סרט מתוק־מריר

אף על פי שמדובר בסרט ביוגרפי, שגרתי ומסורתי למדי, בהחלט שווה לצפות ב"מיסייה שוקולד", סרטו הרביעי כבמאי של השחקן הצרפתי רושדי זם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ראשית, מפני שהוא פשוט עשוי היטב. שנית, מפני שהמושא שלו – הקומיקאי השחור, הצרפתי והחלוצי רפאל פאדייה, שכיכב על במות פאריס בראשית המאה תחת שם הבמה "שוקולד" - הוא דמות טרגית נשכחת שפעלה בתקופה מרתקת מבחינה תרבותית (ה"בל אפוק"). שלישית, מפני ששני השחקנים הראשיים שמככבים בסרט - עומר סי ("מחוברים לחיים"), שמגלם את פאדייה, וג'יימס תיירי, נכדו של צ'רלי צ'פלין, שמגלם את הליצן הוותיק שלקח את פאדייה תחת כנפו והפך אותו לכוכב – עושים עבודה יוצאת מן הכלל בתפקידיהם.

כמו דרמות ביוגרפיות רבות, גם "מיסייה שוקולד" מתאים את עצמו לתבנית שאפשר לכנותה "סיפור עלייתו ונפילתו של" כדי לסקור את פועלה של הדמות שעומדת במרכזה. העלילה יוצאת לדרכה בסוף המאה ה־19 ומתמקדת בליצן קרקס ותיק וכושל ששמו פוטיט (תיירי), שימי התהילה שלו על במות הקרקס נמצאים הרחק מאחוריו. בניסיון נואש להמציא את עצמו מחדש מגייס גריס את פאדייה – עבד לשעבר, שמועסק בקרקס על תקן "פרא אפריקני" – מלמד אותו את יסודות הליצנות הבימתית ומפתח עימו מופע זוגי חדש שטרם נראה כמותו. בעיקר מפני ששחקן שחור לא הופיע מעולם על במות צרפת.

כמו שאתם יכולים לנחש, ההצלחה לא מבוששת לבוא. וכך גם הפיתויים, האתגרים, הסמים, המשברים והכישלון הבלתי נמנע. אך הטיפול המורכב ומאיר העיניים שהסרט מעניק לאמנות הליצנות, כמו גם הביצועים המופתיים של סי ותיירי לאמנות הזאת, הופכים את המסע לתענוג של ממש ומדירים את האלמנטים הצפויים יותר של הסיפור אל הירכתיים.

כמו כן, בניגוד למקובל בז'אנר, "מיסייה שוקולד" אינו מנסה לצפות את היסודות הטרגיים שלו בסוכר ולמכור לצופים סוף הוליוודי מעורר השראה. שכן איך שלא תסתכלו עליו, סיפורו של פאדייה הוא סיפור עצוב מאוד. וכשמביאים בחשבון את העובדה שהגזענות וצרות האופקים שמזינות אותו עדיין רלוונטיות בימינו אנו, הוא הופך לעצוב אף יותר. בתוך כך, הניצחון של הסרט כפול: הוא גם חוגג את המסורת הקרקסית של פעם, ומתייחס אליה בכבוד רב; והוא גם עושה צדק עם פאדייה – חלוץ אמיתי וכוכב ענק שהפך עם השנים להערת שוליים בספרי ההיסטוריה, רק משום שעורו לא היה בצבע הנכון.

ציון: 8