זהירות: המהלך הזה עלול לגרום לכם להיפרד

"אל תתווכחי איתי!"

"סליחה?? שנינו מתווכחים אחד עם השני זה לא אני מתווכחת איתך!"

"פעם אחת פשוט תעשי מה שאני אומר!"

"מי מת והפך אותך לאחראי? לשנינו מותר להביע דעה! למה אתה יוצא מנקודת הנחה שאתה צודק ואני טועה?"

"כי את לא מבינה בזה! אל תתערבי"

"נמאס לי שאתה צועק! באיזה קטע פתאום רק אתה קובע? תנהל איתי שיחה. נדבר. נחליט. נתפשר. למה אתה חושב שאתה יודע יותר טוב ממני? מי אמר?"

"די נו את עושה הכל! מה שאת רוצה את עושה ועוד מתלוננת? אני נתתי לך יד חופשית.."

"אתה נתת לי? אתה פשוט העדפת לא להיות מעורב עד עכשיו אז אני עשיתי את כל העבודה"

"אבל למה את קוטעת אותי! תני לי לסיים לדבר! אני שונא שאת עושה את זה"

"אנחנו מנהלים שיחה לא דיון מסודר בבית כנסת"

"אבל את תמיד קוטעת אותי זה בלתי נסבל. אי אפשר לדבר ככה"

"אתה מסית את הנושא מהעיקר!"

"די נמאס לי אני לא רוצה לדבר על זה יותר"

"אבל לא סיימנו!!!"

"....."

"הלו!"

"..."

"הלו!!!!!"

גבירותיי ורבותיי, חבר המושבעים, ברצוני להציג בפניכם את מוצג מס.1: שיפוץ דירה.

בצורה אבסורדית שכזאת, או שבעצם לא, דווקא התחלה חדשה כמו שיפוץ או בניית בית לא יכולים לעבור בלי משברים בזוגיות, שמובילים לטיפול זוגי ולעיתים רבות גם לגירושים.

בטח כבר הבנתם עד עכשיו, שאני ובעלי משפצים דירה. ואם לא, לכו תשטפו את הפנים במים קרים כי אתם ממש לא מרוכזים. 

אתם יכולים להגיד לנו מזל טוב, ולזוגיות שלנו - בהצלחה. מחקרים רבים (איך אני אוהבת את צמד המילים האלה) מצאו שכמות ההחלטות העומדות בפני זוגות שמשפצים או בונים בית, משתווה לכמות ההחלטות שאדם ממוצע לוקח בפרק זמן של חיים שלמים! אז מה הפלא שאני מוצאת את העצמי בלילות מתעוררת באמצע הלילה כשהידיים שלי עוטפות היטב את צווארו של הישן לצידי. לחיצה חזקה והכל יכול להגמר, אני חושבת לעצמי. 

זוגיות נמדדת ברגעי משבר

אני מנסה להבין מה יש דווקא בשיפוץ שגורם לכל כך הרבה זוגות לאבד את זה לחלוטין. הרי בסופו של דבר מדובר במשהו מבורך, משמח, התחלה חדשה ומשותפת להמשך החיים. 

מה שקפץ לי לראש לפני הכל הייתה הקלישאה השחוקה אך ה-הו כה נכונה, שזוגיות נמדדת ברגעי משבר. ואפשר לספור את רגעי המשבר בזמן שיפוץ ביד אחת, אם יש לכם יד עם מאה אצבעות. דברים תמיד משתבשים, החלום אף פעם לא מתגשם בדיוק כמו שחלמנו אותו, יש הרבה פשרות שצריך לקבל, הרבה בעלי מקצוע, מפוקפקים יותר ופחות, שצריך לעבוד מולם, ויש את מרפי המניאק, שתמיד זוקף את הראש שלו ברגעים הכי לא מתאימים, וזה אף פעם לא עובר חלק. וכשזה לא עובר חלק, קל מאוד למצוא את עצמכם בשיחה שמתחילה ב"למה את מתווכחת איתי!" ומסתיימת על מדרגות הרבנות.

חוץ מזה, גם אם מנסים להיות מחושבים ולחשוב על בית כארבעה קירות, ברור שבית הוא הרבה יותר מזה. נכון שהשיפוץ בסופו של דבר מסתכם בצבע ומרצפות ובחירת קרמיקה (הגרניט כולל פורצלן?) וביקור חגיגי (לאישה) ומדכא (לגבר) באיקאה, אבל ארבעת הקירות האלה שאנחנו משפצים, הם ארבעה קירות בהם נחיה כמשפחה, נבלה את הרגעים שלנו יחד, ארבעה קירות מלאים בזכרונות ואמוציות והווה ועתיד ומשקעים ותקוות ובית הוא הרבה יותר מקופסא שאנחנו חיים בה. אפשר לחשוב על זה ככה: שיפוץ הבית הוא בעצם שיפוץ החלומות והתקוות והעתיד שלנו ואלו דברים שדורשים עדינות מירבית. אבל מי יכול להיות עדין כשהצד השני מסרב להבין שהשולחן הזה כן שווה אלף שקל!

כסף = ריב

מה שמוביל אותי לנושא הבא, שלא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהוא הגורם הכמעט עיקרי למשברים ששיפוץ מביא איתו: כסף.

 Money money money, must be funny, in the rich men's world.

אבל לא נראה לי שקים קרדישאן או ביל גייטס קוראים את הטור שלי ואני בטוחה שאף אחד מאיתנו לא משפץ וצוחק אז בואו נסכים שכסף הוא בהחלט עניין כאן.

תכלס, לא חשוב אם יש הרבה כסף או קצת, אי אפשר לצאת מהמלחמה הזאת בשלום. כי תפיסות החיים שלנו שונות, ואנחנו באים מבתים שונים וערכים שונים ואנחנו תופסים את ערכו של הכסף בצורה שונה. כדי להגשים את החלום של הבית המושלם, תמיד צריך יותר כסף ממש שיש לנו ואז נפער הפער המעצבן הזה בין חלום למציאות. ומי אשם בפער הזה? הצד שחלם בגדול מידיי או הצד ששומר על הכסף? ומי מחליט כמה כסף זה בסדר להוציא? ומה שווה את זה ומה לא? כואב לי הראש רק מלכתוב את השאלות האלה וזה עוד לפני השיחה שמחכה לי בבית עם בעלי. בקיצור, כסף זה השטן. סתם כסף זה דבר נפלא. סתם הוא איום. אבל מדהים. ונורא. הוא מוציא מצרות! הוא מכניס לצרות. אני יכולה להמשיך ככה לנצח.

עכשיו אני רוצה לשאול אתכם, אם כולנו יודעים ששיפוץ מוביל לכל הדרמה הזאת, איך בכל זאת אנחנו נופלים בפח הזה? למה אנחנו לא מצליחים להיות עדינים, שקולים, לנהל דיון בריא ובשקט, לדעת מתי להתפשר? אני מבטיחה שאעדכן אתכם בתשובות שתיתן לי הפסיכולוגית בטיפול הזוגי שנלך אליו אחרי שכל הסיוט הזה יסתיים. עד אז, אנסה לא לרצוח את בעלי מתוך שינה, ולהצליח לשכנע אותו לבוא איתי שוב לאיקאה.

דיאטה, אופנה, מתכונים ועוד המון דברים מעניינים - עכשיו במדור הלייף סטייל!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו