליו מובן שאם מחיר חומר הגלם יעלה באחוזים מסוימים, עלות המוצר הסופי ללקוח הקצה תעלה גם היא. ללא המשוואה זו אין לנו כחברות או כעסקים קטנים יכולת קיום.
נשאלת השאלה מה קורה כאשר כעת מעלים לנו את עלות ההוצאה השוטפת שלא בצורת חומר גלם, אלה בצורת שכר עובדים. זו כבר התמודדות הרבה יותר קשה ומסובכת. מצד אחד, אנו מחוייבים לטובת העובדים ולפרנסתם. מצד שני, יש לדאוג להכנסות החברה שלא ייפגעו. אם לא נפעל בצעדים שיכסו עבורנו באיזשהו אופן את העלויות הנגזרות ממהלך של העלאת שכר המינימום, הרי הפגיעה ברווחיות תפגע בהכרח גם בטובת העובדים, גם אם לא בטווח הקצר אזי בטווח הארוך. איך נשמור על איזון נכון במצב זה?
הה דוגמא רק על מנת לסבר את האוזן - נניח שבחברה ישנם כ- 15 עובדים בשכר מינימום. העלאה של 175 שקלים לעובד (זהו ההפרש בין מה שמשולם היום 4650 ₪, לבין מה שישולם מתאריך ה-1 ביולי 2016), משמעותה הוצאה לעסק של עוד 2625 בחודש, עוד לפני שהבאנו בחשבון עלויות נוספות, שמסתכמות בעוד מאות שקלים לחודש ועוד לפני חישוב שעות נוספות וכו’. עכשיו נכפיל בכמות עובדים גדולה בשעות נוספות לכל עובד כזה ונגיע להוצאה של אלפי שקלים בחודש לחברה או עסק קטן. זו הוצאה שאיננה נגזרת מהכנסה נוספת, אלא חותכת ברווחיות, בשעה שאין לה שום תמורה מקבילה בהכנסות.
אפרת אלוני, רואת חשבון בחברת “הפי נמברס”, חברה המתמחה בניהול פיננסי לחברות ועסקים, נותנת לנו את אבני הדרך להתנהלות נכונה לקראת האתגר שהונח לפתחנו.
“הדרך הקלה והפשוטה”, אומרת אלוני, “היא פשוט לגלגל את ההוצאה הזו על העובדים. אולי נעסיק פחות עובדים ואולי נקצץ בשעות שאפשר לוותר עליהם. אלא שאת הפיתרון הזה אנחנו לא אוהבים, נקודה! העובדים הם ליבת המערכת שלנו. הם הרוח החיה ולמעשה הם המנוע הצמיחה הכי חשוב לעסק שלנו”.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות כמעסיקים?
“ההצעה שלי היא בואו נשתף את העובדים במצב שנוצר ובצורך לדאוג גם לטובת החברה וגם לטובתם ונחשוב ביחד עד כמה ניתן לייעל את רווחיות החברה ואת הצורך להגדיל ההכנסות, לפחות בסדר גודל ההוצאה החדשה. העובדים יראו בזה הצבעת אמון מלא של מנהלי החברה בהם ויעשו כמיטב יכלתם להצלחה טובה במכירות, להתייעלות בעבודה ולניצול נכון יותר של הזמן - כל אלה בהכרח יניבו תוצאות טובות”.
יש דרכים נוספות להתמודד עם הסיטואציה החדשה?
“אם מדברים על סדר גודל יותר גדול בהוצאה הנוספת כתוצאה מהליך העלאת שכר המינימום, עלינו לחשוב מהם המוצרים או השירותים שטובים יותר, או הנכונים יותר, לבצע בהם העלה קטנה, שאולי לצרכן לא תורגש במיוחד, אבל לנו כמנהלי החברה הצטברות העליות הקטנות תיתן מענה לחוסר שנוצר במערכת הפיננסית בעסק”.
יועצת הפיתוח בחברת “הפי נמברס”, מעיין צוויג, מרחיבה בעניין זה: “מכל עליית מחירים יש נכס! זה המוטו שלנו בחברה וגם כאן - השאלה איך עושים את זה? זה הזמן לבדוק את תמחור המוצרים או השירותים שלנו. יכול להיות שזה הזמן להרחיב את השירותים או להכניס למערכת מוצרים חדשים שהיינו רוצים. אולי אפילו לפתוח מחלקה חדשה. אפשר להעצים את השיווק על ידי יצירת שיתופי פעולה חדשים, שיכולים להניב זרימת הכנסה נוספת לעסק. קחו את ההזדמנות הזו ותמנפו אותה לצורך חיבור העובדים למערכת, לצורך שיתופי פעולה נכונים ומניבים ולצורך ריענון הפן הכלכלי והרחבת השירותים. זה נקרא להפוך את ההוצאה החדשה לנכס לחברה ואת זה אנחנו כבעלי עסקים מאוד אוהבים!
“קחו את העלייה של שכר המינימום בחברה שלכם וחשבו אותה לאורך שנה או שנתיים, חלקו אותה לחודשים ואפילו פרטו למוצרים ותראו בדיוק כמה כסף, מוצרים או כל סוג של עליה צריך לגלם כדי להשלים את החסר בחברה. מכאן תוכלו רק לעלות ולצמוח. מה שחשוב שנדע הוא, שחברה או עסק שרוצים להתנהל טוב מבחינה פיננסית, צריכים תמיד להיות עם יד על הדופק ולתת מענה מיידי גם לשינויים קטנים בפן הפיננסי. רק כך היציבות הכלכלית בחברה תשרת את כולם – את הלקוח, העובדים ואת רווחי החברה”.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו