ניצחון ישראלי

במשך שנים נאבק הממסד המדעי בפרופ' דן שכטמן. האיש שאילץ את עולם הכימיה להודות שבמשך עשרות שנים רבות אחד מעקרונות הבסיס שהונחל למיליוני מדענים מסביב לעולם - פשוט אינו נכון, התייצב אתמול ב-18:10 מול מלך שבדיה, קרל ה-16 גוסטב, וקיבל ממנו את פרס נובל.

שעות ספורות לפני הטקס החשוב ביותר בחייו המקצועיים, הוא עוד סירב להתרגש. "זה עניין של אופי", אמר לי שעה קלה לאחר סיום החזרה הגנרלית. שם מישהו עם דם רגיל גילם את המלך השבדי. כשהוא כבר עמד מול המלך האמיתי, גם הפרופסור המאופק לכימיה לא הצליח להסתיר את האושר שלו. בימים האחרונים העניקה בירת שבדיה לפרופ' שכטמן כבוד מלכים ורצתה לשמוע אותו שוב ושוב. בכל נאום שנשא בימים האחרונים עמדה מאחוריו מדינה שלמה, נרגשת לראות את פרס נובל העשירי שזוכה בו ישראלי. "בזכותך מדינה שלמה זוקפת היום קומה", אמר לו ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה טלפונית. נתניהו בירך אותו והוסיף: "הישגך הוא גאווה לכל האומה".

גילויו של פרופ' שכטמן הביא לעולם את הקוואזי גבישים: מבנים כימיים, שבניגוד למה שחשבו שנים רבות, אינם מסודרים באופן מחזורי. לא מדובר פה רק בסיפורם של הגבישים - הסיפור הזה הוא גם סיפורה של "האמת" המדעית. "תגליתך גם הזכירה לנו כמה מעט אנו יודעים באמת, ואולי אפילו לימדה אותנו שיעור קטן בענווה. זה באמת הישג אדיר!", אמר פרופ' סוון לידין מהאקדמיה השבדית, שהציג את שכטמן לפני הרצאת הזוכה המסורתית.

המגזין המדעי הראשון שבו רצה פרופ' שכטמן לפרסם את תגליתו, שזיכתה אותו בנובל, דחה אותו. המגזין השני אמנם פירסם את המאמר, אבל רק כעבור כחצי שנה מאז פנה אליו שכטמן. הקהילה המדעית הפנתה לו עורף. לינוס פאולינג, שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1954 ובשנת 1962 בפרס נובל לשלום, נהג לפקפק בכל הזדמנות בעבודתו של שכטמן. "הייתי בושה לקבוצת המחקר", סיפר אתמול בהרצאתו. אבל הפרופסור הישראלי לא ויתר והמשיך להילחם. "היה ברור שננצח בקרב, כי אנחנו היינו הצודקים", אמר. לקהל בהרצאה בשטוקהולם הוא ציטט מתהילים: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע".

במהלך קבלת הפנים לכבוד חתן הפרס הישראלי העשירי, שערך שלשום שגריר ישראל בשטוקהולם בני דגן, הודה שכטמן כי הוא לא עתיד להיות כמו ש"י עגנון, הזוכה הישראלי הראשון שקיבל את פרס נובל לספרות. עגנון אז אמר כי הוא עזב רק פעמיים את גבולות המדינה, פעם בספריו ופעם לקבלת הפרס לשבדיה ונורבגיה. "אני מתכוון לנסוע הרבה בעולם ולהטיף למען קידום החינוך, יזמות טכנולוגית ומדע", אמר. פרט למדליה קיבל פרופ' שכטמן גם פרס של 10 מיליון קרונות, שהן כמיליון וחצי דולר.

בשטוקהולם הגבירו את האבטחה

לפני הטקס הגיע שכטמן לבית הכנסת הגדול של שטוקהולם לתפילת שחרית. גם המשטרה השבדית נערכה לקראת האירוע. משעות הצהריים חנו ניידות משטרה במקום ושני מסוקים חגו משעות הבוקר בשמי שטוקהולם. היה ברור גם לשלטונות השבדיים כי זוכה ישראלי מחייב הגברת שמירה. ממלכת שבדיה לא נתנה לישראל הרבה הנחות בשנים האחרונות, אבל דומה ששפת המדע פורצת גבולות.

כך מדינה קטנה הפכה בשנים האחרונות למעצמת נובל, הרבה בזכות הטכניון, מוסד אקדמי שהופך אט-אט לאחד היוקרתיים בעולם והביא כבר מספר חתני נובל. כל זאת בתקציב צנוע בהרבה ממתחריו. לא פלא שנשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, הסתובב גם הוא כמו חתן בשטוקהולם. היום, מי היה מאמין, הוא שוב יצטרך להתמודד עם ניהול מוסד כה יוקרתי וכה מנצח, אך עם גירעון של 50 מיליון שקלים.

* * *

פרופ' שכטמן מסמן את המטרה הבאה:

"אני רוצה לקדם חינוך, יזמות טכנולוגית ומדע"

"אבא נשאר אותו אבא, גם אחרי קבלת פרס נובל", אמרה אמש ל"ישראל היום" תמר, בתו הבכורה של פרופ' דן שכטמן, שעה שהשתתפה עם כל המשפחה בארוחת הערב בבית העירייה עם המלך והמלכה. שאלתי את פרופ' שכטמן אם הוא היה נרגש יותר ביום נישואיו, בהולדת בתו הבכורה או שמא עתה בקבלת הנובל. "התרגשתי עד דמעות בלידה של כל אחד מארבעת ילדיי. זה הרבה יותר מהנובל", אמר.

הטלוויזיה השבדית חזרה ושידרה אתמול את דבריו של שכטמן, שאמר כי פרס נובל "מעניק גישה למקבלי ההחלטות ואני מתכוון לנצל זאת".

אתה אכן מתכוון לנצל זאת-

"היום אני רוצה לקדם חינוך, יזמות טכנולוגית ומדע. זאת המטרה שלי".

כשאני מזהיר אותו שאם יתמיד בכך - זמן לפרס נובל שני כבר לא יהיה לו, הוא מבהיר כי "יש לי כאמור תוכניות אחרות".

האמנת שהיום הזה יגיע-

"לא ציפיתי השנה, אבל אני יודע שהייתי מועמד הרבה שנים. אני מרגיש בר מזל היום, כי כל מי שמקבל את הפרס מגיע לו, אבל לא כל מי שמגיע לו מקבל את הפרס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו