כמה מתאים שאחת הסדרות הגדולות שידענו הסתיימה במשחק חמישי בלתי נשכח, שללא ספק ייכנס לדברי הימים של הכדורסל. בסוף סידרת המתח, בסוף הדוג פייט הזה, האלופה הפועל ירושלים ניצחה 84:86. כמאמר הקלישאה, המחמאות ילכו להפועל ת"א שהציגה משחקי הקרבה מעוררי השראה, בסידרה שאף אחד לא נתן לה סיכוי. כמו בכל משחק בסידרה הזאת, גם הפעם האוהדים נתנו הצגה. הקהל מהבירה צבע את הארנה בשלטים באדום ובשחור, והתל־אביבים בהו בהמוניהם בכמות חסרת תקדים של כ־1,200 אוהדים.
באווירה כזאת, צריך רק פתיל אחד קצר שידליק את כל העסק, וזה הגיע שתי דקות וחצי לסוף הרבע הראשון. נייט רובינסון ספק נתקל בבר טימור ספק הטיח אותו לפרקט, והשניים "זכו" בעבירה טכנית. הלחץ ניכר בשחקנים של דני פרנקו ששוב התקשו מאוד מול האזורית של שרון אברהמי, ולא היוו תחרות בריבאונד (2:8 לת"א ברבע הראשון). האורחים זינקו ל־12 הפרש בסוף הרבע (23:35), אבל 16.5 שניות לסיום הרבע ספג רובינסון את העבירה השלישית שלו. זה לא הפריע לו לקבור את השלשה שחתמה את תוצאת הרבע.
האזורית שירושלים כל כך התקשתה נגדה היא לא מדע טילים, אלא מהסוג הפשוט ביותר: שלושה שחקני פנים ושני גארדים בחוץ, שמצופפים את הצבע, סוגרים נתיבי מסירה ומקשים על כל זריקה מחוץ לקשת. בהתקפה התל־אביבים התקשו ללא רובינסון ולא קלעו נקודה במשך כמעט ארבע דקות, אבל ירושלים קלעה בזמן הזה רק שלוש נקודות.
הפועל ירושלים מול הפועל ת"א. סידרה דרמטית עם הרבה רגשות // צילום: אלן שיבר
ת"א עלתה ליתרון 15 ובשלב הזה הלבנים כבר שידרו פאניקה: מסירת כדור ליציע של ליאור אליהו, החטאות חופשיות של אי.ג'יי רולנד וחוסר אונים מוחלט בהתקפה העומדת. פרנקו דיבר הרבה על כך שהכל בראש של שחקניו, אבל בכדורסל נטו גם הוא הראה שאין לו פתרון מול ההגנות הבסיסיות ביותר, לפחות במחצית הראשונה. למרות זאת, משום מקום, הצליחה ירושלים לרדת בפיגור שש בלבד (46:40).
פרנקו עלה מההפסקה עם שפן: דונטה סמית' בהגנה על רובינסון. סמית' גם היה זה שלקח את ההתקפה הירושלמית על הגב, וזה קירב את האלופה למרחק נקודה אחת בלבד. ג'ף אלן ורביב לימונד דאגו שהאורחים יהיו עם הראש מעל המים, עם 64:61 בסוף הרבע השלישי.
ומה נגיד על יותם הלפרין וליאור אליהו? שני הישראלים הבכירים של ירושלים סיפקו אתמול את המשחק החלש ביותר שלהם מאז שהגיעו לבירה. הלפרין שוב נעלם (ארבע זריקות בלבד), ואליהו איבד לא פחות משישה כדורים. אבל היה אחד, דונטה סמית', שהגיע בשביל כולם, שבר את שיא הנקודות שלו בישראל והוכיח שהוא אחד הגדולים שדרכו כאן.
2:3 למכבי ראשל"צ על מכבי חיפה ברבע הגמר
מכבי ראשל"צ כנראה התרגלה להעפיל לפיינל פור ללא יתרון ביתיות. כמו בעונה שעברה היא סיימה שישית והתגברה על קבוצה עדיפה ממנה בטבלה. הכתומים התאוששו משני הפסדים, ניצחו 60:70 ברוממה והעפילו למעמד ארבע האחרונות בפעם השנייה ברציפות. כמו בעונה שעברה - מכבי חיפה שוב הפסידה ברבע הגמר לקבוצה של אריק שיבק.
דריל מונרו בין גרייבס וברתולומאו. מכבי ראשל"צ ניצחה ללא יתרון הביתיות // צילום: יוסי שקל
ראשל"צ עשתה את זה בנשק של חיפה. היא התחפשה לירוקים ודרך משחק הגנה מופתי במשך כמעט כל המשחק השיגה את המטרה. זאת היתה סידרה בין ראשל"צ ההתקפית לחיפה ההגנתית, אבל דווקא ראשל"צ ההגנתית הופיעה אתמול. במשחקים גדולים מנצחים שחקנים גדולים; אתמול היה זה דריל מונרו.
שיבק שוב עושה זאת בקבוצה שבה לא התחיל את העונה. את אילת הוא הוביל עד לגמר כשהוא עובר את מכבי ת"א. אחרי שחיפה חזרה מ־2:0 ל־2:2 היה נראה שהם הולכים לעשות מעשה המאמן בעונה שעברה עם הקבוצה הדרומית, אבל ראשל"צ מצאה אנרגיות.
הפתיחה של ראשל"צ (3:14) נתנה את האות להמשך. זה המשיך עד החלק הראשון של הרבע השלישי עם יתרון 30:42. באותן דקות היא אימללה את חיפה, ניטרלה לגמרי את גרגורי ורגאס והובילה אותה למקום שהיא לא רוצה - משחק מסודר. כשחיפה משחקת על חצי מגרש אין לה עוקץ. למשך זמן קצר המארחת השתחררה והתקמבקה עד 45:51 לזכותה עם ריצת 11:24 ברבע השלישי. אז הגיע לו הרבע הרביעי עם ריצת 9:23 נגדית של ראשל"צ.
מונרו היה המפתח הגדול במשחק והוא עשה את העבודה ביעילות ובחוכמה. מנגד, הקבוצה שניצחה העונה את מכבי ת"א ב־40 הפרש ופעמים את ירושלים הולכת הביתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
