"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גיבורי גיטרה

אסף איילון וטל פוגל פעלו בשנים האחרונות מאחורי הקלעים, והיו מוכרים בעיקר בברנז'ה התל־אביבית • עכשיו הם עוברים לקדמת הבמה עם אלבומים אישיים ומצוינים

0
REWIRE  // REWIRE ,
REWIRE // REWIRE

כשתראו את תיק העבודות שלו, לא תאמינו שאסף איילון רק בן 43, ושלא זיהיתם מייד את שמו.

איילון החל את פעילותו המוסיקלית עוד בסוף שנות ה־90, כאשר שימש גיטריסט ומפיק באחת הלהקות הישראליות הראשונות שניגנו כאן רגאיי: "שורשי אפריקה" (ROOTS AFRICA). אלה היו ימי השילוב בין המוסיקה האתנית והשנטיפי עם הרוק והרגאיי, ואיילון חבר אל המוביל בתחום, מוש בן ארי. הוא הפיק מוסיקלית את שלושת אלבומיו "דרך" (2003), "מסע ומתן" (2006) ו"אנשום" (2009), והיה שותף מלא להפיכת בן ארי לסופרסטאר מקומי.

במקביל לעבודתו עם בן ארי הקים איילון אולפן משלו, עבר עם משפחתו לרמת הגולן והחל לשתף פעולה עם עלמה זהר. הוא הפיק את אלבומה הראשון "דברי" ב־2007, וזכה על כך בפרס אקו"ם. לכך התווספו עבודה על אלבומיהם ו/או הופעותיהם של "בית הבובות", "התקווה 6", אריאל הורוביץ, מאיר בנאי, אמיר פייס, מיכאל גריילסאמר ועוד.

עכשיו הוא לבדו, באלבום בשם "REWIRE" שכולו שירים שכתב, הלחין והפיק, עם מעט עזרה מידידיו עלמה זהר, גבע אלון ואחרים (בין הנגנים גם אחיו דן איילון בבס, המתופף ערן פורת ולעיתים ז'אן פול זימבריס והקלידן אילן פוסט).

עם שירים באנגלית וגיטרות במארק קנופפלרית, הוא נשמע כמו שילוב בין ישראל לחו"ל; משיר אהבה שקט לבתו אביגיל, ועד כסאח־רוק מזרחי, כפי שאפשר לשמוע ב"נולד עייף וגדל עצלן". שלא כמו השיר, איילון חרוץ וצנוע, ודרך המוסיקה הוא מצליח לבטא את מה שהצטבר אצלו כל השנים.

לא מריונטה

טל פוגל בת 25 בסך הכל, וכבר הספיקה לנגן בבס בהופעות של "מריונטה סול", אחת הלהקות הבאר־שבעיות הטובות ביותר (ולא רק בבאר שבע). לפני שנתיים הוציאה פוגל אלבום סולו ראשון יפה וצנוע בשם "ערימות של חלומות". האלבום, בהפקתו המוסיקלית של אמיר גרומן מ"מריונטה סול", חשף את פוגל בשירים דוגמת "כדור פורח" ו"ערימות של חלומות", שהושמעו קצת ברדיו, אך לא הצליחו להפוך אותה לשם מוכר, ודאי לא בתוך צונאמי האינפורמציה המוסיקלית שמציף אותנו. עכשיו זה הולך להשתנות, אני מקווה.

האלבום החדש, "אל החצר הגדולה", הוא במידה רבה המשך של הראשון; היא עדיין כותבת ומלחינה שירים "קטנים", פרטיים, אך משהו בה נפתח אל העולם. המלנכוליה עדיין מורגשת בשירים, אך אפשר לשמוע אופטימיות בהגשה שלה ואנרגיה חיובית בנגינה. בראיון שנערך עימה לאחרונה היא סיפרה שהאלבום הראשון הוקלט בלילה, ואילו החדש בשעות היום, ובהחלט מרגישים את זה במוסיקה.

מלבד אמיר גרומן, שחתום על ההפקה גם באלבום זה ומנגן בקלידים ובגיטרה, את פוגל מלווה עידו קרוב, חבר נוסף ב"מריונטה סול", שמנגן בס, ואיתמר אבוחצירא בתופים.

בתחנות הרדיו התחילו להשמיע את השירים שיצאו כסינגלים כמו "מבלהות תחזור אלי" ו"ציפור שחורה", וזאת בשורה משמחת. היא עוד תהיה גדולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר