המשנה לראש הממשלה, השר משה (בוגי) יעלון, מאשים את ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, באחריות ישירה לגל הפרסומים המזיק, כדבריו, בנושא האיראני. "דגן התחיל את העניין בזמנו באופן לא לגיטימי. כראש המוסד לשעבר הוא חתום על התחייבות לשמור על סודות המדינה". יעלון מדבר בכעס. "היתה לו, לדגן, הזדמנות להביע את דעתו בצורה לגיטימית. לא לגיטימי לנסות ולקיים בפומבי דיונים שאמורים להתקיים בחדרים סגורים". יעלון הוסיף כי בתקשורת מוצגת תמונה מעוותת, ולפיה בישראל יכול ראש הממשלה להחליט לבד על נושאים הרי גורל. "אי אפשר להעביר החלטות בנושאים הללו בלי החלטות של קבינט. עצם הצגת הדבר כפי שהיא מוצגת על ידי דגן, לא מחוברת למציאות החוקית הנהוגה בישראל. "האופי שבו מתנהל כרגע הדיון בתקשורת הוא חסר אחריות. זה לא משנה אם אלה גורמים לשעבר מתוך המערכת, שיוצאים החוצה ומנסים לעורר דיון ציבורי על בסיס מידע חלקי. מנסים להציג כאילו יש בישראל הנהגה חסרת אחריות, כאילו מישהו יכול להוביל מהלך בלי שתהיה החלטת ממשלה. "אם אלה גורמים שהיו במערכת - הם עוברים עבירה על כללי הסודיות המתחייבים מהם. יש אצלנו כללים דמוקרטיים של עליונות הדרג הנבחר. אבל הם לוקחים על עצמם את האחריות לקבוע מה טוב ומה רע, באופן חסר אחריות. "זהו דיון שאי אפשר למצות אותו בכתבה בעיתון ולא באמירה כזאת או אחרת. בוודאי שלא הקורא יכול לשפוט על בסיס המידע שמובא בפניו. הוא אינו מסוגל לשפוט ולקבל החלטה. את זה צריך להשאיר לדיון במקומות הנכונים. בסופו של דבר, הדיונים מתקיימים בין הדרג המדיני למקצועי". יעלון מוסיף כי "גם אם יש מישהו שמתנגד לדמוקרטיה, לא יעזור לו כי בשורה התחתונה, הדרג המדיני הוא שמכריע ומקבל את ההחלטות". "כל העולם מודאג" יעלון, רמטכ"ל לשעבר, אומר כי הדיון צריך להתקיים בחדרים סגורים ולא בתקשורת. "ימים יגידו אם מה שקרה בימים האחרונים פגע בביטחון המדינה. זה גם מנוצל פוליטית על ידי גורמים כאלה ואחרים. "הדיון הציבורי שנערך כעת הוא מעוות ולא ענייני. זוהי סוגיה כבדת משקל. אנו עומדים בפני האפשרות שלשלטון עם תפיסה אפוקליפטית-משיחית יהיה נשק גרעיני צבאי. זו סוגיה שמדאיגה את העולם ואת ראשי המדינות שחרדות ליציבות העולם וליציבות האזור. לכן עוסקים בזה בוושינגטון, בלונדון ובקהיר, וננקטות גם פעולות מדיניות. "הדיון אצלנו הוא חסר אחריות משום שדרך ההתנהלות שלו עלולה להביא לכך שהממשלה תאבד שליטה על כלי המדיניות שלה בנושא הכי רגיש, כתוצאה מכך שמישהו רוצה שעמדתו תתקבל והוא אינו בוחל באמצעי של הדלפת העניין לתקשורת. העניין הרגיש הזה הוא לא מסוג הדברים שצריך להביא למשאל-עם או למתכונת של 'כוכב נולד'. בשביל זה יש בחירות. מכאן והלאה הדיון צריך להתקיים בין הדרג המדיני לצבאי". באשר לאיום האיראני, יעלון אינו מסתיר את הסכנה הנשקפת לישראל, אך באותה עת הוא מבהיר כי ישראל לא צריכה להוביל את התקיפה. "ברור שיש פה איום שצריך להסיר. הוא ודאי לא איום המופנה רק לעבר ישראל, ולכן ישראל לא צריכה לקפוץ בראש. מי שיוביל את הפעילות נגד איראן היא הקהילייה הבינלאומית בהובלת ארה"ב. אלה הצעדים שצריך לנקוט כדי להביא את המשטר בטהרן לבידוד בינלאומי. יש להפעיל סנקציות כלפי המשטר הזה ולהעלות את נושא זכויות האדם באיראן, כי יש שם אופוזיציה שנאנקת תחת משטר מדכא וללא משפט. בכל מקרה, צריך שתהיה אופציה צבאית אמינה - ואת זה לא יוצרים בדיון תקשורתי, אלא בהתמודדות מדינתית נכונה". מסע של הטעיה בקמפיין שמובילים בימים האחרונים "ידיעות אחרונות" וערוץ 2, הוצגה העובדה שההחלטה בעניין איראן נמצאת בידי נתניהו וברק כבעיה. מהצגת הדברים ב"ידיעות" עלתה תחושה שנתניהו וברק צפויים לקבל החלטות הרפתקניות. וכל זה קרה זמן קצר אחרי שנתניהו וברק הואשמו באותם כלי תקשורת בהבלגה מוגזמת מול אירועים ביטחוניים, כמו הפיגוע בגבול מצרים או ירי הטילים מהרצועה. בלשכות רה"מ ושר הביטחון דיברו השבוע על מסע של הטעיה: הדיון הציבורי בנושא, הזכירו, מתקיים כבר שנים, ולא רק בישראל. אבל היוזמה בנושאים קריטיים נתונה לראש הממשלה. מנחם בגין נהג כך ב-1981 כשהחליט להפציץ את הכור בעיראק. ב-2007 היה זה אהוד אולמרט שהחליט (לפי פרסומים זרים) להפציץ את הכור בסוריה. יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל השבוע שר הביטחון לא שתק. אחרי שהיורשת שלו במפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', הזהירה מ"הרפתקה מגלומנית באיראן", ברק החליט לענות. הוא הבהיר שצריך להיות טיפש כדי לחשוב שהחלטות בסדר גודל כזה מתקבלות רק בידי שני אנשים. "על הגרעין האיראני", אמר ברק, "מתנהל דיון ציבורי זה שנים בישראל. אנחנו לא מסתירים את מחשבותינו. עם זאת, יש סוגיות מבצעיות שלא דנים בהן בציבור, כי אז לא ניתן יהיה לבצע אותן", אמר. לא תהיה זו השערה פרועה לומר שברק חשב באותו רגע גם על כמה דיווחים של כתבים על "חלון ההזדמנויות" שמאפשר לחיל האוויר לתקוף בזכות הראות הטובה. ברק אף אמר לאחרונה כי "האתגרים שלפנינו מחייבים להגדיל את תקציב הביטחון", והבהיר כי אנו ב"צומת של הכרעות" שבה ישראל תצטרך להגן על האינטרסים שלה. ארה"ב והמערב, אומרים בלשכת ברק, כשלו בתמיכה באופוזיציה באיראן בשעת אמת לפני כשנתיים. האמריקנים מעוניינים במהלך משולב של הפלת המשטר באיראן. "כל האופציות על השולחן", נוהג לומר בהקשר זה סגן הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, אבל באיראן, כך נראה, מעניקים סבירות נמוכה לאפשרות שארה"ב אכן תפעל. אמריקה נמצאת בשנת בחירות ומתרכזת בענייני פנים. לכך יש להוסיף את המשבר הכלכלי: מלחמות עולות הרבה כסף. זאת, בנוסף לחוסר הרצון האמריקני לפתוח חזית איראנית אחרי שנסגרת חזית בעיראק. עכשיו מגיעים לשאלת המחיר. ברור שבכל התקפה ערי ישראל ייפגעו. האמריקנים מביאים זאת בחשבון. השבוע צולם חבר פורום שרי השמינייה, יו"ר ש"ס השר אלי ישי, בכנס סמוך לכנרת, שם אמר כי הוא לא ישן בלילה בגלל מה שהוא יודע ובגלל עומק האחריות. ישי הזכיר 100 אלף טילים רק מהחזית הקרובה, מעזה ומלבנון. מנגד שר החוץ אביגדור ליברמן אמר בעבר, כי כל משטר שיתקוף את ישראל חייב לקחת בחשבון שהפסקת האש תיכנס לתוקפה רק אחרי שהמשטר שם ייפול. מול אי הוודאות במאמר שכתבה אמילי לנדאו ממכון המחקר INSS שבאוניברסיטת תל אביב תחת הכותרת "לחצים ועיכובים אך לא אסטרטגיה בינלאומית לעצירת הגרעין האיראני", היא קובעת כי איראן מתקדמת לעבר השגת יכולת גרעינית צבאית. אמנם ננקטים נגדה צעדים, אך אין על סדר היום אסטרטגיה מגובשת שנראה שביכולתה לשנות את הכיוון של מגמה זו. בעבר הישווה נתניהו גם בין גרמניה הנאצית לאיראן. הוא אמר שההבדל בין אז לעכשיו הוא שהיום לישראל יש צבא שיכול להגן עליה מפני שליטים שמצהירים על כוונתם להשמיד את העם היהודי. השבוע ניצל נתניהו את פתיחת מושב החורף של הכנסת כדי לומר: "יש מעצמות אזוריות שחובקות את המזה"ת, ואלה ינסו להגדיל את השפעתן על המשטרים החדשים. השפעה זו לא תהיה תמיד לטובתנו. אחד מהכוחות האזוריים הללו הוא איראן, שממשיכה במאמציה להתחמש בנשק גרעיני. איראן גרעינית תהווה איום כבד על המזה"ת ועל העולם כולו, וכמובן היא מהווה גם איום ישיר וכבד עלינו. מול אי הוודאות ואי היציבות שלפנינו, אנו זקוקים לשני דברים - עוצמה ואחריות". ברקע הדברים הללו עומד להתרחש אירוע נוסף: בימים הקרובים צפוי להתפרסם בווינה דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. בדו"ח ייחשפו פרטים חדשים על היקף התוכנית הגרעינית הצבאית של איראן. ליברמן אמר השבוע כי לפי מידע מקדים שהגיע לישראל, מדובר בדו"ח קשה מקודמיו. נראה כי אחת הסיבות לכך שהדו"ח יהיה שונה היא החילופים בראשות הסוכנות. מוחמד אל-בראדעי ממצרים הוחלף ביוקיו אמאנו מיפן. יש שינוי: עם הראש הקודם לא את כל מה שהפקחים ראו הם סיפרו. כעת הארגון פתוח לדווח על הנעשה באיראן. בינתיים האו"ם כבר החליט על שורת צעדים נגד איראן. בישראל מקובל להניח שסנקציות כלכליות על איראן גורמות לעיכובים בתוכנית הגרעין. עוזי עילם, תא"ל במיל' ומי שעמד בראש הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, אמר השבוע כי מדובר בכלי מאוד יעיל. "סנקציות משפיעות", אמר עילם. "איראן מקבלת את כל הרכיבים והטכנולוגיות הדרושות לה מבחוץ". סנקציות יעילות יכולות למנוע מחברות לסחור עם איראן. גם פגיעה בבנק המרכזי של איראן תהדק את הלחץ סביב צווארו של המשטר. לפי עילם, עם יכולת גרעינית איראן יכולה לייצר מטרייה שתאפשר לה לתמוך בטרור ולהשתלט על משטרים חלשים. "זו סכנה מוחשית", הוא אומר, אולי אף יותר מהשימוש בפצצה עצמה. המלחמה החשאית זמן קצר לאחר ההחלטה על החרפת הסנקציות נגד איראן, דווח לראשונה על חדירה של וירוס תולעת רב-עוצמה למערכת המחשבים המפקחת על פרויקט הגרעין באיראן. הנזק שנגרם היה בלתי הפיך לכ-1,000 סרכזות (צנטריפוגות, המשמשות להעשרת האורניום) במתקן ההעשרה בנתאנז. בנוסף, דווח על שורה של עריקות וחיסולים של מדעני גרעין איראנים. בנאומיו ייחס אחמדינג'אד, את האחריות לכך לישראל ולארה"ב. לפי המאמר של לנדאו, ראש המוסד, מאיר דגן, רמז כי מאמצים חשאיים הובילו לדחיית המירוץ האיראני לגרעין, וכי רק בשנת 2015 תגיע איראן ליכולת גרעינית. "הערכה זאת לגבי יעילותן של פעולות החבלה עמדה גם בבסיס תשובתו לשאלה אם על ישראל לתקוף את איראן צבאית, כשאמר שמדובר בדבר הכי מטופש ששמע אי פעם", כותבת לנדאו. דגן פרש השנה מהמוסד ולפי כמה פרסומים, השאיר המלצה ברורה שלא לתקוף באיראן. אלא שבכירים במערכת המדינית והביטחונית, קובעים שדגן חטא בכך שהוציא את ההתלבטויות מהחדרים הסגורים ללב הדיון הציבורי. דגן היה שותף סוד. סביר להניח שהוא יודע על מידת האמת בשמועות שמול עמדתו של ברק שיש לעשות מעשה, ניצבת קואליציית-רוב של השרים דן מרידור, משה יעלון, בני בגין ואלי ישי. הוא יכול להעריך במדויק מה בדיוק עלה בשיחות שקיימו ראש הממשלה ושר הביטחון בביתו של הרב עובדיה יוסף. הידע הזה, אומרים בשיחות מסדרון בכירים במערכת הביטחון, הוא עוצמה ששייכת למדינה, לא לאיש זה או אחר, גם לא ל"לשעברים". הם אומרים שדגן מבקש לקבוע כללים חדשים, שאת ההחלטות לא יקבלו הנבחרים. "הדיון בסוגיה האיראנית הוא חסר אחריות", סיכם את הדברים גורם ביטחוני בכיר. "זה גובל בסכנה לביטחון המדינה. הדיון הציבורי עצמו עלול להביא אותנו לנקודת אל-חזור שאליה אסור לנו להגיע".
