המזל לא האיר פנים ללאה כהן, בלשון המעטה. היא נפצעה קשות על ידי רוכב אופנוע כאשר יצאה מרכבה בדרך בין־עירונית ועצרה ליד תחנת אוטובוס, שם פגשה את אחותה. אלא שבכך לא הסתיימו צרותיה: המשטרה הגישה נגדה כתב אישום בגין אי לבישת אפוד זוהר בעת שיצאה מרכבה. ביהמ"ש שם סוף למשפט הקפקאי הזה וביטל את כתב האישום בנימוק הנדיר של "הגנה מן הצדק". זאת מכיוון שנגד אחותה, שביצעה עצירת רכב אסורה במפרץ מסומן (עבירה שהיא גם ברירת קנס), הוגשה הודעת קנס בלבד ולא כתב אישום.
תחילתה של הפרשה כאשר רוכב האופנוע סטה מנתיב נסיעתו ופגע בלאה קשות. נגד רוכב האופנוע הוגש כתב אישום, שבו הואשם בשורה של עבירות: נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב הנסיעה, התנהגות הגורמת נזק, חבלה של ממש ונהיגה ברישיון שאינו תקף לאותו רכב.
פרקליטה של לאה, עו"ד יגאל טמיר, העלה כמה נימוקים לביטול כתב האישום, ובין השאר טען כי אי לבישת האפוד הזוהר לא היתה הגורם לתאונה. שופטת בימ"ש השלום לתעבורה בנצרת מנאל חליחל־דיאב קיבלה את טענתו זו של עו"ד טמיר וקבעה שהתאונה אירעה בשל סטיית רוכב האופנוע מהנתיב. השופטת הדגישה (פעמיים) בפסק הדין כי הפגיעה הקשה בכהן על ידי רוכב האופנוע לא יכולה להיות נימוק המצדיק הגשת כתב האישום נגדה.
כמו כן, השופטת קיבלה את טענת הסניגור כי יש לבטל את כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק" - כלומר אכיפה בררנית בין שתי האחיות. הסניגור טען כי אף שלכאורה שתי האחיות עברו עבירה קלה באותו המדרג, נגד האחת הוגש כתב אישום ונגד השנייה לא. בעניין זה כתבה השופטת כי "לא היתה הצדקה להבחנה בין הגשת כתב האישום נגד לאה לבין שליחת תשלום קנס לאחותה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו