לשחקן נתן דטנר אין ערב אחד פנוי בחודשים האחרונים. ככה זה כשאתה כוכב של שלוש הצגות מצליחות בתיאטרון הישראלי. דטנר מלהטט בין "כנר על הגג" ו"גטו" בתיאטרון הקאמרי כבר תקופה ארוכה, ולפני חודשים ספורים הוא נכנס לתפקיד ראשי בהפקה של "כולם היו בניי" - קופרודוקציה של הקאמרי ותיאטרון חיפה. וכאילו כל זה לא מספיק, בימים אלו נכנס דטנר להרפתקה חדשה: הוא מביים את עצמו לראשונה בהצגה בתיאטרון חיפה. זה יקרה במסגרת ההצגה "אמנות", שתעלה בתיאטרון ב-15 בדצמבר, דרמה-קומית עכשווית על חברות גברית מאת יסמינה רזה, בתרגומו של ניסים אלוני, ובה, לצידו של דטנר, משחקים גם אוהד קנולר ונורמן עיסא. "ההארד דיסק שלי עובד בפול גז", צוחק דטנר (55), "אני מודה שהיו לי כבר תקופות של שלוש הצגות במקביל, אבל ארבע זה שיא חדש מבחינתי". ויש לפעמים טעויות? טקסט של דמות אחת שמשתרבב לאחרת- "לא משפטים שלמים, אבל בהחלט קורה לפעמים שאני בטעות יכול להחליף שם של דמות (צוחק). את הפרטנר מולי זה כמובן מאוד מצחיק, אבל הקהל שלא יודע שזה שם מתוך מחזה אחר לא שם לב לטעות". ולא מדובר פה בתפקידים קטנים, אתה משחק תפקידים ראשיים בכל ההצגות. "נכון, את צודקת, זה סוג של אחריות. זה באמת מסוג הדברים שכשחקן אני מרגיש שבורכתי ופונקתי, וזה דווקא חלק מהפאן שלי. אמר לי פעם שחקן ותיק שקשה יותר לחכות מאחורי הקלעים, שעדיף להיות על הבמה כל הזמן, כי מאחורי הקלעים ההמתנה גרועה". יותר משנתיים חלפו מהיום שבו עזב דטנר את כיסא המנכ"ל של תיאטרון באר שבע. מאז הוא התמסר למשחק בצורה טוטאלית, ולמרות אנחת הרווחה עם הפרידה מהתפקיד, מתברר שנותר איזה געגוע קטן, כך שאל תתפלאו אם תראו אותו בקרוב מנהל תיאטרון אחר בארץ. "לנהל ולשחק אלו שני דברים שונים, והאמת שהסוד הקטן הוא שאני כמנהל אף פעם לא הפסקתי לשחק. הייתי מעורב בהצגות בב"ש ואפילו שיחקתי באחת מהן. יש בהחלט סוג של אנחת רווחה מהבחינה שהעול הניהולי יורד ממך, וזה עול קשה הרבה יותר מעול של שחקן. אבל בהחלט יש לי געגוע לניהול אמנותי, כי יש משהו מאוד יוצר ומדליק בעובדה שאתה מעלה רעיון, מחבר את האנשים הנכונים ופתאום יוצאת הצגה ואתה יודע שאתה אחראי לכל זה. אני מקווה שיום אחד אחזור לזה". כשדיברו על הנהלה חדשה לתיאטרון הבימה, השם שלך עלה. "אההה... את יודעת, אומרים 'והחכם בעת ההיא יידום' (צוחק). הם רק נכנסו לבניין, ומי כמוני, כאחד שנכנס לבנין חדש בב"ש, יודע שזו תקופה יפה ומאתגרת, הכל חדש, והתיאטרון צריך להתחיל לעבוד בבית החדש. אני מניח שיום אחד, אם יחפשו מנהל אמנותי, השם שלי יצוף עוד פעם לצד שמות נוספים, ואז נראה".
