אבי, עכשיו נזכרת לחסוך?

1. לאחר יותר מארבע שנים שבהן מכהן אבי לוזון כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, נראה שנמצא השבוע הייעוד של האיש הזה - להיות גזבר ההתאחדות. הרי על השפל שאליו הגיע הכדורגל הישראלי בתקופתו דובר ונכתב אינספור פעמים, כאשר השיא היה במשחק האחרון שאליו התקשורת הישראלית כלל לא טרחה להגיע.

אבל ההתבטאויות שלו השבוע בעניין החיסכון הכספי שייגרם להתאחדות מאי מינוי מאמן חדש כבר עכשיו מעלות את הרעיון שהאיש, שוודאי יתקשה להיפרד ממנעמי שלטון הכדורגל, יוכל להמשיך במעורבותו בפוליטיקה של המשחק ועוד בתחום שבו הוא בקיא הרבה יותר - התחום הכלכלי. פתרון שכזה ודאי יהיה מקובל על אוהדי הכדורגל, שמאסו בדרך הניהול של לוזון ובאווירה העכורה שהאיש הזה משרה.

הרעיון התקדימי של לוזון מדבר על כך שלנבחרת לא ימונה מאמן חדש עד הקיץ, בטענה שאין לנבחרת משימות ולכן אין טעם לשלם משכורת. יש עוד נבחרת בעולם ללא מאמן? עבודה של מאמן לאומי מסתכמת במשחקים הבין-ארציים? אין עבודת הכנה? לא צריך לעקוב אחרי השחקנים והיריבות הבאות? אי אפשר לערוך אימונים? אז מה אם רוב השחקנים שלנו משחקים באירופה - מי אמר שכולם מתאימים? פרננדז-

מעניין שלדברים אחרים נמצא תקציב. אולי היו"ר יסביר למה ההתאחדות משלמת משכורת לאחיין שלו, כאשר המשימה הקרובה של הנבחרת הצעירה היא בעוד שנתיים?

למה הוא לא חסך בהוצאות המיותרות של פרננדז עם המעבדות שהוא בנה לנבחרת והמשלחות המפוצצות? בהוצאות של ההתאחדות על הטיסות ובתי המלון, כולל פנסיון מלא עבור עשרות עוברי האורח שהוזמנו לסגל הנבחרת, אפשר היה להנחית כאן את אלכס פרגוסון.

עד כמה לוזון מנותק למדנו מהאמירה שלו בעניין התוצאות בתקופת פרננדז. הטורניר הזה הוא לא כישלון? זה הכישלון הגדול ביותר מאז ומעולם, ולא רק בגלל התוצאות העגומות אלא גם בשל הדרך. לא פחות תמוה הדו"ח המסכם של פרננדז, אשר לו מחכה לוזון כדי לסכם את הקדנציה הארוכה מדי של הצרפתי.

מה יהיה כתוב שם, שהנבחרת שיחקה בשנתיים האחרונות עשר דקות של כדורגל טוב שאף אחד לא ראה? הוא יוכל להסביר שם מה הסיבות שהביאו אותו לקבל החלטות הזויות בקשר לסגל ולהרכב?

יתרה מזאת, יותר מעניין לדעת איזה דו"ח קרא היו"ר לפני שהחליט למנות בכלל את הצרפתי, שהסתובב בעולם עד גלגל ההצלה שנזרק לעברו מישראל.

2.והנה מתחילות הבחישות בעניין המאמן הבא. לוזון לא ממהר להודיע שאלי גוטמן ייבחר, והנה שומעים שלא כל חברי ההנהלה תומכים במאמן.

סליחה, ממתי דעתם של חברי ההנהלה נחשבת? מתי שמענו אותם מביעים דעה שונה מדעתו של יו"ר ההתאחדות? יכול להיות שהוא מנסה להרוויח זמן כדי להכשיר את הקרקע לתרגיל הגדול הבא-

הכישלון הגדול באמת הוא לא המאמן אלא מי שמינה אותו. הנבחרת שלנו צריכה מאמן חדש, הכדורגל שלנו צריך יו"ר חדש.

3. היה גם משחק או, אם נדייק, בזבוז זמן משווע מצד אוסף של שחקנים שבאו רק כדי להחתים כרטיס. אז מה הפלא שראינו עוד משחק עצוב של הנבחרת, שחיפשה לנצח בשיניים יריבה כל כך חלשה. מעיד על זה גם החילוף של אלמוג כהן במקום רפאלוב שנפצע.

למה לא להכניס שחקן התקפה ולגמור את המשחק? דודו ביטון המצטיין בוויסלה קרקוב שוב לא קיבל את ההזדמנות למרות שחמד ושהר לא היו בשיאם. שהר עוד ניסה לעשות משהו בהתקפה. חמד נעלם כמעט לגמרי.

העיקר שאחרי השער השני בתוספת הזמן לואיס התכופף בגאווה לאסוף את הז'קט. יש!!! ניצחנו את האימפריה המלטזית.

* * *

נבחרת ישראל חזרה ממלטה עם ניצחון

לואיס דה פיניש

בערב שכולו גאווה ישראלית בשל הידיעות המשמחות על העיסקה המתקרבת, הפך המשחק של הנבחרת בכחול-לבן לשולי עוד יותר וטוב שכך. הנבחרת של לואיס פרננדז רחוקה מלהביא לנו גאווה. לא ייתכן שבמשחק מול חוטבי העצים ממלטה היא הצליחה לכבוש שני שערים בלבד, החמיצה בלי הפסקה וכמעט שספגה, כשהמשקוף מציל אותה ממבוכה גדולה עוד יותר.

כל מה שראינו ברוב המשחקים בקמפיין חזר אתמול גם באיצטדיון הכמעט ריק בוואלטה: שחקנים שרצים מבולבלים על הדשא, חוסר ארגון והנהגה, ובעיקר שעמום נטול כל ברק. פרננדז, שאוהב להתחכם בכל משחק, עלה הפעם באופן ביזארי עם שלושה בלמים: ניר ביטון (קשרה של מ.ס. אשדוד), רמי גרשון ודני בונדר - כן שמעתם נכון, בונדר.

לא ברור מדוע דווקא המשחק האחרון, שבו אין מה להפסיד ואפשר להתפרע בהתקפה, הכחולים-לבנים עלו עם הגנה מעובה. עוד יותר הזוי זה שגם ביטון וגם בונדר מעולם לא תיפקדו כבלמים, אז מה הפלא שהמלטזים הצליחו להפתיע כמה פעמים את ההגנה. רק עירנות של דודו אוואט וחוסר דיוק של מלך השערים המקומי, מייקל מיפסוד, מנעו את הפדיחה, ערב חג סוכות.

אם חייבים לבחור מצטיין מהמשחק שלא עניין איש זה חייב להיות טאלב טוואטחה. מגנה של האלופה מכבי חיפה הפגין יכולת לא רעה בכלל, וגם אם לא תמיד היה מדויק, היה מצוין בעיקר במחצית הראשונה ואף בישל את ה-0:1 לליאור רפאלוב כבר בדקה ה-11. גם קשרה של קלאב ברוז' הציג יכולת טובה מעבר לשער שכבש.

המחצית השנייה אתמול הוכיחה שוב שההחלטה הצפויה להיפרד מפרננדז נכונה והכרחית. אלמוג כהן, חביבו של הצרפתי בהרבה משחקים בקמפיין, החליף את רפאלוב במהלך שעצר כמעט לגמרי את משחק ההתקפה הישראלי. גם הכניסה של גילי ורמוט, על חשבונו של בונדר, שלא נראה מצוברח מדי לעזוב את העמדה המוזרה שלו, לא הוסיפה מחץ כלשהו. גם השער של רמי גרשון בדקה ה-90, שקבע 0:2, לא טישטש את השינויים הלא מוצלחים בהרכב.

בכלל, נראה שהחילוף הכי חשוב שקשור בנבחרת יתקיים בקרוב במשרדו של אבי לוזון, אז ניפרד בשלום (ולא להתראות) מאחד המאמנים היותר מוזרים ומעצבנים שידעה הנבחרת מאז ומעולם.

מזל שלקראת היורו הבא ב-2016 אופ"א סידרה שיטה חדשה שמבטיחה לנו, על הנייר, מקום בן 24 המשתתפות בטורניר הגמר.

רותם גרוסמן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו