לאחר 30 ישיבות ודיונים ארוכים שנמשכו יותר משנתיים, תובא היום הצעת החוק הממשלתית למאבק בטרור לאישור ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת החוק הממשלתית השנויה במחלוקת, המשתרעת על פני יותר ממאה עמודים וכוללת 135 סעיפים, מעוררת התנגדות עזה של ח"כים מסיעות האופוזיציה שהגישו כ־150 ההסתייגויות נגד הצעת החוק.
הצעת החוק נועדה לתת לרשויות לאכיפת החוק (בעיקר המשטרה והשב"כ) יותר כלים למאבק נגד הטרור ובכלל זה ארגוני הטרור. הסעיף הראשון בחוק קובע כי "מטרתו של חוק זה לקבוע הוראות בתחום המשפט הפלילי והמינהלי לרבות סמכויות אכיפה מיוחדות, לצורך מאבק בטרור ובכלל זה לשם מניעת הקמתם, קיומם ופעילותם של ארגוני טרור, מניעה וסיכול של עבירות טרור המבוצעות בידי ארגוני טרור או יחידים".
הצעת החוק מסדירה את ההכרזה על ארגוני טרור, הוצאת צווי הגבלה בשטח ישראל והחמרת ענישה לראשי וחברי ארגוני טרור. היא עוסקת במגוון של נושאים, ובהם הכרזה על ארגוני טרור, החרמת כספים ורכוש טרור, צו תפיסה מינהלי, החמרת ענישה, הוספת עבירות פליליות חדשות בתחום הטרור, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, סיוע לטרור ואי־מניעת טרור.
הסיבה העיקרית להתנגדות האופוזיציה להצעת החוק היא שיש בה פגיעה בזכויות יסוד של האדם. הצעת החוק תחליף ארבעה חוקים ופקודות העוסקות בנושא (חוק איסור מימון טרור, חוק סדר הדין הפלילי־מעצר חשוד בעבירות ביטחון, תקנות ההגנה לשעת חירום והפקודה למניעת טרור) ותתקן סעיפים ב־14 חוקים קיימים. בכל דיוני הוועדה השתתף המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי והיועצים המשפטיים של השב"כ.
על פי הצעת החוק, שר המשפטים יידרש להגיש לוועדת החוקה דו"ח שנתי על ביצוע הוראות החוק, ובו מספר כתבי האישום שהוגשו בעוון גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, וכן דיווח על יישום ההוראות המיוחדות בעניין מעצר חשוד בעבירת ביטחון חמורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
